ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה ארלט
על דבריו מוסיף בעל ספר 'הלקח והלבוב', שיוסף הצדיק אמר להם שהשמחה שלהם לא תהיה רק על כך שהוא חי, אלא, כשאתם עושים תשובה, תראו שעשיית התשובה תהיה רק בשמחה 'ואל תעצבו'.
הרב הקדוש רבי לייבל איגר זיע"א, מדמה את זה למה שעזרא הסופר אמר לעם ישראל בנוגע ליום הדין בראש השנה (נחמיה ח, י): "ויאמר להם, לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו, כי חדות ה' היא מעוזכם". עזרא אמר כי אין מקום לעצבות ביום הדין משום שהתשובה צריכה להיות רק מתוך שמחה.
כותב רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן י): "אַךְ דַּע, שֶׁעַל יְדֵי מָרָה שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. רַק עַל יְדֵי הַשִֹֹּמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת (יִשְׁעַיָה נ"ה) "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ", שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחָה נַעֲשִׂין בֶּן - חוֹרִין וְיוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת. וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל כָּל פָּנִים, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" (בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן רפב), עַיֵּן שָׁם. וְעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָשַֹנִי גּוֹי".
כתוב "כי בשמחה תצאו" (ישעיהו נה, יב), שמחה היא עצה לצאת מכל המיצרים, והפירוש הוא על דרך משל לאדם שנמצא במקום חשוך, ואינו יכול לראות דרך לצאת, הרי הוא מלא ייאוש. אבל, אם יהיה לו אור קטן שיאיר את פתח היציאה, זו כבר התחלת הגאולה. כך הוא בנמשל, שמחה היא האור הקטן המאיר את הפתח. היא התקווה שלא הכל אבוד.
צריך לדעת, שלא משנה באיזה מצב האדם נמצא, הרי שתמיד יש פתח הצלה. גם אילו חס ושלום נכשל בדבר חמור ונדמה לו שהוא בשאול תחתית, היצר הרע רוצה לפתותו שחלילה אין לו עוד תקווה, כי זו כל מגמתו. ועל כך אומר הרב הקדוש 'החוזה מלובלין' זיע"א, שמטרת היצר בלהכשיל את היהודי בעבירה היא העצבות והייאוש שבאים אחר העבירה כדי להפיל אותו עולמית בתוך רשתו, והיצר רוצה את הייאוש יותר מעצם העבירה, עם כל זאת אין ייאוש בעולם כלל.
הרבי 'הפני מנחם' זיע"א אמר על פי דברי חז"ל (יומא לח, ע"ב) "הבא לטמא פותחין לו", שלכן השתמשו חז"ל בלשון 'פתח', כי מקובל לנו ש'פתח' פירושו, שהוא עשוי להכניס ולהוציא (שבת קמו, ע"א). כך מודיעים לאדם, שהפתח משם יצא מעולמו לחטוא חס ושלום, הרי הוא פתוח לו שיחזור חזרה, כי ימינו של ה' יתברך פשוטה לקבל שבים. ולכן אין מקום לעצבות מחמת שחטא, רק שיקבל עליו מהיום והלאה להיות טוב כרצון אביו בשמים.
כותב 'הלקח והלבוב': "העיקר הוא לידע שרק על ידי שמחה ובטחון בה' יתברך יכול האדם לתקן את דרכיו מהיום והלאה. הנביא אומר 'חדות ה' היא מעוזכם', זה כל העוז של יהודי שתהיה לו חדות ה'. ואומר ה'אמרי אמת' זיע"א כי יוסף הצדיק רמז זה כאן בדבריו "כי למחיה שלחני" 'מחיה' ראשי תיבות "ח'דות ה'' ה'יא מ'עזוכם". ובעת שאדם בשמחה, הרי רואה כי באמת "ח'סד ה'' מ'לאה ה'ארץ" (תהלים לג, ה) שהוא גם כן ראשי תיבות 'מחיה', כי על ידי תשובה שאינה בעצבות אלא רק מאהבה ושמחה הרי נהפך הרע לטוב, וממילא כל מה שהיה נראה כמו 'חימה' נהפך ל'מחיה'".
ישנה עוד נקודה שכדאי ללמוד מדברי חז"ל "אין ועתה אלא לשון תשובה", בהקדם דברי רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות גזלה, ה): "וְזֶה בְּחִינַת אֵין לְהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, הַיְנוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בִּקְדֻשַּׁת יִשְֹרָאֵל, עִקַּר עֲצָתוֹ שֶׁיֵּדַע שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, דְּהַיְנוּ אוֹתָהּ הַשָּׁעָה
וְהַמָּקוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ וְלֹא יַחֲשֹׁב עַל שָׁעָה הָאַחֶרֶת וְעַל מָקוֹם אַחֵר כְּלָל רַק יִשְׁתַּדֵּל לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה וְהַמָּקוֹם כִּי הַשָּׁעָה וְהַמָּקוֹם הָאַחֵר הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי וְכוּ' וְכַנַּ"ל".
יש לאדם רגעים בחיים שהוא רוצה להיות טוב, אך הוא חושב למה לי עכשיו לעשות טוב, הרי אני יודע מה הייתי בעבר או מה אהיה בהמשך. צריך לדעת שזו קליפת עמלק, כפי שרמזו בספרים ש'רגע' ראשי תיבות 'ראשית גויים עמלק'. עמלק הוא 'אשר קרך בדרך', הוא מקרר את האדם מהחשיבות של ה'ועתה', שעכשיו אפשר לעשות תשובה, שעכשיו אפשר לחטוף איזה טוב אמיתי ונצחי, שהרגע הזה שאני עומד בו הוא יקר וחשוב שלא יחזור לעולם ואני יכול לזכות בו לחיי נצח. ויותר מכך אפשר לומר, שעל ידי שמחה, האדם נמצא בעולם החירות, ויש לו ישוב הדעת איך לנצל ולתפוס כל רגע ורגע בימי חייו להתקרב לבוראו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
