ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
בחנוכה הקרוב אהיה בחו"ל בטיול. חלק מהימים אשהה בבית מלון, אולם חלק מהימים אהיה בנסיעות בזמן הדלקת נרות. האם עלי להדליק נרות גם כאשר אינני מגיע למקום לינה מסודר? אם כן, האם עדיף לעצור ולהדליק נרות במכונית, או עדיף לחפש מקום אחר.
תשובה: אם תגיע למקום לינה מסודר, בודאי שמדליקים בו. אבל אם תהיה בלילה במכונית, אתה מדליק שם. (שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' קמו, ערוך השולחן סי' תרעג ס"ה, מקראי קודש חנוכה סי"ח).
אבל בחנוכה
רציתי לשאול את הרב האם יש הגבלות מיוחדות או היתרים מיוחדים על אבל בחנוכה. האם מותר להשתתף במסיבת חנוכה במעון עולים כדי לשמח את העולים? ומה דין מסיבות חנוכה בבתים של אנשים.
תשובה: בגליון מהרש"א (על השו"ע יור"ד סי' שצא) התיר לאבל לאחר 30 יום להשתתף בסעודה שעושים לכבוד חנוכה, אבל יש אוסרים. (שו"ת אגרות משה יור"ד ח"ג סי' קסא). אם המדובר הוא בלשמח את האחרים, בוודאי שרצוי הדבר. לגבי מסיבות פרטיות יש מקום להחמיר, אלא במקום צורך (כגון מקום העבודה).
עיוורון
מה עושה אדם עיוור בברכות הראייה כגון: הבדלה, נרות חנוכה וקריאת התורה בבר מצווה?
תשובה: שנינו במגילה (כד, א), שסומא פורס כפיו ומתרגם, כלומר יכול סומא לעבור לפני התיבה. נחלקו שם רבי יהודה וחכמים אם הוא יכול לברך "יוצר המאורות", הרי הוא לא נהנה מהאור, להלכה יכול לברך, מפני שהוא נהנה מהאור, שהרי אחרים רואים אותו על ידי האור, ובכך יכולים להדריך אותו בדרכו. גם יכול הוא להוציא אחרים ידי חובה. השו"ע (או"ח סי' נג ס"ג) פסק שסומא יורד לפני התיבה ובלבד שלא יקרא בתורה, משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה. מוסיף הרמ"א שמכיוון שבימינו יש בעל קריאה, שהוא הקורא ומשמיע לציבור, לכן יכול הסומא לעלות לתורה. הב"ח (או"ח סי' קמא) סבר שדווקא סומא תלמיד חכם יכול לעלות, אין הלכה כן. המשנה ברורה מסיק שלפרשת זכור ולפרשת פרה אין להעלותו (סי' קלט ס"ק יג). לנער בר מצוה יש להקל שיקרא את ההפטרה, כי הציבור קורא אותה בעצמו (שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' יב).
לגבי הבדלה, פסק השו"ע (או"ח סי' רצח סי"ג) שאינו מברך בורא מאורי האש, עיי"ש. לגבי שאר ברכות ההבדלה, כתב ערוך השולחן שם לתמוה מדוע הוא פטור מהבדלה על הכוס, והסיק שמשום חשש ברכה לבטלה אכן יברך אחר עבורו.
נרות חנוכה, דעת המהרש"ל (שו"ת סי' עז) שאם אין אחר המדליק עבורו, ידליק ויברך, אך בשערי תשובה (או"ח סי' תרעה ס"ק ג) דחה דבריו. לדעת כולם אם יכול הסומא להשתתף עם בעל הבית ולצאת בברכתו, עדיף.
מה הטעם לנתינת דמי חנוכה?
תשובה: מלבד הטעם של ריבוי שמחה יש כאן גם טעמים בקבלה (ראה ספר מועד לכל חי סי' כז אות עז). היו שסברו שהטעם הוא כדי להשאיר את התינוקות ערים, כי היום פרסום הנס הוא כלפי בני הבית (ספר שיח שרפי קודש בשם האבני נזר).
הדלקת נרות באירוח
א. בע"ה נתארח בשבת חנוכה אצל אמא של אשתי שחיה בגפה. האם נכון שאז עלי להדליק שם נרות ביום שישי ואם כן, האם היא יוצאת ידי חובה בהדלקה שלי או שהיא צריכה להדליק נרות כבעלת הבית?
ב. אן במוצ"ש אנו חוזרים לביתנו, האם עלינו לחכות עם הדלקת הנרות עד שנגיע הביתה או שחשוב יותר להדליק מיד עם צאת השבת? בברכת חג שמח.
תשובה: א. יכול אתה להדליק בביתה, ולהוציא אותה ידי חובה (והאירוח שהיא מארחת נחשב בודאי שהיא משתתפת בשמן).
ב. אם ישנה אפשרות להגיע הביתה בזריזות, עדיף. אם לא יכול אתה להדליק בביתה, כי בשעת החיוב אתה עדיין מתארח שם.
הדלקת נרות במשרד
האם ניתן להדליק נרות חנוכה במשרד, לבקשת עובדים נוספים אשר סביר להניח שלא ידליקו כלל בביתם? האם יש לברך על הדלקה זו, כאשר היא נעשית בזמן ההדלקה? האם ניתן/רצוי לעכב את היציאה של הביתה במטרה להקדים את מועד ההדלקה קרוב ככל האפשר לזמן ההדלקה, לצורך הדלקת נרות זו במשרד?
תשובה: ההדלקה במשרד אינה קיום המצוה, אך מעלה רבה יש בה, בשל פרסום נס. לכן ראוי שלא לברך, אך אפשר לעכב לצורך זה את היציאה הביתה, אך לא להגיע הביתה מאוחר מדי.
הדלקת נרות בגן ילדים
בני נמצא במשפחתון (במודיעין), וכל הורי הילדים חוץ ממני אינם דתיים. ביום א' יש מסיבת חנוכה במשפחתון ונתבקשתי להדליק שם נרות חנוכה. האם עלי להדליק עם ברכה היות ואני מדליק גם בבית?
כמו כן אבקש לדעת לגבי ביקור אצל ההורים. כמדי שנה אנו נוסעים להורים להדליק עם כל המשפחה נרות חנוכה יחד, עד עכשיו הייתי שומע את הברכה של אבי וכשהייתי חוזר הביתה הייתי מדליק בבית עם ברכה, האם אני נוהג נכוון?
תשובה: לשם חינוך הילדים יכול אתה להדליק בברכה, אך שלא יהיה ספק, אינך יוצא ידי חובה בהדלקה זו.
לגבי ההורים, יפה כיבוד אב ואם שלכם אך אם יכולים אתם להספיק להדליק בבית ולצאת אליהם, מה טוב. אם לא אפשרי כאשר חוזרים, אך דאגו לכך שכאשר אתם חוזרים בני הבית יהיו ערים, ואז אפשר להדליק בברכה.
שאלה: חברה שלי מתחתנת בחנוכה. היא יתומה מאם ואני אהיה איתה כל היום עד החתונה וסביר להניח שבזמן ההדלקה כבר נצא מהבית. איך עדיף לנו להדליק את הנרות: באולם או בבית אחרי החתונה, או אולי להשתתף עם אנשים אחרים בשמן שיוציאו אותנו ידי חובה?
תשובה: אם החתונה נערכת אחרי צאת הכוכבים (כפי שמשמע משאלתך), קודם צאתה לחתונה היא עצמה תדליק נרות בביתה. אאחל לה שתקים בית מלא אור.
מותר השמן לנרות חנוכה
מה עושים עם השמן שנותר בבקבוק לאחר שמונת ימי חנוכה?
תשובה: שמן שנותר בזכוכית בה הדליקו נרות חנוכה אסור בהנאה, ולאחר היום השמיני מותר להשתמש בו רק לשימוש מצוה, והיות שחוששים שאם נשאיר אותו, עלולים להשתמש בו לצורך אחר, לכן "עושה מדורה ושורפו" (שו"ע סי' תרעז ס"ד, לבוש שם ס"ד, משנה ברורה ס"ק יט). אבל שמן שנותר בבקבוק אינו אסור (ביאור הלכה שם, כף החיים ס"ק כח), ואף אם קנית את הבקבוק לצורך הדלקה, הזמנה לאו מילתא היא.
הדלקה אצל מארחים
1. כאשר מוזמנים לאורחים האם יוצאים ידי חובה או שצריך להדליק גם בבית, האם אפשר להדליק מאוחר בסביבות 11:00 בלילה, כאשר בני המשפחה ערים?
2. אם מדליקים עבור אדם מבוגר שלא בבית שלי, צריך להדליק שוב נרות? אם צריך להדליק, האם יכול אותו אדם לברך לברך או שצריך להיות אדם אחר במשפחה שידליק בבית?
תשובה: מצות הדלקת נרות חנוכה היא נר איש וביתו, כלומר כל אחד מחויב להדליק בבית שלו, ולא יוצאים ידי חובה בהדלקה אצל אורחים. כשבני הבית ערים, אפשר להדליק גם בשעה 11:00 בלילה, אם אין אפשרות להגיע מוקדם יותר. אם מדליקים עבור אדם מבוגר, בשליחותו, מברכים שנית בבית, מפני שההדלקה בביתו היתה להוציאו ידי חובה. ההדלקה בביתכם היא להוציא אתכם ידי חובה.
הדלקת נרות חנוכה באיחור
יום עבודתי מסתיים בד"כ בשעה מאוחרת בערב (לפחות 19:00). יציאה מהעבודה בשעה כזו שתאפשר לי להדליק נרות עם השקיעה או אפילו עם צה"כ, איננה מקובלת - מבחינת מקום העבודה. מה גם, שהיא פוגעת ביכולתי לבצע את עבודתי כראוי, מכיוןן שמדובר בעבודה הכרוכה במתן שירות לאנשים. כיצד עלי לנהוג במצב זה? האם ניתן להדליק נרות בשעה מאוחרת יותר, או שיש לפעול לפי פשט ההלכה האוסרת עשיית מלאכה לפני הדלקת נרות?
תשובה: זמן הדלקת הנרות לתקנת חז"ל הוא עד שתכלה רגל מן השוק, ושיערו חכמים שהוא כחצי שעה לאחר זמן צאת הכוכבים. בפועל, היום הזמן הוא ארוך יותר מפני שהסכימו הפוסקים שרגל אדם אינה כלה מן השוק עד שעה מאוחרת (20:00 ומעלה). מה עוד שהיום פירסום הנס הוא בעיקרו לבני הבית, והם ערים בשעה זו. יש כוללים בהם הורו ראשי הכולל שהאברכים ישארו כרגיל עד 19:30, ונשותיהם ידליקו נרות עבור כל הבית. היות שמדובר בפרנסתך, אם עלול הדבר לפגוע בפרנסתך אינך מחויב להפסיקה, אך אם תגיע מאוחר מדי, ראוי שרעיתך תדליק עבורכם. אם לא תתאחר הרבה מעבר לשעה שציינתי, יכולים אתם להמתין ולהדליק בזמן זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
