ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הנרות הללו

קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ

*חזרת השכינה לבית המקדש השני. *מהלכות חג החנוכה. .
לחץ להקדשת שיעור זה
חזרת השכינה לבית המקדש השני
איך הניצחון במלחמה גרם לנס פך השמן?
הניצחון במלחמה על היוונים גרם לנס פך השמן. בלעדי ניצחון החשמונאים לא היה קורה הנס. נס הנרות הדולקים כפול זמן מלמד שישנה שכינה בישראל. "עֵדוּת הוּא לְבָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל. מַאי עֵדוּת? אָמַר רַב, זוּ נֵר מַעֲרָבִי, שֶׁנּוֹתֵן בָּה שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ, וּמִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּים". (שבת כב:). שכל הנרות שבמנורה היו דולקות מערב עד בוקר, והנר המערבי שהיה בָּה שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ - הייתה דולקת מערב עד הערב שלמחרת, וזו עֵדוּת הוּא לְבָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל.
בית המקדש השני התחיל בלא השראת שכינה
כדי להבין את הקשר בין הניצחון במלחמה לבין סיפור השמן שדלק יותר מזמנו צריך לזכור את דברי חכמינו שאמרו כי כאשר נבנה בית המקדש השני, לא שרתה בו בתחילה השכינה. חכמינו למדו זאת מהפסוק העוסק בגילוי כבוד ה' שהוא השכינה. "עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה בּ֥וֹ וְאֶכָּבֵד (קרי: וְאֶכָּבְדָ֖ה) אָמַ֥ר הֽ'" (חגי א ח). ושאלו חכמינו, למה כתוב "וְאֶכָּבֵד" בלי אות ה', הרי קוראים וְאֶכָּבְדָ֖ה? ועונה הגמרא כי בבית השני היו חסרים חמישה דברים שהיו בבית הראשון. "אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וְאֵלּוּ הֵן, אָרוֹן, כַּפֹּרֶת, וּכְרוּבִים, אֵשׁ, וּשְׁכִינָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אוּרִים וְתֻמִּים". (יומא כא:).
מדוע לא שרתה השכינה? כי לא עלו כולם
בגמרא ישנן שתי דעות המסבירות מדוע בתחילה לא שרתה שכינה בבית השני. לדעת ריש לקיש, לא היו מספיק עולים שעלו לארץ ישראל ושכינה תלויה בכך שרוב יושבי עם ישראל יהיו בארץ. "רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר לָקִישׁ הֲוָה קָא סָחִי בְמַיָא דְיַרְדֵּן, אֲתָא רַבָּה בַר בַּר חַנָּה, יָהִיב לֵיהּ יְדָא, אֲמַר לֵיהּ, אֱלָהָא סָנֵינָא לְכוּ". ריש לקיש שחה בירדן, ראה אותו רבה בר בר חנה ונסה לתת לו יד לסייע לו. אמר ריש לקיש לרבה בר בר חנה: אלוקים שונא את כל בני בבל שלא עלו בימי עזרא ומנעו מהשכינה לשרות בתחילת ימי הבית השני" (רש"י שם). "דִּכְתִיב, (שיר ח) "אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף" וְגו'. "אִם חוֹמָה" - אִם עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם כַּחוֹמָה וַעֲלִיתֶם כֻּלְּכֶם בִּימֵי עֶזְרָא - נִמְשַׁלְתֶּם כְּכֶסֶף שֶׁאֵין הָרָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ, עַכְשָׁיו שֶׁעֲלִיתֶם כִּדְלָתוֹת, נִמְשַׁלְתֶּם כְּאֶרֶז שֶׁהָרָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ. מַאי "אֶרֶז"? אָמַר עוּלָא, סַסְמַגָּר. מַאי ,סַסְמַגָּר'? אָמַר רַבִּי אַבָּא, בַּת - קוֹל. כִּדְתַנְיָא, מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים אַחֲרוֹנִים - חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן הָיוּ מִשְׁתַּמְשִׁין בְּבַת - קוֹל".
לא שרתה שכינה - כי היינו בשליטת מלכי פרס ויוון
לדעת רבי יוחנן, לא שרתה שכינה בגלל שהיינו אז עדיין תחת שלטון פרס ויוון שהם בני יפת. "כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ, לָאו הַיְנוּ טַעְמָא, דְּאִי נַמִי סְלִיקוּ כוּלְהוּ בִימֵי עֶזְרָא - לָא שַׁרְיָא שְׁכִינָה בְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי. כשבא רבי יוחנן אמר גם אם היו עולים כל ישראל בבית שני לא הייתה שורה בו שכינה, כיוון שהפרסים הם שולטים והם מצאצאי יפת - ולא יכולה לשרות שכינה תחת שלטון יפת. דִּכְתִיב, (בראשית ט) "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם", אַף עַל גַּב דְּ"יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת", אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְאָהֳלֵי שֵׁם". וּפַרְסָאֵי מְנָא לָן דְּמִיֶּפֶת אֲתוּ? ומי אמר שהפרסים הם צאצאי יפת? "דִּכְתִיב, "בְּנֵי יֶפֶת - גֹּמֶר, וּמָגוֹג, וּמָדַי, וְיָוָן, וְתֻבָל, וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס". ותירס זו פרס (יומא ט:).
נס פך השמן מלמד על חזרת השכינה לישראל
אם מניעת השכינה לדעת רבי יוחנן היא בגלל שלטון היוונים, הרי בעת שחזר השלטון לישראל בימי חשמונאים השכינה גם היא יכולה לחזור. והיא אכן חוזרת. כך מתנבא הנביא חגי "כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת עוֹד אַחַת מְעַט הִיא" - "משתכלה מלכות פרס זו המושלת עליכם עוד אחת תקום למשול עליכם להצר לכם מן מלכות יון, ומעט יהא זמן ממשלתה" (רש"י). "וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת הֶחָרָבָה" - " בניסים הנעשים לבני חשמונאי ". "וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם וּמִלֵּאתִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד אָמַר ה' צְבָאוֹת" - " ויבינו ששכינתי שורה בבית זה ויביאו תשורת זהב וכסף וכו''" (רש"י).
גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן - בהשראת השכינה
הנביא ממשיך ואומר כי השראת השכינה בבית המקדש השני תהיה גדולה יותר מהשראת השכינה שהייתה בבית המקדש הראשון. "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם ה' צְבָאוֹת". (חגי ב' עם רש"י). והטעם שהשראת השכינה של הבית השני יותר גדולה מהשראת השכינה שהייתה בימי הבית הראשון הוא מפני שהשכינה באה כתוצאה ממאמץ שלנו מלמטה ולא כמתנת חינם מלמעלה. בְּבַיִת רִאשׁוֹן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וּבְבַיִת שֵׁנִי דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. (זוהר א דף כו/א). ושכינה שבאה ממאמץ של מטה חשובה יותר ומשפעת יותר. בגלל מעלתה הגדולה אנו מזכירים אותה כל יום בתפילה. "שהמחזיר שכינתו לציון אמרו כשחזרה שכינה בבית שני" (ב"י או"ח קיב. מהספר 'מעשה רקם' להרה"ג קלמן בר שליט"א).
214 שנה של שכינה חלקית
מתחילת בנין הבית השני ועד ימי החשמונאים עברו 214 שנים. "מלכות פרס בפני הבית שלשים וארבע שנה. מלכות יון בפני הבית מאה ושמונים שנה. מלכות חשמונאי בפני הבית מאה ושלש. מלכות בית הורדוס מאה ושלש". (עבודה זרה ט.). עוד אומרת הגמרא שם: "מאה ושמונים שנה קודם שנחרב הבית - פשטה מלכות הרשעה על ישראל" (עבודה זרה ח:). מלכות הרשעה זו היא מלכות רומי שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והגלתנו לבין האומות. מלכות זו שלטה על ישראל 180 שנה לפני שהחריבה את בית המקדש. מכאן למדה הגמרא כי בית חשמונאי שלטו לבדם רק 26 שנה. "אלא עשרין ושית שנין קמו בהימנותייהו בהדי ישראל ולא אישתעבדו בהו" (עבודה זרה ט.).
חמישה דברים קצת חסרים
בתקופת שלטון הפרסים והיוונים היו חסרים חֲמִשָּׁה דְבָרִים: "אָרוֹן, כַּפֹּרֶת, וּכְרוּבִים, אֵשׁ, וּשְׁכִינָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אוּרִים וְתֻמִּים". (יומא כא:). אך באמת, הארון הכפורת והכרובים לא היו ממש חסרים, כיון שהם הוטמנו "במטמוניות עמוקות ועקלקלות" על ידי יאשיהו מתחת לבית המקדש (רמב"ם הלכות בית הבחירה ד א). גם האש הייתה בוערת על המזבח, אלא שלא הייתה גדולה וחשובה כמו שהייתה בימי הבית ראשון ולא הייתה אוכלת את הקורבנות. (יומא כא:.). גם שכינה הייתה, אבלמעט, כמו שאומר שם רש"י, וכדלקמן. רוח הקודש גם היא התגלתה באופן חלקי על ידי בת קול. וגם אורים ותומים היו, שאם לא כן היה הכהן הגדול מחוסר בגדים. אלא שלא היו עונים לכהן השואל אותם (תוס' יומא כא:).
מדוע הייתה השראת שכינה בימי שמעון הצדיק?
השראת שכינה חלקית החלה בימי שמעון הצדיק. בימיו היה נר המערבי דולק מערב עד ערב והוא היה הסימן להשראת שכינה בישראל, כדלעיל. "תָּנוּ רַבָּנָן, אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק - הָיָה גוֹרָל עוֹלֶה בְיָמִין, מִכָּאן וָאֵילָךְ - פְּעָמִים עוֹלֶה בְיָמִין, פְּעָמִים עוֹלֶה בִשְׂמֹאל. וְהָיָה לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מַלְבִּין. מִכָּאן וְאֵילָךְ - פְּעָמִים מַלְבִּין, פְּעָמִים אֵינוֹ מַלְבִּין. וְהָיָה נֵר מַעֲרָבִי דוֹלֵק, מִכָּאן וָאֵילָךְ - פְּעָמִים דּוֹלֵק, פְּעָמִים כָּבָה. וְהָיְתָה אֵשׁ שֶׁל מַעֲרָכָה מִתְגַּבֶּרֶת, וְלֹא הָיוּ כֹהֲנִים צְרִיכִין לְהָבִיא עֵצִים לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִשְּׁנֵי גְזִירֵי עֵצִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת עֵצִים. מִכָּאן וְאֵילָךְ תָּשַׁשׁ כֹּחָהּ שֶׁל מַעֲרָכָה - פְּעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת, פְּעָמִים אֵינָהּ מִתְגַּבֶּרֶת" (יומא לט.).
ובגמרא: "תַּנְיָא, אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, אָמַר לָהֶם, שָׁנָה זוֹ הוּא מֵת. אָמְרוּ לוֹ, מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶן, כָּל יוֹם הַכִּפּוּרִים (בכניסתי לקודש הקדשים) נִזְדַּמֵּן לִי זָקֵן אֶחָד לָבוּשׁ לְבָנִים, וְנִתְעַטֵּף לְבָנִים, וְנִכְנָס עִמִּי, וְיֹצֵא עִמִי. שָׁנָה זוּ נִזְדַּמֶּן לִי זָקֵן אֶחָד לָבוּשׁ שְׁחוֹרִים, וְנִתְעַטֶּף שְׁחוֹרִים, וְנִכְנַס עִמִּי, וְלֹא יָצָא עִמִּי. לְאַחַר הָרֶגֶל חָלָה שִׁבְעַת יָמִים וּמֵת". (מנחות דף קט ע"ב). ובתוס' שם: "בירושלמי פריך והכתיב 'וכל אדם לא יהיה באהל מועד' ואפי' מלאכים דכתיב 'ודמות פניהם פני אדם'? ומשני דשמא שכינה היתה". בגמרא בירושלמי יש שאלה כיצד היה מותר לאדם להיכנס עם שמעון הצדיק לקודש הקדשים, והרי הפסוק אומר שאסור לאף אחד להיכנס לאהל מועד כשהוא מקטיר קטורת, אפילו לא למלאכים שדמות פניהם פני אדם? ומתרצת הגמרא בירושלמי שמא היתה זו השכינה שהתלוותה לשמעון הצדיק כשנכנס לקודש הקדשים.
הטעם להשראת השכינה בימי שמעון הצדיק
הטעם להשראת שכינה בימי שמעון הצדיק דומה לטעם חזרת השכינה בימי החשמונאים, והוא- זהות השלטון השולט על ישראל. בימיו של שמעון הצדיק נכנע אלכסנדר מוקדון מלפני שמעון הצדיק ולא התערב לעם ישראל בניהול המקדש והמדינה. בזכות אותה שליטה של ישראל על המקדש באותם ימים, זכו להשראת שכינה בכל ימיו של שמעון הצדיק (יומא סט.).



מהלכות חג החנוכה
להדליק בצאת הכוכבים
אם מדליק בביתו לבד - תוך 45 דקות לשקיעה
הגמרא אומרת: כי מצוות הדלקת נר חנוכה היא "משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא ב), "שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא; הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור" (שו"ע תרעב ב). לכן, צריך להדליק נרות חנוכה בצאת הכוכבים שזה 13.5 דקות אחרי השקיעה. בשנה זו, שנת תש"ף, זמן הדלקה לערך הוא מהשעה 17:00 עד 17:30. בזמן זה יכול להדליק אפילו שהוא יחידי בביתו ואפילו שהוא מדליק בתוך ביתו. לאחר השעה 17:30 יכול להדליק בברכה בביתו רק אם יש עמו לפחות עוד אחד מבני ביתו ער, ואז יוכל להדליק בברכה כל הלילה עד עלות השחר (עיין בא"ח וישב ז). ויש אומרים שצריך עוד שני אנשים ערים מלבד המדליק.
נוכחות בני הבית בהדלקה
אף על פי שבני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית, גם בלא שיהיו נוכחים בעת ההדלקה, מכל מקום טוב שיהיו נוכחים, גם כדי לשמוע את הברכות וגם לצורך פרסומי ניסא. בעיקר הנשים שלפעמים לא אומרות הלל בבוקר, והרי אחת המצוות החשובות בחנוכה היא להודות ולהלל, ובנוכחותן בהדלקת הנרות מקיימות את המצווה הזו ב"הנרות הללו" שאומרים לאחר ההדלקה (מנחת שלמה).
ואע"פ שאמרנו כי מצוות הדלקת הנרות היא בצאת הכוכבים, אם בני הבית רוצים להיות בהדלקה והם מאחרים קצת ועלולה להיות להם קפידא או מחלוקת וכעס אם ידליק בלעדיהם- יחכה להם להדלקה עד השעה תשע בערב, שבשעה זו ברוב המקומות עוד לא כלתה רגל מהשוק.
אם הנרות פונים לרחוב - עד שתכלה רגל מהשוק
אם אדם מדליק לבדו במקום שנראה לעין העוברים והשבים, יכול להדליק עד שתכלה רגל מהשוק, ובדרך כלל אם מדובר בישוב, בגבעה או במקום מבודד - לפי מציאות העוברים ושבים שבמקום. ואם עבר זמן זה - מדליק בלי ברכה. אם מדובר בעיר ברחוב רגיל, אפשר להדליק עד השעה תשע בערב, שעד שעה זו בדרך כלל עוד עוברים ברחובות. ואם מדובר ברחוב מרכזי - יכול להדליק כל הלילה עד עלות השחר, מפני שכל הלילה עוברים בו אנשים.
אפשר להדליק בין גורדי שחקים

המדליק בתוך גורד שחקים יכול להדליק אע"פ שהוא נמצא בבית גבוה יותר מעשרים אמה, אם מול ביתו ניצבים בתים גבוהים אחרים באותו גובה ויכולים היושבים בהם לראות את הנרות הדולקים בחלונו. אמנם אם מדובר בבתי משרדים שאין בהם אנשים בשעות ההדלקה - לא יכול להדליק לאחר זמן ההדלקה.
עדיף להדליק בזמן מאשר להתפלל במניין
חשוב שאדם יפסיק את לימודו ואת עבודתו וילך להדליק נרות בביתו בזמן. ואע"פ שתדיר קודם, ולכתחילה יש אומרים שצריך להתפלל ערבית קודם ההדלקה, עם זאת הדלקה בזמן היא מצווה עוברת, וערבית אינה מצווה עוברת. לכן ידליק נרות בזמן אפילו אם עקב כך הוא יפסיד תפילת ערבית בציבור ויצטרך להתפלל ביחיד (שערי תשובה א).
כל זאת בגלל שמצוות הדלקת נרות חנוכה "מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק" (רמב"ם הלכות חנוכה פרק ד יב).
אפשר להדליק החל מפלג המנחה
אדם שיוצא מחוץ לעיר ויחזור מאוחר בערב או שלא יחזור כלל באותו היום לביתו - יכול להדליק בברכה מפלג המנחה, שהוא כשעה לפני השקיעה. ובלבד שישאיר שמן שיידלק עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים (שו"ע תרעב א בשם מהר"י אבוהב. משנ"ב ס"ק ג). ויכול לנסוע או לטוס לחו"ל מיד לאחר ההדלקה ואינו חייב להיות ליד הנרות בעת המצווה (שו"ת שבט הלוי ח' קנח). כשמדליק בפלג המנחה ראוי לו להתפלל מנחה קודם. כי תפילת מנחה היא כנגד קרבן תמיד ואילו הדלקת נרות היא כנגד הדלקת הנרות במקדש, והדלקת הנרות במקדש הייתה לאחר הקרבת קרבן תמיד. לכן תמיד קודם. (פסחים נח:).

המדליקים בארון זכוכית כשיש רוח
המדליקים בחוץ ממש - מדליקים בדרך כלל בארון זכוכית כדי שלא תכבה הרוח את הנרות. ובשו"ת הר צבי (אורח חיים ב סימן קיד) הביא משם הגאון החסיד מהרי"ל דיסקין זצוק"ל כי ישנה בעיה בכך כיוון שבשעה שמדליקים פותחים את הדלת ומיד עם גמר הדלקה סוגרים אותה, ובזמן שיש רוח גדולה אין הנרות יכולים להיות דלוקים ועומדים הם להיכבות כשהדלתות של ארון הזכוכיות פתוחות, ואם כן, איך יוצאים ידי חובה בהדלקה כזאת, ואעפ"י שהוא סוגר אח"כ את הדלת הרי ההלכה היא שהדלקה עושה מצוה ובשעת ההדלקה הרי הנרות עומדים להיכבות ובסתימת דלת אח"כ - הרי אין זו הדלקה.
ובהר צבי התיר בכל זאת להדליק באופן זה, על סמך הגמרא בתענית (דף כה): דבתו של רבי חנינא בן דוסא הדליקה נרות של שבת חומץ במקום שמן והיתה עצובה ואמר לה אביה אמאי עציבת מי שאמר לשמן ודולק יאמר לחומץ וידלוק. וסוף סוף הרי בשעת ההדלקה לא היתה ראויה לדלוק, ועל כרחך דכיון שלמעשה לא נכבית אין לפסול את ההדלקה. והוא הדין בנידון דידן כיון שלמעשה לא נכבו הנרות בעת ההדלקה שהדלת הייתה פתוחה - לא נפסלה ההדלקה.
גם מו"ר אבא מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל התיר להדליק בארון זכוכית כי הסגירה של הדלתות שלו הינה חלק מן ההדלקה. בסיס ההיתר הוא על פי מה שכתוב בשו"ע (תרעד סעיף א): "מדליקין נר חנוכה מנר חנוכה, ודווקא להדליק מזה לזה בלא אמצעי, אבל להדליק מזה לזה על ידי נר של חול, אסור; ויש מתירים גם בזה". ולכאורה כאשר מדליק את הנר מחברו בלי אמצעי הרי הנר המודלק נלקח בידו ממקומו ואחר כך מחזירים אותו למקומו, ואם היינו דנים מצד הדלקה עושה מצווה - הרי בעת ההדלקה הנר לא היה ראוי למצוותו כיוון שהוא מוחזק ביד המדליק. ומפני מה ההדלקה כשרה? כיוון שאנו אומרים שכל התהליך עד ההנחה הוא כעין הדלקה.
כך כתב הט"ז על ההלכה בשו"ע: "וכן אם מדליקה ואוחזה בידו, במקומה, לא יצא, שהרואה אומר: לצרכו הוא אוחזה" (שו"ע אוח תרעה). והעיר הט"ז (ס"ק ג): "רש"י פירש 'משהדליקה עד שכבתה' עכ"ל. משמע דאם אוחזה בידו קצת זמן ואח"כ מניחה כשהיא דולקת - יצא. וכן יש לפרש לשון הטור ושו"ע בזה שכתבו 'ואוחזו בידו', דהיינו כל זמן מצוותו". ומפני מה מותר, אלא שכשמעביר אש מנר לנר, כל הפעולה נקראת הדלקה עד שמניח את הנר במקומו או עד שסוגר את דלתות ארון הזכוכית.
אי אפשר בחשמל או בפנס
בשו"ת הר צבי שם (אורח חיים ב סימן קיד) דן האם מותר להדליק נר חנוכה בחשמל. כגון שנמצא בבית מלון שלא מרשים שם להדליק נרות חנוכה בחדרים. והביא את תשובות הבית יצחק (יו"ד סי' קכ) שכתב שאין יוצאין ידי חובת נר חנוכה בנר חשמלי. "ונראה דיש להוסיף על דבריו, דכאן אין אור של שמן דולק אלא מתכות שמתחמם ע"י כח אלעקטרי והמתכות כשהוא בתוך כלי זכוכית חתום מאיר לעיניים, אבל באמת אין כאן שמן וגם אש לוהטת אין כאן, רק שהוא נראה לעיניים כמאיר ונראה כמו אבן טובה שמאירה בחושך שאין בזה דמיון לנר דולק, ולכן אין סברא לצאת על ידו במקום שצריך להדליק נר וכאן אין דולק אור מאיר אלא מתכות המאיר כשהוא מחומם הרבה". והביא דבריו בשו"ת מלמד להועיל (א אורח חיים סימן כא) להתיר נר שבת במנורת חשמל או בגז אבל לא נר חנוכה.
אמנם לדעת הגאון הרה"ג בן ציון אבא שאול זצוק"ל אפשר להדליק נר חנוכה בחשמל הפועל על ידי סוללה או מצבר, אבל אם פועל על ידי זרם החשמל הכללי, אין יוצאים בו ידי חובה. וכן יוצאים ידי חובה בנר גז העשוי להבה אחת בלבד, "ובלבד שיש בהם שיעור הדלקה של חצי שעה, ויכול גם לברך עליהם". אמנם דעת מו"ר אבא מרן הרב אליהו זצוק"ל הייתה כדעת האוסרים בנר חנוכה כי אין פה נר ופתילה, אבל בנרות שבת התיר על ידי נר עם סוללה.
הדלקה בבית כנסת או במקום ציבורי
האם מותר לכבות הנרות בבית הכנסת לפני תום חצי שעה?
כתב המשנה ברורה (תרעה ס"ק ו): "ואפילו בנרות חנוכה שמדליקין בבית הכנסת גם כן נכון ליזהר לכתחילה שלא לטלטלן ממקומן עד שיעור חצי שעה". ממה שכתב המשנ"ב "לכתחילה" משמע שבדיעבד יכול לטלטל הנרות קודם שתעבור מחצית השעה אם חושש שהנרות יגרמו לשריפה בבית הכנסת. והטעם שלא חייבים להמתין בבית כנסת חצי שעה הוא כי זמן זה נכתב למדליקים במקום הפונה לרחוב או לבית שזה זמן שאנשים נמצאים בו. אבל המדליק בבית הכנסת לא מדליק לכיוון רשות הרבים אלא לכיוון המתפללים שבפנים, והם הרי עוזבים את בית הכנסת מיד אחרי ערבית על מנת להדליק בביתם בזמן, ולמי יאירו הנרות? וכך פסק מרן הרב אליהו זצוק"ל כי כיוון שלא מצינו זמן קצוב בהדלקת נרות בבית כנסת, לכתחילה ידליקו לחצי שעה. אבל בשעת הדחק אפשר להתנות תנאי ולכבותם מיד אחרי ערבית כשהציבור מתפזר.
הרה"ג דוד צבי הופמן זצ"ל היה רב בגרמניה וכתב בשו"ת מלמד להועיל (חלק א או"ח קכא), על נר חנוכה כ המנהג "בפראנקפורט דמיין דולק הנר מערב עד בוקר לאחר תפילת שחרית". כמו שהיה במקדש שהיה נר מערב דולק גם בבוקר. אמנם "ובמקומות שמדליקין גם בשחרית בתפילה, מכבין הנרות לאחר תפלת ערבית כדי שיישאר להדליק מהן לתפלת שחרית וכן הוא המנהג כאן בבערלין בכל בתי כנסיות". כיוון שבבית הכנסת עיקר טעם הדלקה הוא לפרסם הנס לכן גם ביום מדליקין בו. ובמיוחד לדעת הרמב"ם שמלמד כי בהטבת הנרות של שחרית היו מדליקים את הנרות בבוקר.
הדלקת נרות ברחובות
חסידי חב"ד נוהגים להדר בפרסום הנס חנוכה ולהדליק נרות על מכוניות ובכל מקום מרכזי, ויש בזה קידוש השם גדול בכל העולם כולו. והשאלה היא האם מותר לברך על נרות אלו. וכן,
יש לשאול על אלה שנוהגים להדליק בכל מקום שמתאספים בו אנשים, במסיבות, בחתונות, בבר מצווה, ותבוא עליהם הברכה.
לדעת הרב שאול ישראלי זצוק"ל מותר להדליק נרות בברכה בכל מקום של התאספות ציבורית, מפני שטעם המנהג להדליק בבית הכנסת הוא כדי לפרסם את הנס, ועל כן יש להדליק נרות בברכה בכל המקומות הללו. אמנם דעת רוב הפוסקים היא לא לברך אלא בבית או בבית הכנסת. שגם בבית הכנסת לא התירו לברך רק מפני שנהגו. ולכן אמרו לא לברך על הדלקת נרות אלו. לדעת מרן הרב אליהו זצוק"ל, אפשר להדליק בברכה נרות חנוכה בכל מקום, אם מתפללים בו מנחה או ערבית, כדין בית כנסת.
הדלקה במחנות צבא
עוד אמר מרן הרב אליהו זצוק"ל כי חיילים במחנה צבאי יכולים להדליק במחנה גם בלי להתפלל שם מנחה או ערבית, וכנראה שהטעם הוא משום שזה נחשב כמו ביתם. כמו שבבית אדם ישן בחדר אחד ומדליק בחדר אחר, כך המדליק בחצר המחנה - הרי הוא כמדליק במקום המרכזי בביתו.
ויהי רצון שנזכה לראות את אור המנורה מאיר בבית המקדש ותהיה זו עדות לכל באי עולם ששכינה שורה בישראל ויתקיים בנו: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה: וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ", אמן ואמן.

שו"ת
הדלקה בנועם
ש.כתוב ב"מאמר מרדכי" שטוב לומר אחרי הדלקת נרות חנוכה ''מזמור שיר חנכת הבית'' ואת הפסוק "ויהי נעם" ו''יושב בסתר'' שבע פעמים. האם צריך לומר את הנ''ל מיד אחרי ההדלקה, או שאפשר לשיר לפני כן שירי חנוכה? לפעמים למשפחה אין כוח לחכות.
ת.מצווה לשיר עם המשפחה קודם.

חנוכה בשטח
ש.חבר שלי ואני מתכננים לטייל בחנוכה בכנרת, ומתוך כך נדליק חנוכייה בשטח. אם נדליק ותוך כמה דקות הנרות יכבו בגלל הרוח, האם יש לחזור ולהדליק שוב? אם כן, האם יש לברך שוב, או שאין צורך להדליק שוב ויצאנו ידי חובה בהדלקה הראשונית למרות שהנרות כבו לפני שעברה חצי שעה?
ת.יש ספק אם אתם בכלל חייבים להדליק נרות. א] כי אין לכם חדר ובית. ב] כי יש רוח חזקה. ולכן אם יש לכם שם אוהל קבוע או קרוואן שנקבע מקומו - תדליקו רק אם יש לכם קופסת זכוכית להניח החנוכייה בתוכה.

סיפור
עכשיו תורה
הבן שלנו נולד עם הרבה בעיות רפואיות. לאט-לאט נפטרנו מרוב הבעיות הקשות שהיו לו, ונשארה רק הבעיה של הדיבור. הרופאים אמרו שבעיית הדיבור נובעת מכך שהוא לא שומע. הם טענו שהדרך היחידה לתקן את הבעיה היא להשתיל לו שתל אלקטרוני מאחורי האוזן, כך הוא ישמע ואולי יתחיל לדבר.
יום אחד הייתי אצל חמותי והיא אמרה לי בתמימות: "אתה הרי רב, מלמד בישיבה, אני לא מבינה למה אתה לא הולך לרבנים, למה רק לרופאים?" האמת היא שהיא הביכה אותי בשאלה שלה. שאלה של אישה פשוטה שכלל לא עלתה על דעתי. שאלתי אותה למי ללכת, והיא אמרה: רק לחכם מרדכי אליהו.
הלכתי לביתו של הרב זצ"ל והוא לא היה בבית, אלא בברית מילה. הגעתי לאולם של הברית וראיתי שעוד לא התקיימה הברית. לכן ניגשתי לרב וביקשתי ברכה. אמר לי הרב: "ה' שפתי תפתח" – כשהוא מצביע כלפי מעלה. "ופי יגיד תהלתך" – מצביע על הילד. עם זאת ביקש ממני לבוא אליו שוב אחרי הברית.
אחרי הברכות של הברית הגעתי אליו והוא אמר שוב: "ה' שפתי תפתח" – כשהוא מצביע כלפי מעלה. "ופי יגיד תהלתך" – מצביע על הילד. ואומר לי: "הילד שלך ידבר ויגיד דברי תורה. כל הזמן תורה ותורה ותורה". כך הוא בירך אותי ונתן לי אמונה וכוח, אבל לא ידעתי עד כמה.
שבוע לאחר מכן, בשבת חנוכה, הילד שלנו עמד בחלון, תופס בסורגים ומסתכל על הרחוב. באותה שעה עברו נערי חב"ד כשהם צועקים פסוקים לילדים, כדרכם. הם צועקים "תורה" והילדים עונים "תורה", "ציווה" – "ציווה", וכך אומרים מילה במילה.
באותו היום קרה הנס. הילד, שלפי הרופאים לא שמע כלום, התחיל לצעוק אחריהם – "תורה, תורה, תורה". רצתי לאשתי וקראתי לה לראות את הפלא, והיא שמעה כמוני את הילד צועק את המילים: "תורה, תורה, תורה", והתחילה לבכות מרוב אושר.
היום הילד שלי כבר גדול והולך ללמוד ב"חדר". הוא אוהב ללמוד תורה וכל היום לומד אותה בשמחה. כל הזמן אני אומר לו שכל לימוד התורה שלו הוא בזכות הברכה של הרב אליהו.
(ראש כולל, עיה"ק צפת, מתוך אביהם של ישראל, חלק ראשון)




עוד בנושא קול צופייך

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il