ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
אחרי שביארנו בדברינו לפרשת מקץ תש"ף את הרישא והסיפא של דבריו, נסביר עתה את הדוגמאות שהביא: "וכן "ויהי מקץ ארבעים שנה" (ש"ב ט"ו ז). לפני הכרזת מרד אבשלום, ביקש אבשלום מאביו, דוד המלך, רשות ללכת לחברון. הבקשה והכרזת המרד מתוארכים לסוף ארבעים השנה. כאמור לא פירש הכתוב, לאיזה מאורע הוא מונה. נביא את הפסוקים במלואם: "(ז) וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיקֹוָק בְּחֶבְרוֹן: (ח) כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי יְקֹוָק יְרוּשָׁלִַם וְעָבַדְתִּי אֶת יְקֹוָק".
רש"י (ובעקבותיו ר"י קרא ור"י מטראני) פירש בעקבות דברי הסוגיא במסכת נזיר (דף ה ע"א): "הני ארבעים שנה מאי עבידתייהו? ר' נהוראי אומר משום רבי יהושע: לקץ מ' שנה ששאלו להן מלך".
והרחיב הרד"ק (בעקבות סדר עולם רבה פרק יד והסוגיא במסכת תמורה דף י"ד ע"ב/ט"ו ע"א) "ואמרו אותה שנה ששאלו להם מלך, עשירית שלשמואל היתה, ומלך שמואל עם שאול שנה אחת, ושתים שמלך שאול בעצמו הרי שלש. ושלושים ושבע שלדוד הרי ארבעים. כי בשנת שלשים ושבע שלדוד מרד אבשלום. ואמר זמן זה במרד אבשלום, כי לקץ ארבעים שנה ששאלו להם ישראל מלך, יצא מרד במלכותם ונהרגו מישראל רבים".
הרלב"ג העלה כמה השערות: א. "יתכן שאלו אַרְבָּעִים שָׁנָה התחילו מעת צמיחת המלכות בישראל, רוצה לומר: מעת המשח שאול.". ב. "או התחילו מעת שלמות אַרְבָּעִים שָׁנָה מעת דוד". ג. "ואולי הוגד על דרך נבואה שאַרְבָּעִים שָׁנָה יעמוד מלכות דוד, ולזה חשב אבשלום שאז יהיה העת שתסור המלוכה מדוד, ודמה מפני זה שכבר תשלם מחשבתו בהריגת אביו לסבב שתהיה הממלכה לו".
האברבנאל התקיף בחריפות את הדעה הראשונה (ולא קיבל גם את הדעה השניה), לדעתו עברו כבר למעלה מחמישים שנה מאז שביקשו מלך. לכן טען: "אבל הארבעים שנה האלה הם למלכות דוד שהיו בקירוב מארבעים שנה שנמלך והוא היה בן שלשים שנה במלכו, הרי לך שהיה אז קרוב לשבעים שנה והיה זקן וחלש מאד. גם הארבעים שנה אמר על שנות אבשלום שנולד בחברון בתחלת מלכות אביו והיה אם כן אז קרוב לארבעים שנה, והם השנים הראויים להבין אמרי בינה, לצאת ולבוא במלחמה. ולפי שלא היו ארבעים שנה בדיוק אמר ויהי מקץ ארבעים שנה, ר"ל בעשר הרביעי".
גם ההצעה השלישית של הרלב"ג קשה, שהרי אין לה מקור, לא בכתוב ולא בדברי חז"ל. אין גם בסיס הגיוני להיגד נבואי שכזה.
גם לפי ר"י מטראני מדובר בשנת הארבעים למלכות דוד: "שבסוף ימיו היה המעשה הזה".
לכל השיטות הללו, כל המתואר בפרקים ט"ו-כ' (מרד אבשלום ומרד שבע בן בכרי) בספר שמואל ב, וכן המתואר בפרק א' של ספר מלכים א ובפרק ב' פסוקים א-י (המאבק עם אדניה בן חגית ותומכיו והמלכת שלמה הראשונה), וכן המתואר בדברי הימים א פרקים כ"ח-כ"ט (הכנסים ההמוניים בהם הומלך שלמה שוב ושוב), אירעו תוך פחות משלש שנים וזה קשה. מה עוד שכבר הערנו לעיל כי קשה מאוד לקבל כפשט, כי כל מלכותו של שאול נכללת בתקופה של שנתיים עד שלש.
לכן, אחרי בקשת המחילה, נציע כי אזכור ארבעים השנים, משמעותו כי הסתיימה תקופה, שהרי בהרבה מאוד מקומות בתנ"ך, ארבעים שנה מסמלים תקופה. כמו "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת" (שמות פרק ט"ז לה), "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים פרק ג' יא, פרק ה' לא, פרק ח' כח, פרק י"ג א, שמואל א פרק ד' יח, מלכים א פרק י"א מב), "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר" (תהלים פרק צ"ה י).
המסר הוא, שמרד אבשלום היה עלול להיות סימן רוחני מובהק לסיום תקופת המלוכה בישראל וכישלונה (החשש הכללי מן המלוכה בא לידי ביטוי בנבואה המופיעה בפרק ח' של ספר שמואל א). רק חזרתו בתשובה של דוד, והתנהגותו הנעלה בזמן המרד, אפשרה את המשך השושלת של בית דוד ומלכות ישראל.
(הרחבה נוספת בנושא ניתן יהיה לקרא בקרוב בסדרת הספרים 'צפנת שמואל – מלכות דוד').
דווקא בימים אלה, חובה לפעול ולהתפלל, כי נזכה שוב למנהיגים ראויים,
ולא נחזור לעולם לימים האפלים של מלחמת האחים, שהתרחשה בזמן מרד אבשלום.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











