הַדִּילֶמָה בְּלֵיל חֲנֻכָּה

סוֹף סוֹף נִרְאֶה בֵּיתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה מִבַּעַד לְחַלּוֹן הָאוֹטוֹבּוּס. בִּזְרִיזוּת צִלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן וְיָרַד עִם עֲצִירָתוֹ.
בְּהִכַּנְסוֹ לַבִּנְיָן וְתוֹךְ כְּדֵי עֲלִיָּתוֹ בַּמַּדְרֵגוֹת לְבֵיתוֹ, הִרְהֵר בִּתְלָאוֹת הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה. נִרְאֶה הָיָה לוֹ שֶׁשָּׁנִים עָבְרוּ מֵאָז יָצָא מֵהַבָּסִיס בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם מֻקְדֶּמֶת. אָמְנָם, בִּקֵּשׁ לְהִשְׁתַּחְרֵר כְּבָר בַּבֹּקֶר, אַךְ הַמְּפַקֵּד נָאוֹת לְשַׁחְרְרוֹ רַק מְאֻחָר יוֹתֵר.
שְׁלֹמֹה דָּפַק בַּדֶּלֶת, אַךְ אִישׁ לֹא עָנָה. מִיָּד נִזְכַּר שֶׁאִמּוֹ נָסְעָה לָאֵרוּעַ וְנִשְׁאֲרָה לִישֹׁן אֵצֶל אָחִיו הַנָּשׂוּי. בְּשֶׁקֶט וּבִזְרִיזוּת הוֹצִיא אֶת הַמַּפְתֵּחַ מֵהַמַּחֲבוֹא הַמֻּכָּר וְסוֹבֵב אֶת הַמַּפְתֵּחַ. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וּשְׁלֹמֹה נִכְנַס לְבֵיתוֹ בַּעֲיֵפוּת רַבָּה. מִיָּד שָׁמַע אֶת נְחִירוֹתָיו הָרָמוֹת שֶׁל אָבִיו, וְהֵבִין כִּי אָבִיו בְּאֶמְצַע שֵׁנָה עֲרֵבָה וּנְעִימָה. שְׁלֹמֹה נִפְנָה לְעֵבֶר הַחַלּוֹן, כַּאֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל בִּשְׁעוֹן הַקִּיר.
"אוֹי! אֵיךְ לֹא שַׂמְתִּי לֵב? הַשָּׁעָה כְּבָר 12:30 בַּלַּיְלָה!", לָחַשׁ לַחֲלַל הַבַּיִת הַשָּׁקֵט. "זֶה מַסְבִּיר מַדּוּעַ אַבָּא יָשֵׁן כְּבָר", הִרְהֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ.
הוּא הִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן וְהֵבִין שֶׁאָכֵן, אֵין אִישׁ בָּרְחוֹב.
"מִי מִסְתּוֹבֵב בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר הַקְּטַנָּה בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת שֶׁכַּזּוֹ?", הִרְהֵר בְּעַצְבוּת, "אָז, זֶהוּ? הִפְסַדְתִּי אֶת מִצְוַת הַהַדְלָקָה שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה?", חָשַׁב לְעַצְמוֹ.
בְּעוֹדוֹ יוֹשֵׁב מְכֻנָּס בְּעֶצֶב, נִשְׁמְעָה לְפֶתַע נְחִירָה רָמָה מֵהַחֶדֶר הַסָּמוּךְ שֶׁהֵעִירָה אֶת מוֹחוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. "יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן", חָשַׁב. "אָעִיר אֶת אַבָּא וְכָךְ הוּא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּי. כָּךְ אוּכַל לְהַדְלִיק נֵרוֹת בִּבְרָכָה! הֲרֵי כָּךְ כָּתוּב בְּדִיּוּק בְּמִשְׁנָה בְּרוּרָה: 'וְאִם בָּא לְבֵיתוֹ קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר וּמָצָא בְּנֵי בֵּיתוֹ יְשֵׁנִים מִן הַנָּכוֹן שֶׁיְּקִיצֵם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַדְלִיק בִּבְרָכָה (תִּרְעַב, ס"ק יא)'."
שְׁלֹמֹה הָלַךְ לְחַדְרוֹ שֶׁל הוֹרָיו, אַךְ לְפֶתַע חָטַף פִּיק בִּרְכַּיִם. "וּמִי אָמַר שֶׁמִּצְוַת הַדְלָקַת נֵרוֹת הִיא חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִמִּצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים? הֲרֵי מִי אָמַר שֶׁאַבָּא רוֹצֶה לָקוּם עַכְשָׁיו? הוּא בֶּטַח בְּאֶמְצַע חֲלוֹם מָתוֹק עַל סֻפְגָּנִיָּה טְעִימָה וּטְרִיָּה..."
"אַךְ מִצַּד שֵׁנִי, בֶּטַח אַבָּא יִשְׂמַח מְאֹד לְזַכּוֹת אוֹתִי בְּמִצְוַת הַדְלָקַת נֵרוֹת. הֲרֵי אִם לֹא אָעִיר אוֹתוֹ אַפְסִיד אֶת הַמִּצְוָה!"
מָה יַעֲשֶׂה שְׁלֹמֹה? הַאִם עָדִיף לְהָעִיר אֶת אָבִיו וְלִזְכּוֹת בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַדְלָקַת נֵרוֹת? אוֹ שֶׁמָּא יַפְסִיד אֶת מִצְוַת הַהַדְלָקָה וְלֹא יָעִיר אֶת אָבִיו?

תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב אֲבִיגְדוֹר נֶבֶנְצָל שְׁלִיטָ"א:
אִם לְפִי הֶכֵּרוּתוֹ עִם אָבִיו, הוּא מְשַׁעֵר שֶׁאָבִיו יִכְעַס אָז לֹא יָעִיר אוֹתוֹ. אוּלָם, אִם שְׁלֹמֹה חוֹשֵׁב שֶׁאָבִיו יִשְׂמַח בְּכָךְ שֶׁיָּעִיר אוֹתוֹ, אֲזַי יֵשׁ לַהֲעִירוֹ. (רְאֵה סֵפֶר חֲסִידִים, שלז).
יָדוּעַ הַסִּפּוּר שֶׁמְּסֻפָּר בַּגְּמָרָא (קִדּוּשִׁין ל"ב) עַל גּוֹי בְּשֵׁם דַּמָּא בֶּן נְתִינָה שֶׁבָּאוּ אֵלָיו חֲכָמִים לְבֵיתוֹ וּבִקְּשׁוּ לִקְנוֹת אֶבֶן יָשְׁפֵה שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה לַחֹשֶׁן שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. דַּמָּא יָכֹל הָיָה לְהַרְוִיחַ הוֹן עָתֵק מֵהַמְּכִירָה וְדָחָה אֶת הַהַצָּעָה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָצָה לְהָעִיר אֶת אָבִיו. חֲכָמִים שִׁבְּחוּ אוֹתוֹ עַל מַעֲשֶׂה זֶה. לִכְאוֹרָה יֵשׁ לִשְׁאֹל לָמָּה הוּא לֹא הָעִיר אֶת אָבִיו, הֲרֵי אָבִיו מִן הַסְּתָם הָיָה שָׂמֵחַ מִזֶּה? צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאָכֵן דַּמָּא הִכִּיר אֶת אָבִיו כְּאֶחָד שֶׁאִכְפַּת לוֹ עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִבְּנוֹ וְהוּא יָדַע שֶׁאָבִיו יִכְעַס אִם דַּמָּא הָיָה מֵעִיר אוֹתוֹ.
לְסִכּוּם:אִם שְׁלֹמֹה חוֹשֵׁב שֶׁאָבִיו יִשְׂמַח לְהִתְעוֹרֵר בִּשְׁבִיל שֶׁבְּנוֹ יוּכַל לְהַדְלִיק בִּבְרָכָה אָז יָכוֹל לְהָעִיר אוֹתוֹ. אַךְ אִם הוּא חוֹשֵׁב שֶׁיִּכְעַס אָז אָסוּר לוֹ לְהָעִיר אוֹתוֹ.