בימֵי מַתִּתְיָהוּ בן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאִי וּבָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ.
מה מיוחד בתורת ישראל? ומדוע התנגדו כל כך היוונים שנמשיך לקיים את התורה? התורה היא לא עוד חכמה יפה. לא מתמטיקה, לא פיזיקה, ואפילו לא רעיונות מוסריים יפים ורוחניים. התורה היא הדרכה אלוקית. ה' יתברך גנז בתוך התורה את רצונותיו, ועל ידי קיום התורה אנחנו דבקים בו. כל חכמה אנושית היא יחסית וחולפת, היום חושבים כך ומחר אחרת. תורת ה' היא תורה נצחית ובלתי משתנת, ממש כמו שה' נצחי ובלתי משתנה.
על הנקודה הזאת נאבקו בנו היוונים. הם הסכימו לקבל את חכמץ התורה, אך לא כחכמה אלוקית אלא כעוד חכמה אנושית . כמו איזו פילוסופיה. לכן הם גם התנגדו כל כך למצוות. המצוות מראות יותר מכל דבר שהתורה היא לא רק חכמה, אלא גם דרך חיים.
היוונים רצו "*לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ*", כלומר להשכיח שהתורה היא תורת ה', ועל ידי זה " וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רצונך" – לבטל אותנו מקיום מצוות ה' שמייחדות אותנו מכל העמים.


הלכה
מספר הנרות ומנהג מהדרין מן המהדרין
חיבה מיוחדת נודעה למצוות הדלקת נרות חנוכה. בדרך כלל יש שתי מדרגות במצוות: חובת המצווה וקיומה למהדרין. ואילו בהדלקת נרות חנוכה יש שלוש מדרגות: חובת המצווה למהדרין ומהדרין מן המהדרין . ולא עוד, אלא שנהגו כל ישראל לקיים את מצוות נרות חנוכה כמנהג 'מהדרין מן המהדרין'.
חובת המצווה היא שבכל בית ידליקו בכל יום מימי החנוכה נר אחד בעבור כל בני הבית, ובנר זה יזכרו את נס החנוכה ויפרסמו אותו.
המהדרין מדליקים נר אחד לכל אחד מבני הבית הגדולים. לדוגמה, אם היו בני הבית ארבעה, מדליקים בכל הימים ארבעה נרות, ועל ידי כך מבטאים את ההשתתפות של כולם במצווה.