בית המדרש

  • מדורים
  • לאורו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

חיה מוריה בת אסתר

גליון 109

"והיו לאחדים בידך"

undefined

טבת תשפ
3 דק' קריאה
"ויגש אליו יהודה". אמרו במדרש רבה (בראשית צג:) שעל זה נאמר הפסוק "הנה המלכים נועדו" (תהילים מח' ה'). אין כאן פגישה סתמית בין שני אחים ובין שני יריבים, אלא ועידת פסגה של מלכויות. מה המשמעות שחז"ל מביעים בדגש זה על המלכויות?
ידועים דברי השל"ה הקדוש שמעורר על כך (בראשית, תורה אור (ד)). הרי גדולה מעלתם של השבטים. איך דימו להרוג איש צדיק, עמוד יסוד העולם? יעקב אמר על שמעון ולוי "בסודם אל תבוא נפשי", במעשה זמרי וקורח. ואיך נשתתפה שכינה עמהם? ואיך יוסף לא הודיע לאביו על הימצאו?
מיטתו של יעקב שלמה (רש"י בראשית מ"ז ל"א) זאת אומרת שכולם היו מושלמים. ואם כך, גדלה התמיהה בכפליים. מבאר השל"ה הקדוש, לכל שבט יש תפקיד באומה הישראלית, עליו לגלות כוחות מסוימים באומה. אין כאן סתם מחלוקת בין האחים, יש כאן מאבק על תוקפה של מלכות ישראל בעתיד. האם הכוחות שבכל שבט מנוגדים זה לזה אם לאו.
מוסיף השל"ה: מלכות יוסף נועדה להיות המשכה של מלכות יהודה ובית דוד. יהודה חשב שיוסף דורש את המלוכה לעצמו בלבד. והרי החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש (סנהדרין קי.) ועל כן יוסף אמר לאחיו בפגישתם "ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא ויגשו", יוסף אמר להם שהוא נשלח להכין את הדרך למלכות הנצחית, כי יוסף הוא ההמשך של יעקב. יפה תואר, מעין היופי של אדם הראשון. (בבא מציעא פד.) זין איקונין של יוסף דומה ליעקב, ויעקב מסר לו את כל התורה שלמד אצל שם ועבר.
פירושם של דברים, בכדי שמלכות יהודה תתייצב, יש צורך למלכות של יוסף. אדם הראשון נתן שבעים שנה לדוד המלך. וגם יוסף נתן משנותיו לדוד המלך, כך מבואר בזוהר הקדוש (א' קס"ח). יוסף הוא התשתית למלכות יהודה ולבית דוד. יוסף נשלח למצרים, שהיא ערות הארץ "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" היה צריך לטהר את המקום. ויוסף אמר לאחיו "לראות את ערות הארץ באתם", כדי שיהודה יקיים את השליחות. "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו" (בראשית מ"ו כ"ח) ואומר רש"י, "להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה". לשם כך הוקדמה שליחותו של יוסף. ושליחותו של יוסף אינה רק לשעתה אלא גם לעתיד לבוא. משיח בן יוסף יפנה את הדרך לדוד מלכא משיחא.
ומוסיף השל"ה, שעל כן מסר יהודה את נפשו בעבור בנימין. כי מלכות ישראל החלה אצל שאול משבט בנימין. וכוחו של בנימין היה בכך שלא השתחווה לעשו, ודורותיו אחריו, לא השתחוו להמן. והוא עניינה של המלכות בישראל, שאין למלך על גביו אלא ה' אלוקיו (הוריות פ"ג מ"ג). הערבות ההדדית שבין יהודה ובנימין – "כי עבדך ערב את הנער". היא גם הייתה הסיבה שיעקב שלח את יהודה לפתוח בית מדרש במצרים. לא רק בגין מידת הערבות ההדדית הנצרכת להקמת תורה, אלא גם גילוי מידת המלכות, שכל פעולותיהם של האחים היו לגלות את כוח המלכות בישראל.
יוסף נשלח ע"י אביו "לך נא ראה את שלום אחיך והשיבני דבר". יוסף עשה את שליחותו במסירות נפש, גם לראות שלום אחיו, וגם לחבר את מלכות יוסף עם מלכות יהודה. "והיו לאחדים בידך" (יחזקאל ל"ז י"ז), וכלשונו של הרב זצ"ל במאמרי-ראי"ה (מאמר המספד בירושלים) שחיבור הקודש, התורה, עם הצד הלאומי בישראל, זו לאומיות שלא ככל העמים, אלא לאומיות שמחוברת עם קדושה.
ירבעם המלך, שהיה מבני אפרים, זרעו של יוסף, השחית את ישראל לאביהם שבשמיים (סנהדרין קב.), "אמר לו הקב"ה חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו מי בראש, בן ישי בראש, אי הכי לא בעינא". זאת אומרת, הייתה בו בירבעם מידת מלכות. ויצאו להילחם וניצחו, כי ירבעם ידע לאחד את העם. אולם, מלכות ישראל היא זו שמאחדת את ישראל לא רק מבחינה חיצונית אלא גם מבחינה פנימית, בחיבור רוחני. "והיו לאחדים בידך". במהרה בימינו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il