ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בין השיטין, נסללה לה גם שיטה חינוכית ייחודית, שכדאי לכולנו כמחנכים – הורים ומורים, לאמץ אותה. לא בכל מצב, מתאים לאמץ אותה בשלמותה, אך נקודות ממנה וודאי ישביחו את דרכנו החינוכית. (כמחנך דגול, המשיך הרב נריה, שיום ההילולא שלו יחול ב – יט כסלו, את המגיד ממזריטש שאף הוא התעלה לשמי רום ביום זה, ואף הוא התבלט בתחום החינוך כמי שגידל עשרות גדולי עולם בעלי דרכים מגוונות. ועל כולם חופפת דמותו של המחנך הגדול יעקב אבינו, שגידל 12 שבטים לתורה ועבודת ה').
וכך סיפר הרב נריה על דרכו החינוכית בשנותיה הראשונות של הישיבה (שחר אורו, עמ' 502): "ברור היה לי שרק שיתוך מקסימאלי של התלמידים בניהול ענייני הישיבה יאפשר להם להתקיים ולהתפתח. לא היה שום סיכוי שתלמידים רעבים ללחם יחזיקו מעמד במוסד כשיש עליהם הנהגת - על סמכותית...
היינו יושבים ליד כוס תה ודיווחתי להם על הפגישות שקיימתי... התלמידים המייסדים ממש נשאו בעול, וההרגשה שמשתפים אותם ובונים איתם את הישיבה נתנה להם כוח לעמוד בסבל ובתנאים הקשים ביותר שעברו עליהם. אין דרך טובה יותר מאשר להקשיב למה שהנוער אומר, למה שהוא מרגיש, וכך לעשות אותו שותף ואחראי. כשמשטר בנוי על יסודות כאלה אין בו מרות ואין בו מרדנות...".
"יחד עם זאת הייתה סמכות", מספר אחד התלמידים, "הרב נריה הקרין סמכות. כשמישהו לא הניח את הדעת בהתנהגות, הוא רמז לו רמז עדין על כך, והרמז הובן".
מחנך גדול, הורה או מורה, יודע להקרין סמכות ולהוביל קו חינוכי, ויחד עם זאת לשתף את הצעירים וכך להפוך אותם לחלק מאותו קו חינוכי. כך המסרים החינוכיים אינם מוטלים על הילד מכוח כפייה חיצונית, אלא הופכים לחלק ממהותו ואישיותו. כשאדם נוטל אחריות על עניין מסויים, הוא מפנים וחי אותו, וזה הופך לחלק ממכלול אישיותו לנצח.
בכך נצעד בדרכו של יעקב אבינו. כאשר יעקב שומע על מעשה הנבלה שעשה שכם בדינה, "ובניו היו את מקנהו בשדה, והחריש יעקב עד בואם". ובהמשך, כשחמור ושכם מציעים בחוצפתם 'לקנות' את דינה, יעקב נותן לבניו להוביל את המהלך, ומאפשר להם לענות במקומו.
באותה שעה, יעקב הוא זקן עם ניסיון חיים עשיר של קרוב ל – 100 שנים, ואילו בניו הגדולים הם נערים צעירים באזור גיל מצוות (בראשית רבה), ובכל זאת יעקב משתף אותם ואף נותן להם להוביל את המהלכים הדיפלומטיים הרגישים.
אמת, יעקב לא מסכים עם כל מעשיהם של בניו, והוא מבקר אותם על חלק ממעשיהם בשכם, ובכל זאת – חז"ל דורשים את הפסוק "ויבואו על העיר בטח", בטוחים בכוחו של אותו זקן, ששמעון ולוי סמכו על הגיבוי של יעקב. המפרשים מבארים שיעקב התפלל עליהם או שלאחר מעשה, כשהכנענים תקפו בחזרה, יעקב יצא לעזרתם ונלחם. כך או כך, יעקב אמנם לא הסכים לכל מעשיהם של הצעירים, אך ידע לשתפם, לתת להם מקום, ולעיתים – לשלב ביקורת בצד גיבוי חלקי.
בכך המשיך יעקב את הקו החינוכי שלו מפרשת ויצא. בסוף פרשת ויצא, כשלבן ויעקב מגיעים להסכם הפרדת כוחות, כתוב: "ויאמר יעקב לאחיו, לקטו אבנים... ויעשו גל ויאכלו שם על הגל". וקשה – מי הם אותם אחים של יעקב, הרי יש לו רק אחד אחד, עשיו, וגם הוא יוצא כרגע לקראתו בחרב?
עונה רש"י – "הם בניו, שהיו לו אחים ניגשים אליו לצרה ולמלחמה". גם כאן, יעקב מחשיב את בניו הצעירים כאחים ורעים, וחולק עימם את משימותיו החשובות.
וכדברי הרב נריה, שכשחולקים עם החניך הצעיר את המשימות, הרי הוא נרתם וחש אחריות, ומוכן להקריב בשבילם, כך הדבר אצל יעקב. כמה פסוקים אחר כך נאמר – "ויזבח יעקב זבח בהר, ויקרא לאחיו לאכול לחם...". כאן רש"י מפרש אחיו באופן אחר – "אוהביו שעם לבן". כלומר, עם הבנים שעמלו ובנו גל, אכל יעקב סעודת פועלים על הגל. לעומת זאת, את הזבח והסעודה המכובדת, שמטרתה נימוס, הגיש לאוהביו שעם לבן. מי שנרתם למשימה, לא זקוק לסעודות ופינוקים. (כפי שמפרש השפתי חכמים שם, שלא יתכן שיעקב עשה את המשתה בשביל בניו).
מכאן למדנו, לשתף את ילדינו ותלמידנו באחריות על המשפחה, החברה, והמשך בניין התורה והעם, (יחד עם הכוונה מתאימה) ומכאן יחושו חלק ובעז"ה ישאו את הלפיד הלאה ולמעלה לדורות הבאים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
