ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
חדרים אחרונים לשבת שירה בירושלים עם הרב סבתו
בית המדרש מדורים סיפורים נוספים

מראת פלאים

בשבת אחר הצהריים, בזמן סעודה שלישית, לפתע הגיע לאורווה איש הפוך בתכלית מזאב וולף המאיים: מראהו היה נעים, פניו הפיקו אור, זקנו ירד על פי מידותיו וקולו היה צלול ורך. "בטח מדובר באליהו הנביא", לחש לעצמו הרב מפלאטשוב, "שהגיע להציל אותי"
עודד מזרחי כסלו תשפ
18
לחץ להקדשת שיעור זה
הרב מפלאטשוב היה אדם חשוב ביותר, למדן גדול, חריף בדעותיו ומוערך מאוד.
צרה אחת גדולה העיבה על חייו: הוא ורעייתו לא זכו עדיין להתברך בפרי בטן. יום אחד הוא הגיע אל הרבי מקוז'ניץ ותינה בפניו את צרתו בבכי. אמר לו הרבי: "אם תלך אל שומר היער זאב וולף, ותבקש ממנו ברכה, תזכו לחבוק בן עוד השנה!".
בערב שבת התקרב הרב מפלאטשוב לביתו הבודד של זאב וולף, האיש שנקרא בפי כול "הזאב השחור". קולות של צעדים מאיימים נשמעו, ואז הופיע איש ענקי, רחב מימדים וגבוה באופן לא אנושי, שהלך והתקרב לעברו. עיני האיש ירו זיקי אש, והוא התבונן ברב ממרחק אפס. הרב מעולם לא ראה איש כה ענקי ומוזר.
היה זה זאב וולף. כעת הבין מדוע כולם קוראים לו "הזאב השחור", משום שאין לו כלל צורה של בן אדם. מרוב בעתה ברח ממנו הרב ובחר להסתתר בערימת שחת ליד אורוות הסוסים, ובמשך כל השבת התחבא באותו מקום.
בכל אותן שעות של אימה, החל להבין עד כמה הוא בעצם חלש וחסר אונים ועד כמה כוחותיו מוגבלים. באותם רגעים החל להבין עד כמה האנשים שעמם נהג להתווכח, לפעמים דווקא הם צדקו ממנו. לפתע ראה את עצמו באור חדש: לא כל כך חכם ולא כל כך גיבור וגם לא כל כך חשוב, ומאידך ראה כי האנשים שעמם התעמת לא כל כך מושחתים ורעים כפי שהיה משוכנע. הוא החל להבין שיש לו עוד הרבה מאוד מה לתקן בימי חלדו, ונאנח בשברון לב: "ריבונו של עולם, מה יהא על חיי?...".
בשבת אחר הצהריים, בזמן סעודה שלישית, לפתע הגיע לאורווה איש הפוך בתכלית מזאב וולף המאיים: מראהו היה נעים, פניו הפיקו אור, זקנו ירד על פי מידותיו וקולו היה צלול ורך.
"בטח מדובר באליהו הנביא", לחש לעצמו הרב מפלאטשוב, "שהגיע להציל אותי". האיש המופלא פנה אל הרב המסתתר ושאל: "האם אוכל להזמין אותך לסעודה שלישית?!".
הרב כמעט ניתר מרוב שמחה ואמר בהתלהבות: "איזה נס שהגעת לכאן! הצלת את חיי!".
הרב ניצל את ההזדמנות, ובן רגע יצא מהאורווה ומיהר ללכת בעקבותיו של המארח המופלא. לחרדתו נכנס האיש לביתו של הזאב השחור. הוא התחנן אל האיש: "אנא ממך, אל תיכנס לבית הזה! נמצא פה איש מסוכן מאוד".
האיש לא התפעל מדבריו, חייך את חיוכו הנעים ואמר: "שום דבר לא מסוכן כאן. הסר דאגה מליבך".
השניים ישבו על שולחן אחד ואכלו סעודה מלאה במיני מטעמים, ואחר כך שרו זמירות של שבת. כאשר סיימו את הארוחה ובירכו, אמר לו האיש המופלא: "אני הוא זאב וולף שכולם מכנים הזאב השחור...".
הרב מפלאטשוב נדהם. הרי נתקל בזאב השחור בערב שבת ונחרד למראהו.
"דע לך שאיני מסוכן כלל", הרגיעו האיש, "כל חיי אני עושה מעשים טובים בסתר ולא הזקתי מעולם לאף אדם. אלא מה, יש לי טבע מיוחד: כל מי שעומד מולי רואה את ההשתקפות של אישיותו. אני כמו מראת פלאים אשר משקפת את הפנימיות האמיתית של האדם. ומדוע אני מפחיד? ובכן, לא אני מפחיד את האדם, אלא הוא מפחיד את עצמו. כאשר הוא רואה את עצמו באמת, הוא מגלה שמבפנים הוא לא כל כך יפה כפי שתיאר לעצמו...".
הרב מפלאטשוב קרא: "אבל מדוע ראיתי אותך בערב שבת כל כך מאיים ומסוכן?!".
"כאשר הגעת לכאן היית כל כך גאה ובטוח בעצמך. היית מאוד מרוצה ממעשיך הטובים, היית כל כך גאה בחוכמתך, עד שנראיתי ענק בעיניך. הגובה והגודל היו בבואתך. המבט המפחיד היה כל הכעסים שלך על העולם כולו, ואילו כעת לאחר שליבך נשבר ממצבך העגום והתחלת להבין מי אתה באמת, שאתה לא כל כך מוצלח כפי שחשבת, ולעומת זאת האנשים שמסביבך לא כל כך רעים כפי שנראו לך, פתאום לא נראיתי לך מפחיד. גם כעת אני נראה בדיוק כמו הפנימיות שלך...".
לאחר שהרב התאושש מתדהמתו, ביקש מזאב וולף שיברכו בבן. שומר היער בירכו, ובתום השנה זכו הרב מפלאטשוב ורעייתו לבן זכר.
עוד בנושא סיפורים נוספים
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il