ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
מתמודדים עם הקורונה באתר ישיבה. היכנסו כעת!
בית המדרש מדורים פרשת שבוע

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים

20
מוקדש להצלחת
עם ישראל וצה"ל.
לחץ להקדשת שיעור זה
אבן עזרא כתב בתחילת פרשת ויגש: "לא פירש הכתוב תחלת זה החשבון, וכן ויהי מקץ ארבעים שנה (ש"ב ט"ו ז), וכן ובעוד ששים וחמש שנה (ישעיהו ז' ח) וכן ויהי בשלשים שנה (יחזקאל א' א). ויתכן להיות שזה החשבון ליציאת שר המשקים מבית הסהר, או לשבת יוסף שם".
אחרי שביארנו בדברינו לפרשת מקץ תש"ף את הרישא והסיפא של דבריו, נסביר עתה את הדוגמאות שהביא: "וכן "ויהי מקץ ארבעים שנה" (ש"ב ט"ו ז). לפני הכרזת מרד אבשלום, ביקש אבשלום מאביו, דוד המלך, רשות ללכת לחברון. הבקשה והכרזת המרד מתוארכים לסוף ארבעים השנה. כאמור לא פירש הכתוב, לאיזה מאורע הוא מונה. נביא את הפסוקים במלואם: "(ז) וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיקֹוָק בְּחֶבְרוֹן: (ח) כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי יְקֹוָק יְרוּשָׁלִַם וְעָבַדְתִּי אֶת יְקֹוָק".
רש"י (ובעקבותיו ר"י קרא ור"י מטראני) פירש בעקבות דברי הסוגיא במסכת נזיר (דף ה ע"א): "הני ארבעים שנה מאי עבידתייהו? ר' נהוראי אומר משום רבי יהושע: לקץ מ' שנה ששאלו להן מלך".
והרחיב הרד"ק (בעקבות סדר עולם רבה פרק יד והסוגיא במסכת תמורה דף י"ד ע"ב/ט"ו ע"א) "ואמרו אותה שנה ששאלו להם מלך, עשירית שלשמואל היתה, ומלך שמואל עם שאול שנה אחת, ושתים שמלך שאול בעצמו הרי שלש. ושלושים ושבע שלדוד הרי ארבעים. כי בשנת שלשים ושבע שלדוד מרד אבשלום. ואמר זמן זה במרד אבשלום, כי לקץ ארבעים שנה ששאלו להם ישראל מלך, יצא מרד במלכותם ונהרגו מישראל רבים".
הרלב"ג העלה כמה השערות: א. "יתכן שאלו אַרְבָּעִים שָׁנָה התחילו מעת צמיחת המלכות בישראל, רוצה לומר: מעת המשח שאול.". ב. "או התחילו מעת שלמות אַרְבָּעִים שָׁנָה מעת דוד". ג. "ואולי הוגד על דרך נבואה שאַרְבָּעִים שָׁנָה יעמוד מלכות דוד, ולזה חשב אבשלום שאז יהיה העת שתסור המלוכה מדוד, ודמה מפני זה שכבר תשלם מחשבתו בהריגת אביו לסבב שתהיה הממלכה לו".
האברבנאל התקיף בחריפות את הדעה הראשונה (ולא קיבל גם את הדעה השניה), לדעתו עברו כבר למעלה מחמישים שנה מאז שביקשו מלך. לכן טען: "אבל הארבעים שנה האלה הם למלכות דוד שהיו בקירוב מארבעים שנה שנמלך והוא היה בן שלשים שנה במלכו, הרי לך שהיה אז קרוב לשבעים שנה והיה זקן וחלש מאד. גם הארבעים שנה אמר על שנות אבשלום שנולד בחברון בתחלת מלכות אביו והיה אם כן אז קרוב לארבעים שנה, והם השנים הראויים להבין אמרי בינה, לצאת ולבוא במלחמה. ולפי שלא היו ארבעים שנה בדיוק אמר ויהי מקץ ארבעים שנה, ר"ל בעשר הרביעי".
גם ההצעה השלישית של הרלב"ג קשה, שהרי אין לה מקור, לא בכתוב ולא בדברי חז"ל. אין גם בסיס הגיוני להיגד נבואי שכזה.
גם לפי ר"י מטראני מדובר בשנת הארבעים למלכות דוד: "שבסוף ימיו היה המעשה הזה".
לכל השיטות הללו, כל המתואר בפרקים ט"ו-כ' (מרד אבשלום ומרד שבע בן בכרי) בספר שמואל ב, וכן המתואר בפרק א' של ספר מלכים א ובפרק ב' פסוקים א-י (המאבק עם אדניה בן חגית ותומכיו והמלכת שלמה הראשונה), וכן המתואר בדברי הימים א פרקים כ"ח-כ"ט (הכנסים ההמוניים בהם הומלך שלמה שוב ושוב), אירעו תוך פחות משלש שנים וזה קשה. מה עוד שכבר הערנו לעיל כי קשה מאוד לקבל כפשט, כי כל מלכותו של שאול נכללת בתקופה של שנתיים עד שלש.
לכן, אחרי בקשת המחילה, נציע כי אזכור ארבעים השנים, משמעותו כי הסתיימה תקופה, שהרי בהרבה מאוד מקומות בתנ"ך, ארבעים שנה מסמלים תקופה. כמו "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת" (שמות פרק ט"ז לה), "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים פרק ג' יא, פרק ה' לא, פרק ח' כח, פרק י"ג א, שמואל א פרק ד' יח, מלכים א פרק י"א מב), "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר" (תהלים פרק צ"ה י).
המסר הוא, שמרד אבשלום היה עלול להיות סימן רוחני מובהק לסיום תקופת המלוכה בישראל וכישלונה (החשש הכללי מן המלוכה בא לידי ביטוי בנבואה המופיעה בפרק ח' של ספר שמואל א). רק חזרתו בתשובה של דוד, והתנהגותו הנעלה בזמן המרד, אפשרה את המשך השושלת של בית דוד ומלכות ישראל.
(הרחבה נוספת בנושא ניתן יהיה לקרא בקרוב בסדרת הספרים 'צפנת שמואל – מלכות דוד').

דווקא בימים אלה, חובה לפעול ולהתפלל, כי נזכה שוב למנהיגים ראויים,
ולא נחזור לעולם לימים האפלים של מלחמת האחים, שהתרחשה בזמן מרד אבשלום.
עוד בנושא פרשת שבוע
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il