ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה ארלט
על דבריו מוסיף בעל ספר 'הלקח והלבוב', שיוסף הצדיק אמר להם שהשמחה שלהם לא תהיה רק על כך שהוא חי, אלא, כשאתם עושים תשובה, תראו שעשיית התשובה תהיה רק בשמחה 'ואל תעצבו'.
הרב הקדוש רבי לייבל איגר זיע"א, מדמה את זה למה שעזרא הסופר אמר לעם ישראל בנוגע ליום הדין בראש השנה (נחמיה ח, י): "ויאמר להם, לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו, כי חדות ה' היא מעוזכם". עזרא אמר כי אין מקום לעצבות ביום הדין משום שהתשובה צריכה להיות רק מתוך שמחה.
כותב רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן י): "אַךְ דַּע, שֶׁעַל יְדֵי מָרָה שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. רַק עַל יְדֵי הַשִֹֹּמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת (יִשְׁעַיָה נ"ה) "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ", שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחָה נַעֲשִׂין בֶּן - חוֹרִין וְיוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת. וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל כָּל פָּנִים, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" (בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן רפב), עַיֵּן שָׁם. וְעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָשַֹנִי גּוֹי".
כתוב "כי בשמחה תצאו" (ישעיהו נה, יב), שמחה היא עצה לצאת מכל המיצרים, והפירוש הוא על דרך משל לאדם שנמצא במקום חשוך, ואינו יכול לראות דרך לצאת, הרי הוא מלא ייאוש. אבל, אם יהיה לו אור קטן שיאיר את פתח היציאה, זו כבר התחלת הגאולה. כך הוא בנמשל, שמחה היא האור הקטן המאיר את הפתח. היא התקווה שלא הכל אבוד.
צריך לדעת, שלא משנה באיזה מצב האדם נמצא, הרי שתמיד יש פתח הצלה. גם אילו חס ושלום נכשל בדבר חמור ונדמה לו שהוא בשאול תחתית, היצר הרע רוצה לפתותו שחלילה אין לו עוד תקווה, כי זו כל מגמתו. ועל כך אומר הרב הקדוש 'החוזה מלובלין' זיע"א, שמטרת היצר בלהכשיל את היהודי בעבירה היא העצבות והייאוש שבאים אחר העבירה כדי להפיל אותו עולמית בתוך רשתו, והיצר רוצה את הייאוש יותר מעצם העבירה, עם כל זאת אין ייאוש בעולם כלל.
הרבי 'הפני מנחם' זיע"א אמר על פי דברי חז"ל (יומא לח, ע"ב) "הבא לטמא פותחין לו", שלכן השתמשו חז"ל בלשון 'פתח', כי מקובל לנו ש'פתח' פירושו, שהוא עשוי להכניס ולהוציא (שבת קמו, ע"א). כך מודיעים לאדם, שהפתח משם יצא מעולמו לחטוא חס ושלום, הרי הוא פתוח לו שיחזור חזרה, כי ימינו של ה' יתברך פשוטה לקבל שבים. ולכן אין מקום לעצבות מחמת שחטא, רק שיקבל עליו מהיום והלאה להיות טוב כרצון אביו בשמים.
כותב 'הלקח והלבוב': "העיקר הוא לידע שרק על ידי שמחה ובטחון בה' יתברך יכול האדם לתקן את דרכיו מהיום והלאה. הנביא אומר 'חדות ה' היא מעוזכם', זה כל העוז של יהודי שתהיה לו חדות ה'. ואומר ה'אמרי אמת' זיע"א כי יוסף הצדיק רמז זה כאן בדבריו "כי למחיה שלחני" 'מחיה' ראשי תיבות "ח'דות ה'' ה'יא מ'עזוכם". ובעת שאדם בשמחה, הרי רואה כי באמת "ח'סד ה'' מ'לאה ה'ארץ" (תהלים לג, ה) שהוא גם כן ראשי תיבות 'מחיה', כי על ידי תשובה שאינה בעצבות אלא רק מאהבה ושמחה הרי נהפך הרע לטוב, וממילא כל מה שהיה נראה כמו 'חימה' נהפך ל'מחיה'".
ישנה עוד נקודה שכדאי ללמוד מדברי חז"ל "אין ועתה אלא לשון תשובה", בהקדם דברי רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות גזלה, ה): "וְזֶה בְּחִינַת אֵין לְהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, הַיְנוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בִּקְדֻשַּׁת יִשְֹרָאֵל, עִקַּר עֲצָתוֹ שֶׁיֵּדַע שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, דְּהַיְנוּ אוֹתָהּ הַשָּׁעָה
וְהַמָּקוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ וְלֹא יַחֲשֹׁב עַל שָׁעָה הָאַחֶרֶת וְעַל מָקוֹם אַחֵר כְּלָל רַק יִשְׁתַּדֵּל לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה וְהַמָּקוֹם כִּי הַשָּׁעָה וְהַמָּקוֹם הָאַחֵר הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי וְכוּ' וְכַנַּ"ל".
יש לאדם רגעים בחיים שהוא רוצה להיות טוב, אך הוא חושב למה לי עכשיו לעשות טוב, הרי אני יודע מה הייתי בעבר או מה אהיה בהמשך. צריך לדעת שזו קליפת עמלק, כפי שרמזו בספרים ש'רגע' ראשי תיבות 'ראשית גויים עמלק'. עמלק הוא 'אשר קרך בדרך', הוא מקרר את האדם מהחשיבות של ה'ועתה', שעכשיו אפשר לעשות תשובה, שעכשיו אפשר לחטוף איזה טוב אמיתי ונצחי, שהרגע הזה שאני עומד בו הוא יקר וחשוב שלא יחזור לעולם ואני יכול לזכות בו לחיי נצח. ויותר מכך אפשר לומר, שעל ידי שמחה, האדם נמצא בעולם החירות, ויש לו ישוב הדעת איך לנצל ולתפוס כל רגע ורגע בימי חייו להתקרב לבוראו.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
בריאת העולם בפרשת לך לך
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
