ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפוחים לשבת ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים חסידים מספרים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טבת תשס"ו

תפוחים לשבת


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

חסידים מספרים כי אישה ענייה אחת, תגרנית של תפוחים שדוכן סחורתה עמוד בסמוך לביתו של רבי חיים מצאנז, באה אליו בערב שבת וקבלה: רבי, עדיין אין לי כסף לקנות את צרכי השבת. שאל אותה הצדיק: "ומה עם דוכן התפוחים שלך?" השיבה האישה: "הבריות אומרים שתפוחי גרועים הם, ואינם רוצים לקנותם". מיד רץ ר' חיים אל הרחוב וקרא: "מי רוצה לקנות תפוחים טובים..." כרגע אחד נתקבץ סביבו עם רב, המטבעות עפו בלי לראותם ובלי למנותם, ובמהרה נמכרו כל הפירות במחיר כפול ומשולש. "ראי נא", אמר ר' חיים בתמימותו בשעה שפנה ללכת, "תפוחייך טובים היו, אלא שהבריות לא ידעו זאת".

העולם אומרים שאין מקשים קושיות על מעשיות. אבל האמת היא שהסיפור הזה הוא סיפור קשה. התפוחים היו באמת גרועים, וכל הסיבה שר' חיים מצאנז הצליח למכור אותם היתה משום שר' חיים מצאנז היה המוכר. אם כן לא מובן המסר הסופי שר' חיים מעביר לאישה, שהתפוחים היו טובים אלא שהבריות לא ידעו על כך.

נראה שניתן לשמוע מהסיפור שני מסרים: ר' חיים מצאנז מתבונן באישה העומדת מול ביתו ורואה שהיא עצמה כבר אינה מאמינה בסחורה שהיא מוכרת לבריות. היא יודעת שהאנשים חושבים כי סחורתה פגומה. כיוון שהיא עצמה איננה מאמינה בסחורתה, היא איננה מסוגלת גם למכור אותה.
הסיפור שלנו, אם כן, הוא סיפור על מודעות עצמית. על הבנה של ערך האדם בעיני עצמו. אדם שאיננו מאמין ביכולת שלו למכור, להעביר, לתת משהו לבריות - אל יעמוד בשוק. אם הוא אינו מאמין בסחורתו, גם הרבים לא יאמינו בה.

ר' חיים היורד לשוק מכריז על התפוחים כי הם טובים. הוא מאמין בסחורה שהוא מוכר לרבים. זהו המסר שהוא מעביר לאישה לפני שהוא חוזר לביתו. התפוחים הם טובים, אבל הבריות אינם יודעים על כך. הבריות אינם יודעים על כך משום שגם האישה לא ידעה על כך. אילו היתה האישה מאמינה בסגולתם של תפוחיה, היתה מסוגלת למכור אותם לבריות.

ר' חיים הוא מנהיג. אין הוא בעל גאווה. הוא מכיר בערך הסחורה שהוא מוכר לרבים. משום שהוא מכיר בערך הסחורה הזאת, הוא גם מסוגל למכור אותה. כשר' חיים עומד בשוק ומוכר, הרבים מתייחסים לאותה הסחורה אחרת. הבעיה אם כן איננה בסחורה, אלא במי שמוכר אותה.

אך נראה שאין זה המסר היחיד מהסיפור שלנו. כפי שכבר אמרנו, הסיבה לכך שהתפוחים נמכרים במהירות ובמחיר כפול ומשולש היא משום שהמוכר הוא ר' חיים. המסר הוא שהשאלה איננה מה טיבם של התפוחים, אלא מי מוכר אותם. הבריות קונים את התפוחים משום שהם באים מידו של ר' חיים מצאנז. כך היא דרכם של חסידים. חביב בעיניהם מקחו של ר' חיים, גם אם יהיה תפוחים גרועים ממקחו של כל תגרן אחר.

פעמים רבות במהלך חיינו אנו נאלצים לאכול תפוחים מקולקלים. פעמים רבות במהלך חיינו הנסיבות מזמנות לנו קשיים שאיננו ששים לאכול אותן, קרי לקבל אותן. אבל האמת היא שאנו צריכים לשאול את עצמנו מיהו הנותן, מידו של מי אנו צריכים לקבל את התפוחים הללו. על סיפור היונה השבה ועלה זית בפיה אל נח, אמרו חכמים שהיונה אמרה לנח: "יהיו מזונותי מרורים כזית מידיו של הקב"ה, ולא מתוקים כדבש מידיו של בשר ודם". שלמה אמר בחכמתו: "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא". השאלה מידי מי מקבלים כל דבר.

האישה הדופקת על דלתו של ר' חיים מצאנז מתלוננת על כך שאין לה כסף לצרכי השבת. היא צריכה למכור את התפוחים, ותרוויח את צרכי השבת. על הפסוק: "ויברך אלקים את יום השביעי" שאלו בספר הזוהר: וכי מאחר שלא ירד בו מן, איזו מן ברכה היא זו שנתברך בה היום השביעי? אלא לומר לך שכל הברכות של ימי השבוע תלויות בשבת. בכל ימי המעשה יורדת הברכה דרך התפוחים, ואם התפוחים גרועים הם לא יורדת הברכה. לקראת יום השבת יורדת הברכה מידו הפתוחה הקדושה והרחבה של בורא עולם. זוהי ברכת הנותן, שמתנתו מתברכת בעצם העובדה שהוא הנותן אותה. תפוחים של שבת הם תפוחים אחרים; אלו תפוחים שטביעת ידו של הנותן טבועה בהם, והמחיר הוא מחיר כפול ומשולש.

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il