"אֵין לְהָקֵל בְּשׁוּם מִנְהָג וַאֲפִלּוּ מִנְהָג קַל... וּפָשַׁט הַמִּנְהָג לַעֲשׂוֹת סֻפְגָּנִין הַנִּקְרָאִים בַּעֲרָבִי אלספינ"ג וְהֵם הַצַּפִּיחִית בִּדְבַשׁ וּבְתַרְגּוּם הָאִיסְקְרִיטִין. וְהוּא מִנְהַג הַקַּדְמוֹנִים מִשּׁוּם שֶׁהֵם קְלוּיִם בְּשֶׁמֶן זֵכֶר לְבִרְכָתוֹ"
(רַבֵּנוּ מַיְּמוּן, אֲבִי הָרַמְבָּ"ם)

סֻפְגָּנִיָּה מְסֻכֶּנֶת
לִמְסִבַּת הַחֲנֻכָּה הַמָּסָרְתִּית הִגִּיעוּ כָּל יַלְדֵי מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן עַל נְשֵׁיהֶם וְטַפֵּיהֶם. אָדוֹן כֹּהֵן וְאִשְׁתּוֹ נֶהֱנוּ לְשַׂחֵק וּלְהִתְלוֹצֵץ עִם יַלְדֵיהֶם וְנֶכְדֵיהֶם וְהָאֲוִירָה הָיְתָה חַמָּה וּנְעִימָה. כַּמּוּבָן, כְּמֵיטַב הַמָּסֹרֶת, בְּסִיּוּם הָעֶרֶב הוֹצִיאָה גְּבֶרֶת כֹּהֵן מַגָּשׁ עָמוּס סֻפְגָּנִיּוֹת חַמּוֹת וּטְרִיּוֹת מַעֲשֵׂי יָדֶיהָ. הַיְּלָדִים וְהַנְּכָדִים עָטוּ עַל הַסֻּפְגָּנִיּוֹת הַטְּעִימוֹת וּמַהֵר מְאֹד חֻסְּלוּ כִּמְעַט כֻּלָּם.
אָדוֹן כֹּהֵן נָתַן עֵינָיו בַּסֻּפְגָּנִיּוֹת הַטְּעִימוֹת, אַךְ אִשְׁתּוֹ שֶׁהִכִּירָה אוֹתוֹ הֵיטֵב, הִתְרִיעָה בּוֹ: " בַּעֲלִי הַיָּקָר וְהָאָהוּב, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה מְאֹד אוֹהֵב סֻפְגָּנִיּוֹת. אַךְ מַצַּב הַסֻּכֶּרֶת שֶׁלְּךָ אֵינוֹ מְאֻזָּן כְּלָל וְרַק בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר הִזְהִיר אוֹתְךָ הָרוֹפֵא שֶׁלֹּא תָּעֵז לְהִתְקָרֵב לְמַאֲכָלִים עִם סֻכָּר."אָמְרָה וְהוֹסִיפָה: "הִנֵּה קַח לְךָ לְבִיבָה בִּמְקוֹם" וְדָחֲפָה לְיָדוֹ צַלַּחַת עִם לְבִיבָה חַמָּה וּטְעִימָה. אֲדוֹן כֹּהֵן לָקַח לְיָדָיו אֶת הַלְּבִיבָה אַךְ הִבִּיט בְּעֶרְגָּה בְּרִיבַת הֶחָלָב הַנּוֹטֶפֶת מִידֵיהֶם שֶׁל נְכָדָיו הַחֲמוּדִים.
לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת פָּנָה לַמִּטְבָּח לְהָבִיא דְּבַר מָה כְּשֶׁעֵינָיו נִתְקְלוּ בְּמַגָּשׁ נוֹסָף עָמוּס סֻפְגָּנִיּוֹת לָרֹב. בְּשֶׁקֶט הִבִּיט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, רָאָה שֶׁאֵין אִישׁ וּבֵרֵךְ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה ...'בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת'. מִיָּד נָגַס בַּסֻּפְגָּנִיָּה הָרַכָּה וְהַטְּעִימָה, וּבְעוֹדוֹ לוֹעֵס בַּהֲנָאָה אֶת הַסֻּפְגָּנִיָּה, נִכְנָס בְּנוֹ הַבְּכוֹר לַמִּטְבָּח.
"אַבָּא, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?" קָרָא, "אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁמְּסֻכָּן לְךָ מְאֹד לֶאֱכֹל אֶת כָּל הַסֻּכָּר הַזֶּה!", הוֹסִיף.
"שְׁשְׁשְׁ..", עָנָה אָדוֹן כֹּהֵן. "אֶל תְּגַלֶּה לְאִמָּא".
"בְּסֵדֶר, לֹא אֲגַלֶּה", עָנָה דָּוִד. "אַךְ הַאִם בִּרְכָתְךָ לֹא הָיְתָה בְּרָכָה לְבַטָּלָה? הֲרֵי לָמַדְנוּ בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁמִּי שֶׁאֹכֶל מַאֲכָל שֶׁהוּא אָסוּר, אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה (קָצוּ,א) וְהַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה הִסְבִּיר "הוֹאִיל וְדָבָר אִסּוּר הוּא וְיֵשׁ עֲבֵרָה בַּאֲכִילָתוֹ מְנָאֵץ אֶת ה' בְּבִרְכָתוֹ עַל זֶה וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמָר בֹּצֵעַ בֶּרֶךְ נַאַץ ה'". לְפִי זֶה, מִכֵּיוָן שֶׁהַסֻּפְגָּנִיּוֹת מְסֻכָּנוֹת עֲבוּרְךָ אָסוּר לְךָ לְאָכְלָם, וּמִמֵּילָא נִרְאֶה שֶׁאֵין לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם.
שָׁמַע הָאָב אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הַבֵּן וְאָמַר: "לֹא חָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ. מְעַנְיֵן...", וְסִיֵּם בְּחִפָּזוֹן אֶת הַסֻּפְגָּנִיָּה, לְקוֹל פְּסִיעוֹתֶיהָ הַמִּתְקָרְבוֹת שֶׁל אִשְׁתּוֹ.
הַאִם אָדוֹן כֹּהֵן הָיָה חַיָּב לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה עַל הַסֻּפְגָּנִיָּה שֶׁמְּסַכֶּנֶת אֶת חַיָּיו?
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב זצ"ל:
אָדוֹן כֹּהֵן חַיָּב הָיָה לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, אַךְ לֹא חַיָּב בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה.
בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה לֹא יְבָרֵךְ מִשּׁוּם שֶׁהַמַּאֲכָל מְסַכֵּן אֶת חַיָּיו וְהוּא אִסּוּר גָּמוּר עֲבוּרוֹ. אִם יְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, לֹא יִהְיֶה מְבָרֵךְ אֶת ה' אֶלָּא מְנָאֵץ אֶת ה', וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁזֶּה דּוֹמָה לְמַאֲכָל שֶׁל אִסּוּר שֶׁנִּפְסַק עָלָיו בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ (קָצוּ,א).
לְעֻמַּת זֹאת, בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה יְבָרֵךְ מִשּׁוּם שֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה פֵּרוּר אֶחָד קָטָן אֵינוֹ מְהַוֶּה סַכָּנָה עֲבוּרוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁמְּבָרְכִים בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה אֲפִלּוּ עַל פֵּרוּר קָטָן, לָכֵן יְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה. מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִים רַק עַל שִׁעוּר כַּזַּיִת, מִסְתַּבֵּר שֶׁכַּמּוּת כַּזֹּאת מְסַכֶּנֶת אוֹתוֹ, וְלָכֵן לֹא יְבָרֵךְ.
לְסִכּוּם: בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה חַיָּב לְבָרֵךְ וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה לֹא יְבָרֵךְ. (ע"פ הספר 'קב ונקי', סימן סב)