ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה פיירשטין
בשלבי המעבר ממציאות ראשונית זו למציאות של התהוות עם ישראל אנו מוצאים עיקרון יסודי במעשה הבריאה. בסיומה של פרשתנו אנו נפגשים עם ה"אטמוספירה" התרבותית שבה גדל אברהם אבינו."ואלה תולדות תרח, תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן" . אברהם אבינו, עמוד החסד, נולד באווירה תרבותית של עבודה זרה ושפלות מוסרית - "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו". כיצד ייתכן הדבר? מדוע דווקא אברהם אבינו מופיע מתוך מציאות כה מקולקלת וחשוכה?
בזאת אנו נפגשים עם העיקרון היסודי של הופעת האור דווקא מתוך החושך והשפלות . "ולית טוב אלא ההוא דנפק מגו בישא" [אין טוב אלא רק זה שיוצא מתוך הרע (זוהר תצוה קפד, א)]. בדברי הזוהר הללו אנו מוצאים הבנה מהפכנית. לא רק שאפשרי שיצא טוב מתוך רע, אלא הרבה יותר מזה. בדרכי הנהגת הבורא יתברך את עולמו אנו מוצאים שהטוב האמיתי והנעלה מוכרח לצאת דווקא מתוך עמקי החושך והרע.
כאשר אנו פוגשים תופעות שליליות ותהליכים של טומאה וריקבון אנו צריכים להתרחק ולסלוד מהם. אך יחד עם זאת, אל לנו לאבד תקווה ולצלול לתהומות הייאוש והתסכול. דווקא מתוך החושך והשפלות יכולה לקום ולצמוח ההארה והגאולה."אורות מאופל אמר ויהי" .
על הפסוק "מי יתן טהור מטמא לא אחד" שמופיע בספר איוב (יד, ד) דורשים חז"ל (במדבר רבה פרשה יט):
"כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז, יאשיה מאמון, מרדכי משמעי, ישראל מעובדי כוכבים, העולם הבא מעולם הזה. מי עשה כן, מי צוה כן, מי גזר כן, לא יחידו של עולם?"
מדברי המדרש הללו אנו רואים שהעיקרון הזה איננו תופעה חד-פעמית. בכל תקופות ההיסטוריה אנו מוצאים שהטוב הולך וצומח דווקא מתוך עמקי החושך. דבר זה מעיד על כך שזו דרכו של הקב"ה בהנהגת עולמו. היטיב לבטא זאת המהר"ל מפראג בספרו "גבורות ה'":
"ביארו רבותינו ז"ל כי המדה נותן כן להיות יוצא טהור מטמא. לכך הכתוב אומר 'לא אחד', ולמה לו לומר 'לא אחד'? רק רוצה לומר כי מפני שההפכים יש להם סיבה אחת, וזהו הסיבה הראשונה שבאו ההפכים מאיתו ומפני זה יוצאים זה מזה, לכך אמר 'לא יחידו של עולם?' - המאחד את המציאות ובשביל שהוא מאחד הכל לפיכך יוצאים ההפכים זה מזה... ואף המציאות הרע הוא מאחד...".
אולם עדיין הדבר אומר דרשני. כמובן, אין בכוחו של השכל האנושי להבין את הנהגת הבורא במלואה, אולם מוטל עלינו לנסות ולהבין, ולו במעט, מדוע כך מנהל ה' את עולמו.
כותב מרן הרב זצ"ל בדרשותיו (מדבר שור עמוד רסו):
"והנה, הסיבה הפשוטה לצורך הסתרת הטוב העתיד להוולד בבני אדם בתוך אנשים רעים וחטאים, ולצאת טהור מטמא, היא מפני שלהשלמת המידות הטובות והדרכים הישרים צריך תיקון של מידות טובות ודרכים שהם לפי הראות נפתלים, שהם משמשים את הדרך הטובה. והנה צריך שיהיה מקום לנפש הטובה לקבל גם כן השימוש הדרוש לפעמים מהמידות הרעות. על כן יצא טהור מטמא, שאם כי נטהר מטומאתו, ולא ישתמש חלילה בכל המידות שהיו במי שקדמוהו להרע, אבל בזה עוד תגבר טהרתו, כי במקום שצריך מדה רעה לתיקון השלמות ועבודת ה', לא תחסר ההכנה בנפשו".
כלומר, הופעת האור מתוך החושך והטוב מתוך הרע מלמדת אותנו על הצורך לשעבד את כל המציאות, גם המציאות החסרה והשלילית, לעבודת ה' ולהשגת השלמות. כחלק מהשקפת האמונה באל אחד אנו מבינים שלכל דבר במציאות יש תפקיד ואת הכל ברא "יחידו של עולם". גם למידות הרעות יש תפקיד משמעותי בתיקון העולם ובהבאתו אל שלמותו ואל ייעודו. כמובן, אין הכוונה כאן שצריך להיות שותפים עם הרע ועם הכיעור, וכפי שמדגיש גם הרב בדבריו – "ולא ישתמש חלילה בכל המידות שהיו במי שקדמוהו להרע". אך יש מקום ללמוד ולהבין כיצד ניתן לקחת גם את המידות המקולקלות, כדוגמת קנאה, שנאה וכדומה, ולהופכן לכלים לתיקון העולם במקום שזה נצרך.
כך גם מסביר הרב זצ"ל במקום אחר (עין אי"ה שבת א, פרק א, כ) כיצד ייתכן הדבר שמצאנו מידה של קנאה בין האחים הקדושים בניו של יעקב אבינו ע"ה כפי שנפגוש בפרשות שבהמשך ספר בראשית:
"אמנם המדות הקשות לא יוכלו להיות חסרות מאומה גדולת שכל ורבת פעלים, אבל צריכות להיות מזוקקות עד שיוכלו להיות נכנעות לשכל ומונהגות על ידו, אז תבאנה לתעודתן. על כן היה צריך גלות מצרים, שהיתה כור הברזל ממש לצרף סיגים. וכן מטעם זה עלינו לסבול עוד עול גלות, לכלות פשע ולהתם חטאת, שכפי ערך כחותינו הגדולים ביותר כן צריכים הם להכנעה וזיקוק ביותר. לא כטועים שסוברים שמגמתם של ישראל היא להשריש בעולם רק המוסר היוצא מרכות הלב, שאינו מכיר טעם טוב והנהגה תכליתית כי אם במדות הרכות כחמלה וחנינה, צדקה וחסד, ומה שתעשה האנושיות במדות הרעות, בגבורה, בנקמה, בקנאה ותאוה וכיוצא בזה, נעלמו ממנו. לא כן הדבר, כי כל מגמתם ותעודתם של ישראל היא ללמד סוד אחדות ד' בעולם, להודיע שהוא 'עושה שלום ובורא רע'. 'הנה אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל'. על כן, הכחות הקשים כולם הם בכח האומה הישראלית, והחכמה האלהית דאגה להתפתחותם גם כן. אמנם דוקא בעבור זה הוכנה לנו הגלות בכללה וריבויים לפרטיהם לפי ערך צדדי החסרונות הצריכים להתמרק, כדי שיהיו המדות הקשות שהן בכלל טבעינו, 'כי עם קשה עורף אתה', מעובדות וראויות לשימושן העליון הטוב ומכשיר את החיים הפרטיים והכלליים למילואם וטובם".
בקיצור רק נעיר כאן, שסוגיה זו של "מי יתן טהור מטמא" הורחבה במקומות רבים בכתבי הרב זצ"ל והיא זו העומדת גם בבסיס השקפתו בעניין"אחדות ההפכים" , כפי העולה מהתכתבותו המרתקת עם הרב שמואל אלכסנדרוב, באיגרות מד' וקי' הנמצאות בספר אגרות הראי"ה חלק א', וכפי שהעיד הרב אלכסנדרוב עצמו באחת מאיגרותיו אל הרב (בספרו "מכתבי מחקר וביקורת"):
"הארכתי מעט בזה יען... כמעט רובי חקירותיו הנן תוצאות רעיונו המרכזי השוכן בקרבו על דבר אחדות ההפכים...".
טבעי הוא הדבר, שגם בתורת הגאולה של מרן הרב זצ"ל, המתבטאת ביתר שאת בספרו המרכזי "אורות" – תופסת סוגיה זו מקום משמעותי. גם התופעות השליליות והנוראיות שאנו פוגשים באחרית הימים, בתקופת זריחת אורה של הגאולה האחרונה על עם ישראל בארץ ישראל, צריכות להילמד בהקשר הזה ומתוך המבט הרחב של סוגיית "מי יתן טהור מטמא".
כך מלמדנו הרב זצ"ל באחד מפרקי אורות התחיה (מה) שבספר "אורות":
"כשם שאי אפשר ליין בלא שמרים, כך אי אפשר לעולם בלא רשעים... ושיבת ישראל לארצו בשביל קיומו העצמי הוא מאורע מוכרח, וקיומו זה יוצר את שמריו: נושאי הרשעה והחוצפא של עקבתא דמשיחא אשר ירגז כל לב לזכרן. אלה הם הצדדים העכורים שהקיום הצלול והמשמח מתהוה על ידם, וסוף המהלך הוא: שקוע השמרים בתחתית החבית, הנמכת הכחות הרשעיות בתהום החיים, ואז מתבטל מהם כל תכנם המכאיב ומזעזע. אבל בהמשך יצירתם שהנם הולכים ביחד עם היין, חיי האומה ורוחה המתעורר, הם מעכירים אותו והלבבות רועשים למראה התסיסה, וינוח הלב וישקוט במכונו רק למראה העתיד, ההולך ועושה את מסלתו, במפלאות תמים דעים, 'מי יתן טהור מטמא לא אחד'".
כשם שאי אפשר לטעום מן היין בזמן תסיסת השמרים שבמהלך הכנתו, כך גם קשה וכואב הוא הדבר לחזות בתהליכים הרוחניים המכאיבים שיהיו מנת חלקנו בתהליכי הגאולה השונים. אולם במבט אל עבר העתיד "ההולך ועושה את מסילתו במפלאות תמים דעים" אנו מתמלאים באמונה ובבטחון גמור שלכל התהליכים הללו יש תפקיד משמעותי כחלק מהכשרת המציאות לקראת הופעת השלמות המיוחלת של החיים הישראליים המלאים בבוא עת קץ, במהרה בימינו.
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אי אפשר לבד!
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
