ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ארץ אגדה
- מאמרים נוספים בארץ אגדה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
"וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי: גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת:... וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל... לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה:"
המילה "לְנַסּוֹת" מזכירה את הפעמים הראשונות שמוזכר 'ניסיון' בתנ"ך, בנסיון שנתנסה אברהם בעקדה ובנסיון שהתנסו בני ישראל במן במדבר, והמדרש (תנחומא בובר וירא מג) דן בכך ומשווה בין הנסיון הזה ובין הנסיונות הראשונים:
"בא וראה מה בין הראשונים לאחרונים, שהראשונים היו מתנסים ע"י הקדוש ברוך הוא, שנאמר 'והאלהים נסה את אברהם' (בראשית כב,א), וכן באנשי דור המדבר, שנאמר 'למען אנסנו הילך בתורתי אם לא' (שמות טז,ד), וכן הוא אומר 'למען ענותך [ולמען] נסותך וגו' (דברים ח,טז), אבל האחרונים נתנסו על ידי האומות, שנאמר 'ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל' (שופטים ג,א), הרי 'נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה'. (תהלים ס,ו), מאי 'מפני קושט סלה', מי נתנסה ועמד בנסיונות. וכן אתה מוצא בדניאל וחביריו כשגלו גזר עליהם הקדוש ברוך הוא שיאכלו לחם טמא, שנאמר 'ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם' (יחזקאל ד,יג), עמד נבוכדנצר וקיים את הדבר, התחיל ואמר גוזר אני שיהו אוכלים מאכילה שלי, שנאמר 'וימן להם המלך וגו' [מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ]' (דניאל א,ה), דניאל לא קיבל עליו אלא אמר אף על פי שגזר הקדוש ברוך הוא עלינו שנאכל לחם טמא, בקש לנסות אותנו, אלא נעשה שלנו, והקב"ה יעשה שלו, התחיל לומר לשר הטבחים בבקשה ממך 'נס נא את עבדיך ימים עשרה [ויתנו לנו מן הזרועים ונאכלה ומים ונשתה, ויראה לפניך מראינו ומראה הילדים האוכלים את פת בג המלך וכאשר תראה עשה עם עבדיך] (דניאל א), אמר להם ואתם יכולים להתנסות ימים עשרה שלא לאכול לחם ושלא לשתות יין, אמרו לו הן, שאנו מבני בניו של אותו האיש שנתנסה בעשר נסיונות מן האלהים, זכותו תעמוד לנו... כיון שעמדו בנסיונם מה כתיב... 'ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדים האוכלים את פת בג המלך' (שם)], הוי 'נתת [ליראיך נס להתנוסס]', מהו נס, גידלת אותם, כמה שנאמר 'וכנס על הגבעה' (ישעיה ל,יז)".
מאמרים נוספים בארץ אגדה (80)
הרב מרדכי הוכמן
28 - רבשקה וסדר מאורעות חזקיהו
29 - לנסות בם את ישראל
30 - היבוסי ומערת המכפלה
טען עוד
המדרש מצביע על ירידת הדורות. אברהם אבינו וכן דור המדבר זכו שבכמה מן הנסיונות היתה להם ידיעה ברורה שזהו נסיון מאת הקב"ה. לאברהם היה דיבור מפורש מאת ה' להעלות את בנו יצחק לעולה. ולדור המדבר נאמרו הוראות מפורשות מאת ה' כיצד עליהם לנהוג במן, לקחת ממנו רק את הכמות הנדרשת לאכילתם, ולא לשמור ממנו לצורך יום המחרת, ועוד. אך בגויים שה' הותיר בארץ לא היתה לבני ישראל ידיעה ברורה שמדובר בנסיון, ואי-ידיעה זו מקשה על העמידה בנסיון.
כדוגמא לכך ממשיך המדרש ומביא את הניסיון של דניאל וחביריו. מצד אחד ידועה היתה בינם הנבואה שנתנבא יחזקאל על העונש שיקבלו ישראל בגלותם: "וַיֹּאמֶר ה' כָּכָה יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לַחְמָם טָמֵא בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם". ובעונש של 'אכילת מאכל טמא' נכלל גם העונש שהגולים יאלצו לאכול 'מאכלים אסורים' ודומיהם, שהם מטמאים ומטמטמים את הנפש, וכפי שמשמע שם בסמוך בדברי יחזקאל. ואכן מסופר שדניאל וחביריו נאלצו לאכול מאכלי פיגולים בתפריט שהוכן עבורם בעת שהיו שבויים אצל נבוכדנצר במסגרת הכשרתם להיות ראויים ומתאימים לעמוד בהיכל המלך.
לכאורה דניאל היה יכול להיכנע למר גורלו ולומר לעצמו שכעונש על חטאי עם ישראל, נתקיימה בו גזירת העונש שהתנבא יחזקאל והוא נאלץ לאכול מאכלים אסורים. ולא לראות את מנת המאכל והמשתה המוגשת לו מבית המלך בתור נסיון. אך דניאל התעקש והחליט שאין הכרח לומר שהגזירה מתייחסת אליו, והוא עמד בניסיון ופנה לאחראי עליהם שינסה לתת להם אוכל כשר (זרעונים ומים), והאחראי הסכים, והקב"ה סייע בידי דניאל וחבריו, ולמרות שהם אכלו אוכל פשוט הם נראו בריאים יותר מאשר הילדים גויים שאכלו את המאכלים המשובחים והאסורים. ומדרש תנחומא אומר שעליהם נאמר הכתוב 'נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה'. ומשמעות הדבר, שה'נסיון' והעמידה בו, מגביהים את מעלת האדם מלשון 'נס', ואז השכר המגיע לעומדים בנסיון הוא שכר אמיתי, 'מפני קושט סלה', ו'קושט' הוא מלשון 'אמת' (בארמית).
המדרש מגלה, שזו גם משמעת הניסיון שעברו בני ישראל בימי השופטים. לאחר שתמו הנצחונות הגדולים שזכו להם בכיבוש הארץ בימי יהושע, ולאחר השקט שהיה בדור שאחרי יהושע, החלו ההטרדות מן הגויים שסביבם ומן הגויים שחיו בקרבם. הטרדות אלו היו מוצדקות מכיוון שרבים מבני ישראל החלו לעבוד עבודה זרה. ולכאורה, היראים מבני ישראל היו יכולים להתייאש מלהתאמץ בשמירת התורה והמצוות, ולחשוב שה' זנח אותם. וכפי שעלול היה דניאל לחשוב בעת היותו שבוי אצל נבוכנצר. אלא שזה היה נסיון מאת ה' לאותם יראים בדומה לנסיון שהתנסה דניאל. האם לקבל את המצב כמצב נתון או להמשיך ולהתאמץ בשמירת התורה והמצוות. וזו כוונת הכתוב בספר שופטים: "וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל... לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה". כלומר, האם לא ישקעו במחשבות יאוש, ולמרות המצב הקשה ימשיכו בשמירת התורה והמצוות. ואכן, אותם אלו שהמשיכו בשמירת התורה והמצוות התעלו והתגדלו, וכפי שמדרש תנחומא ממשיך ואומר שעליהם נאמר 'נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה', ומהו 'מפני קושט סלה', מי שנתנסה ועמד בנסיונות.
ואמנם המדרש מזכיר שדניאל תלה את יכולתו לעמוד בניסיונות בזכותו של אברהם אבינו שעמד בעשרה נסיונות, וכך גם יכולתם של שאר הדורות לעמוד בנסיונות באה מזכותו של אברהם אבינו שעמד בעשרה נסיונות. ובין עשרת הנסיונות היו נסיונות שאברהם היה עלול לחשוב שהוא ננטש על ידי הקב"ה כמו בעת לקיחת שרה וכדומה. ועמידתו של אברהם אבינו באותם נסיונות שלא היה לו בהם דיבור ישיר מאת ה', היא שהביאה לבניו אחריו בכל הדורות את הכוח להמשיך בשמירת התורה והמצוות גם כאשר הם חשו שהם ננטשו כביכול על ידי הקב"ה. ובאמת לא מדובר בנטישה אלא בניסיון, וכפי שמבואר בתחילת ספר שופטים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
