ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש לך לך

איפה נמצא 'בית המדרש של שם ועבר'?

31
מוקדש לרפואת
שילה בן אביגיל
לחץ להקדשת שיעור זה
מספרים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, שפעם ביקש שיבוא אליו זקן אחד בן מאה שנה, ושאלו – "האם זוכר אתה את השמש שתלה עצמו בבית התפילה על המנורה הגדולה המשתלשלת מן התקרה"?
הזקן התפלא מאד לשאלת הרבי, שהרי עברו שבעים שנה מאז אותו מקרה, ובאותו הזמן הרבי עדיין לא נולד. אבל לאור בקשת הרבי סיפר הזקן: הוא היה איש תם, אבל ירא אלוקים. ומנהג מיוחד היה נוהג, בכל שבוע היה מתחיל ביום הרביעי למרק לכבוד שבת את המנורה התלויה בתקרה. ובשעת מעשה היה אומר: 'הריני עושה זאת לכבוד שמו יתברך'. פעם אחת, כשבאו אנשים לבית הכנסת בערב שבת אחר חצות, מצאו אותו ל"ע תלוי בחגורתו במנורה הגדולה.
הסביר הרבי: "כשסיים השמש את מלאכתו, ולא היה עוד מה לעשות לכבוד שבת, חשב השמש התמים בליבו – מה עוד אוכל לעשות לכבוד הבורא? מיד התערבבה עליו דעתו החלושה, וכיוון שהמנורה התלויה בתקרה הייתה בעיניו הדבר הגדול ביותר בעולם, תלה עצמו בה לכבוד ה' יתברך...
לאחר הסיפור, תיקן רבי לוי יצחק את נשמת השמש בדרך שתיקן... (אור הגנוז עמ' 179).
זהו סיפור, המבטא בקיצוניות, תופעה, שלעיתים קיימת אצל כולנו. לעיתים, אנו מדמיינים שנקודה קטנה היא כל העולם, והדבר משבש את שיקול דעתנו וגורם לנו לפעול בצורה לא נכונה. לעיתים, אנו דואגים מעניין מסויים, שבאמת גם אם יסתבך, 'זה לא כל העולם', וכך גם בנושאים רבים.
וכך גם בעבודת ה'. בעומק, זו אחת מנקודות הוויכוח בין עבודת ה' לעבודת האלילים. הסוגדים לפסלים, לוקחים אחד מכוחות העולם, ועושים ממנו הכל. לעומתם, עבד ה', מתחבר למקור כל הכוחות, ובכך עולמו מתרחב עד אין סוף.
עניין זה ניתן למוצאו בדרכו של אברהם אבינו ובפרשת לך לך. הציווי הראשון לאברהם הוא – "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". ובמילים אחרות – אברהם מצטווה לעזוב את כל המוכר לו, עולמו הקודם, אזור הנוחות שלו וללכת ליעד לא ידוע. הקב"ה מצניע ממנו בכוונה את זהות הארץ שאליה הוא הולך, ובכך מדגיש לו שהליכתו היא אל הלא נודע.
הליכה זו מבטאת גם את הרעיון שאברהם מביא לעולם. הוא שובר את כל המוסכמות, מנפץ את עבודת האלילים המוגבלת, לטובת ההליכה שתפתח בפניו את שערי האין סוף.
ואולי, אברהם המשיך בכך דמות פחות מוכרת, הלא הוא סב סבו... עבר. בפרשה שלנו, אברהם מכונה באופן יחידי בתורה – "אברהם העברי". חז"ל מבארים (בראשית רבה מב, ח) את מקור השם המיוחד: "רבי יהודה אמר – כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד. רבי נחמיה אמר – שהוא מבני בניו של עבר. ורבנן אמרי – שהוא מעבר הנהר ושהוא משיח בלשון עברי".
אם נתבונן ונחבר את כל הפירושים ביחד, הרי שנאמר לנו כאן שאברהם נקרא על שם עבר, והדבר מבטא את העובדה שאברהם הוא ממשיך דרכו של עבר. חז"ל מבארים, שעבר היה נביא. הוא קרא לבנו – פלג, כי התנבא מראש שבשנת מותו של פלג, יתפלג העולם בדור הפלגה. כלומר, עבר היה הנביא שעמד בפרץ והיווה את האלטרנטיבה הרוחנית לבני דור הפלגה.
השורש הרוחני של חטא הפלגה היה בדיוק הצמצום הרוחני שבו פתחנו. כל העולם התאגד בראשות נמרוד ורצה לגור בעיר אחת מעשה ידי אדם. ממילא, אנשים אלו גם כפרו בריבונו של עולם ומרדו בו.
מולם, עמד עבר, ובישר לעולם, שעלינו להתחבר לקב"ה ועולמו האין סופי, להתנער מעבודת האלילים מעשה ידי אדם, ולהתחבר לאלוקים. והמשיך אותו אברהם, ששבר גם הוא את הפסלים, ועמד מול אותו נמרוד. בכך הם הגשימו את הפירושים הנוספים במדרש – הם עמדו מהעבר האחר של כל העולם, ולא חששו להביא דעות אחרות. ומעניין שהפעם היחידה שאברהם נקרא עברי זה בהקשר למלחמתו בארבעת המלכים, שמנהיגם הוא אמרפל, שלפי חז"ל הוא אותו נמרוד, שנגדו נלחמו שם ועבר.
ישנו מדרש שמבאר גם שעבר סירב להשתתף בחטא הפלגה, ולכן כשכל העמים התערבבה לשונם, הוא היחידי שנשאר בלשון המקורית, לשון הקודש, העברית, הנקראת על שמו, וזהו הפירוש הנוסף במדרש למילה 'העברי'.
ואולי יש כאן גם חיבור נוסף בין אברהם לעבר. אנו יודעים שעבר היה מרבותיו של 'בית המדרש של שם ועבר'. לפי חז"ל, מלכי צדק מלך שלם, שאליו הגיע אברהם לאחר מלחמת ארבעת המלכים, הוא שם בן נח שמלך בירושלים. לפי זה, ניתן לשער ש'בית המדרש של שם ועבר' שכן בירושלים. ואם כן, כשאברהם מצטווה ללכת לכיוון ארץ ישאל הוא ממשיך והולך באותו ציר, שצעדו בו גם שם ועבר, שעזבו את מקום חטא דור הפלגה ועלו לירושלים.
(ובזה יוסבר עניין נוסף. עבר נפטר כשיעקב אבינו היה בן 77. חז"ל אומרים, שיעקב למד בבית המדרש של עבר מגיל 63 עד גיל 77, ורק אז ישן במקום המקדש והמשיך לחרן. לפי זה מובן, שהוא הלך לירושלים ללמוד בבית המדרש עד פטירת עבר, ישן במקום והמשיך.
עוד מופיע, שרבקה הלכה לדרוש את ה' בבית המדרש של עבר, והרי גם היא גרה בארץ ישראל).
ויהי רצון, שנמשיך בדרכם של עבר ואברהם, לא נתרגש מכל מיני דעות מצומצמות וכוזבות שמנסים להנחיל לנו מעצבי דעת קהל, ונדע לעמוד מול כל העולם על האמת, ולהיות מהשומעים לדבר ה', שכל הדבק בו – דעתו רחבה והוא מחובר לאין סוף!
עוד בנושא לך לך

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל שאלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il