נערך על ידי הרב יואב שטרנברג
המקרה: אדם רצה לקנות אופנוע מחברו ולקח את האופנוע לבדיקה. בנסיעת המבדק אחת מרגליות הגז נשברה. על מי חלה החובה לשלם עבור תיקון הרגלית?
פסק הדין : כיוון שמדובר בנזק שנגרם באונס, על המוכר לשלם על התיקון.
הנימוקים: לשון השו"ע (סימן ר סעיף יא):
על פי דברי השו"ע, חייב אדם הלוקח חפץ לבדיקה קודם קנייה באונסים שנגרמו לחפץ בתנאים הבאים:
א. דמיו של החפץ קצובים. בפירוש קציצת הדמים מביא הרב עמיחי מחלוקת בין הרשב"ם לרשב"א. לפי הרשב"ם, דמים קצובים היינו כלים קטנים שמחירם אחיד. לפי הרשב"א הכוונה היא לחפץ שהמוכר כבר החליט על מחירו. המגיד משנה טוען, שדעת הרמב"ם כדעת הרשב"ם.
ב. הבודק לקח את החפץ על מנת לקנות אותו.
ג. המוכר אינו מעוניין למכור אותו.
הרב עמיחי קובע כי כל התנאים האלו לא שייכים במקרה דנן. שכן,
א. כאן המוכר מעוניין למכור. במקרה כזה אין להחשיב את הקונה ליותר מאשר שומר שכר.
ב. הקונה לא עשה פעולת קניין בחפץ. הרב עמיחי טוען, שגם לשיטת התוספות והרא"ש, הסוברים שאין צורך בפעולת קניין, היינו משום שבסתמא הקונה רוצה לקנות. אבל בימינו, ברור שאין בסתמא רצון של הקונה לקנות, עד אחרי בדיקת הקניה.
ג. דמיו של האופנוע אינם קצובים, שהרי לאחר הבדיקה משתנה מחירו של האופנוע בהתאם למה שיתגלה בבדיקה.
לכן, הסעיף שצוטט לעיל מתוך השו"ע אינו רלוונטי לענייננו. ממילא, הלוקח אינו מתחייב באונסים, אלא לכל היותר דינו כשומר שכר. ומכיוון שבנידון דידן לא היתה פשיעה אלא אונס, הלוקח פטור מלשלם עבור תיקון האופנוע.
הלכה פסוקה (213)
הרה"ג דוב ליאור
-39 - אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה
-38 - נזק תוך כדי בדיקת קנייה של אופנוע
-37 - שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין
טען עוד
המקרה: אדם רצה לקנות אופנוע מחברו ולקח את האופנוע לבדיקה. בנסיעת המבדק אחת מרגליות הגז נשברה. על מי חלה החובה לשלם עבור תיקון הרגלית?
פסק הדין : כיוון שמדובר בנזק שנגרם באונס, על המוכר לשלם על התיקון.
הנימוקים: לשון השו"ע (סימן ר סעיף יא):
"הנוטל כלי מבית האומן על מנת לבקרו, אם היו דמיו קצובים ונאנס בידו, חייב, שהואיל ודמיו קצובים מעת שהגביהו נעשה ברשותו ואין המוכר יכול לחזור בו, והוא שיגביהנו כדי לקנות את כולו, ויהיה אותו חפץ הנמכר חביב על הלוקח. אבל חפץ שהמוכר קץ בו, והוא מבקש ורודף למכרו, הרי הוא ברשות המוכר עד שיפסוק הדמים ויגביהנו הלוקח אחר שפסק".
על פי דברי השו"ע, חייב אדם הלוקח חפץ לבדיקה קודם קנייה באונסים שנגרמו לחפץ בתנאים הבאים:
א. דמיו של החפץ קצובים. בפירוש קציצת הדמים מביא הרב עמיחי מחלוקת בין הרשב"ם לרשב"א. לפי הרשב"ם, דמים קצובים היינו כלים קטנים שמחירם אחיד. לפי הרשב"א הכוונה היא לחפץ שהמוכר כבר החליט על מחירו. המגיד משנה טוען, שדעת הרמב"ם כדעת הרשב"ם.
ב. הבודק לקח את החפץ על מנת לקנות אותו.
ג. המוכר אינו מעוניין למכור אותו.
הרב עמיחי קובע כי כל התנאים האלו לא שייכים במקרה דנן. שכן,
א. כאן המוכר מעוניין למכור. במקרה כזה אין להחשיב את הקונה ליותר מאשר שומר שכר.
ב. הקונה לא עשה פעולת קניין בחפץ. הרב עמיחי טוען, שגם לשיטת התוספות והרא"ש, הסוברים שאין צורך בפעולת קניין, היינו משום שבסתמא הקונה רוצה לקנות. אבל בימינו, ברור שאין בסתמא רצון של הקונה לקנות, עד אחרי בדיקת הקניה.
ג. דמיו של האופנוע אינם קצובים, שהרי לאחר הבדיקה משתנה מחירו של האופנוע בהתאם למה שיתגלה בבדיקה.
לכן, הסעיף שצוטט לעיל מתוך השו"ע אינו רלוונטי לענייננו. ממילא, הלוקח אינו מתחייב באונסים, אלא לכל היותר דינו כשומר שכר. ומכיוון שבנידון דידן לא היתה פשיעה אלא אונס, הלוקח פטור מלשלם עבור תיקון האופנוע.
