- משפחה חברה ומדינה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
"תְּמוּנוֹת" עִם גְּדוֹל הַדּוֹר
"אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם"
רָפִי הוּא צַלַּם חֲתֻנּוֹת מִקְצוֹעִי. מִדֵּי עֶרֶב הוּא נִמְצָא בְּאֵרוּעִים שׁוֹנִים וּשְׁמוֹ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק.
עֶרֶב אֶחָד, הִגִּיעַ לְצַלֵּם בְּאֵרוּעַ מְיֻחָד בְּמִינוֹ. מְדֻבָּר הָיָה בַּחֲתֻנָּה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת בִּמְיֻחָד. מִשְׁפַּחַת הֶחָתָן מִמִּשְׁפַּחַת רַבָּנִים גְּדוֹלָה וּמְכֻבֶּדֶת וְאֶל הָאֵרוּעַ הֻזְמְנוּ מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְרַבָּנִים חֲשׁוּבִים רַבִּים.
כְּבָר בְּעֵת הַזְמָנָתוֹ לָאֵרוּעַ, הִדְגִּישׁ אַב הֶחָתָן פְּעָמִים רַבּוֹת בְּאוֹזְנָיו שֶׁל רָפִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לִתְמוּנוֹת שֶׁל הֶחָתָן יַחַד עִם גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים. גַּם בְּהַגִּיעוֹ לָאֵרוּעַ, הִזְכִּיר הָאָב לְרָפִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לַתְּמוּנוֹת הַמְּיֻחָדוֹת. כַּנִּרְאֶה שֶׁרוּחוֹ שֶׁל הָאָב לֹא נָחָה, שֶׁכֵּן פְּעָמִים מִסְפָּר בְּמַהֲלַךְ הָעֶרֶב, שָׁלַח לִקְרֹא לְרָפִי שֶׁלֹּא יְפַסְפֵס שׁוּם תְּמוּנָה וּבִמְיֻחָד עִם גְּדוֹל הַדּוֹר. כַּמּוּבָן שֶׁרָפִי לֹא שָׁכַח אֶת הַבַּקָּשָׁה וְהִשְׁתַּדֵּל לְהַנְצִיחַ כָּל רֶגַע עִם הָרַבָּנִים הָרַבִּים. בִּמְיֻחָד צִלֵּם אֶת הָרֶגַע בּוֹ גְּדוֹל הַדּוֹר הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הֶחָתָן וּבֵרְכוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
בְּסוֹף הָעֶרֶב שָׁב לְבֵיתוֹ עָיֵף אַךְ מְרֻצֶּה.
בַּבֹּקֶר הֵחֵל לַעֲבֹד בְּמֶרֶץ עַל עִבּוּד הַתְּמוּנוֹת. לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת הִבְחִין לְפֶתַע שֶׁהַתְּמוּנוֹת מֵאוֹתוֹ אֵרוּעַ עִם גְּדוֹל הַדּוֹר נֶעֶלְמוּ! בַּתְּחִלָּה חָשַׁב שֶׁמָּא פִסְפֵס אֶת הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ, וְעָבַר שׁוּב וָשׁוּב עַל הַתְּמוּנוֹת הָרַבּוֹת, אַךְ הַתְּמוּנוֹת אֵינָן! אַט, אַט הִרְגִּישׁ אֶת הַחֲרָדָה עוֹלָה וּמְטַפֶּסֶת בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפוֹ. הוּא יָדַע כַּמָּה חֲשׁוּבוֹת הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ לַאֲבִי הֶחָתָן. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל בֶּהָלָה, פָּנָה בְּלַחַץ לַחֲבֵרָיו הַצַּלָּמִים בְּנִסָּיוֹן לְשַׁחְזֵר אֶת הַתְּמוּנוֹת הָאֲבוּדוֹת. הַלָּלוּ הֵבִינוּ לְלִבּוֹ וְנִסּוּ לַעֲזֹר כְּכָל יְכָלְתָּם, אַךְ לַשָּׁוְא. הַתְּמוּנוֹת אָבְדוּ וְאֵינָן.
רָפִי סֵרֵב לְהַשְׁלִים עִם מַצָּבוֹ הֶעָגוּם. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל מַחְשָׁבָה הֶחְלִיט לַעֲבֹד קְצָת בְּפוֹטוֹשׁוֹפּ. שְׁעָתַיִם לְאַחַר מִכֵּן הֵחֵל לְחַיֵּךְ, רָפִי הָיָה שֶׁבַע רָצוֹן מֵעֲבוֹדָתוֹ הַטּוֹבָה. וּמָה עָשָׂה? הוּא לָקַח אֶת תְּמוּנַת הֶחָתָן, הִרְכִּיב אוֹתָהּ יַחַד עִם תְּמוּנוֹת גְּדוֹל הַדּוֹר שֶׁקַּיָּמִים אֶצְלוֹ מֵאֵרוּעִים קוֹדְמִים, וְהַתּוֹצָאָה- מַדְהִימָה! כָּעֵת אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה תַּכִּיר בַּעֲרִיכָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה. כֻּלָּם יִהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁאֵלּוּ תְּמוּנוֹת מְקוֹרִיּוֹת מֵעֶרֶב הַחֲתֻנָּה.
יוֹמַיִם לְאַחַר מִכֵּן, לְאַחַר שֶׁמָּסַר אֶת הַתְּמוּנוֹת לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁקִּבְּלָה אוֹתָן בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת, הֵחֵל רָפִי לְהִתְהַפֵּךְ בְּמִטָּתוֹ. הַאִם זֶהוּ אָכֵן מַעֲשֶׂה רָאוּי? אוּלַי עָלָיו לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת הַמְּבִישָׁה וְלָשֵׂאת בַּתּוֹצָאוֹת הַבִּלְתִּי נְעִימוֹת? הַאִם מֻתָּר הָיָה לוֹ לִגְבּוֹת עַל זֶה כֶּסֶף מָלֵא?
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב זַלְמָן נְחֶמְיָה גּוֹלְדְּבֵּרְג שְׁלִיטָ"א:
מֻתָּר לְרָפִי לָקַחַת כֶּסֶף מָלֵא עַל הַסְּחוֹרָה שֶׁהוּא סִפֵּק. שֶׁהֲרֵי הֶחָתָן רָצָה תְּמוּנוֹת עִם רַב מְסֻיָּם כְּדֵי לְהַנְצִיחַ אֶת הָרְגָעִים הַמְּרַגְּשִׁים וְהוּא קִבֵּל אוֹתָם. יִתָּכֵן שֶׁלֹּא מַרְגִּישִׁים שׁוּם הֶבְדֵּל בַּתְּמוּנוֹת. בְּנוֹסָף עַל כָּךְ, מַגִּיעַ לוֹ כֶּסֶף עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, שֶׁטָּרַח לְסַדֵּר אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁיֵּרָאוּ אֲמִתִּיּוֹת.
וְאַף לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן וְאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁל גְּנֵבַת דַּעַת, שֶׁהֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה לְטוֹבָתוֹ שֶׁל הֶחָתָן. הֶחָתָן בְּעֶצֶם מַעֲדִיף לְקַבֵּל אֶת הַתְּמוּנוֹת הָאֵלּוּ וְלַחֲשֹׁב שֶׁאֵלּוּ הַתְּמוּנוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת, מֵאֲשֶׁר לִשְׁמֹעַ שֶׁהֵן נֶאֶבְדוּ וְיִהְיֶה לוֹ מִכָּךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ.
לְסִכּוּם: רָפִי הַצַּלָּם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה, וְאַף לָקַחַת כֶּסֶף מָלֵא.
עֶרֶב אֶחָד, הִגִּיעַ לְצַלֵּם בְּאֵרוּעַ מְיֻחָד בְּמִינוֹ. מְדֻבָּר הָיָה בַּחֲתֻנָּה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת בִּמְיֻחָד. מִשְׁפַּחַת הֶחָתָן מִמִּשְׁפַּחַת רַבָּנִים גְּדוֹלָה וּמְכֻבֶּדֶת וְאֶל הָאֵרוּעַ הֻזְמְנוּ מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְרַבָּנִים חֲשׁוּבִים רַבִּים.
כְּבָר בְּעֵת הַזְמָנָתוֹ לָאֵרוּעַ, הִדְגִּישׁ אַב הֶחָתָן פְּעָמִים רַבּוֹת בְּאוֹזְנָיו שֶׁל רָפִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לִתְמוּנוֹת שֶׁל הֶחָתָן יַחַד עִם גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים. גַּם בְּהַגִּיעוֹ לָאֵרוּעַ, הִזְכִּיר הָאָב לְרָפִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לַתְּמוּנוֹת הַמְּיֻחָדוֹת. כַּנִּרְאֶה שֶׁרוּחוֹ שֶׁל הָאָב לֹא נָחָה, שֶׁכֵּן פְּעָמִים מִסְפָּר בְּמַהֲלַךְ הָעֶרֶב, שָׁלַח לִקְרֹא לְרָפִי שֶׁלֹּא יְפַסְפֵס שׁוּם תְּמוּנָה וּבִמְיֻחָד עִם גְּדוֹל הַדּוֹר. כַּמּוּבָן שֶׁרָפִי לֹא שָׁכַח אֶת הַבַּקָּשָׁה וְהִשְׁתַּדֵּל לְהַנְצִיחַ כָּל רֶגַע עִם הָרַבָּנִים הָרַבִּים. בִּמְיֻחָד צִלֵּם אֶת הָרֶגַע בּוֹ גְּדוֹל הַדּוֹר הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הֶחָתָן וּבֵרְכוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
בְּסוֹף הָעֶרֶב שָׁב לְבֵיתוֹ עָיֵף אַךְ מְרֻצֶּה.
בַּבֹּקֶר הֵחֵל לַעֲבֹד בְּמֶרֶץ עַל עִבּוּד הַתְּמוּנוֹת. לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת הִבְחִין לְפֶתַע שֶׁהַתְּמוּנוֹת מֵאוֹתוֹ אֵרוּעַ עִם גְּדוֹל הַדּוֹר נֶעֶלְמוּ! בַּתְּחִלָּה חָשַׁב שֶׁמָּא פִסְפֵס אֶת הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ, וְעָבַר שׁוּב וָשׁוּב עַל הַתְּמוּנוֹת הָרַבּוֹת, אַךְ הַתְּמוּנוֹת אֵינָן! אַט, אַט הִרְגִּישׁ אֶת הַחֲרָדָה עוֹלָה וּמְטַפֶּסֶת בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפוֹ. הוּא יָדַע כַּמָּה חֲשׁוּבוֹת הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ לַאֲבִי הֶחָתָן. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל בֶּהָלָה, פָּנָה בְּלַחַץ לַחֲבֵרָיו הַצַּלָּמִים בְּנִסָּיוֹן לְשַׁחְזֵר אֶת הַתְּמוּנוֹת הָאֲבוּדוֹת. הַלָּלוּ הֵבִינוּ לְלִבּוֹ וְנִסּוּ לַעֲזֹר כְּכָל יְכָלְתָּם, אַךְ לַשָּׁוְא. הַתְּמוּנוֹת אָבְדוּ וְאֵינָן.
רָפִי סֵרֵב לְהַשְׁלִים עִם מַצָּבוֹ הֶעָגוּם. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל מַחְשָׁבָה הֶחְלִיט לַעֲבֹד קְצָת בְּפוֹטוֹשׁוֹפּ. שְׁעָתַיִם לְאַחַר מִכֵּן הֵחֵל לְחַיֵּךְ, רָפִי הָיָה שֶׁבַע רָצוֹן מֵעֲבוֹדָתוֹ הַטּוֹבָה. וּמָה עָשָׂה? הוּא לָקַח אֶת תְּמוּנַת הֶחָתָן, הִרְכִּיב אוֹתָהּ יַחַד עִם תְּמוּנוֹת גְּדוֹל הַדּוֹר שֶׁקַּיָּמִים אֶצְלוֹ מֵאֵרוּעִים קוֹדְמִים, וְהַתּוֹצָאָה- מַדְהִימָה! כָּעֵת אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה תַּכִּיר בַּעֲרִיכָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה. כֻּלָּם יִהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁאֵלּוּ תְּמוּנוֹת מְקוֹרִיּוֹת מֵעֶרֶב הַחֲתֻנָּה.
יוֹמַיִם לְאַחַר מִכֵּן, לְאַחַר שֶׁמָּסַר אֶת הַתְּמוּנוֹת לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁקִּבְּלָה אוֹתָן בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת, הֵחֵל רָפִי לְהִתְהַפֵּךְ בְּמִטָּתוֹ. הַאִם זֶהוּ אָכֵן מַעֲשֶׂה רָאוּי? אוּלַי עָלָיו לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת הַמְּבִישָׁה וְלָשֵׂאת בַּתּוֹצָאוֹת הַבִּלְתִּי נְעִימוֹת? הַאִם מֻתָּר הָיָה לוֹ לִגְבּוֹת עַל זֶה כֶּסֶף מָלֵא?
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב זַלְמָן נְחֶמְיָה גּוֹלְדְּבֵּרְג שְׁלִיטָ"א:
מֻתָּר לְרָפִי לָקַחַת כֶּסֶף מָלֵא עַל הַסְּחוֹרָה שֶׁהוּא סִפֵּק. שֶׁהֲרֵי הֶחָתָן רָצָה תְּמוּנוֹת עִם רַב מְסֻיָּם כְּדֵי לְהַנְצִיחַ אֶת הָרְגָעִים הַמְּרַגְּשִׁים וְהוּא קִבֵּל אוֹתָם. יִתָּכֵן שֶׁלֹּא מַרְגִּישִׁים שׁוּם הֶבְדֵּל בַּתְּמוּנוֹת. בְּנוֹסָף עַל כָּךְ, מַגִּיעַ לוֹ כֶּסֶף עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, שֶׁטָּרַח לְסַדֵּר אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁיֵּרָאוּ אֲמִתִּיּוֹת.
וְאַף לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן וְאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁל גְּנֵבַת דַּעַת, שֶׁהֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה לְטוֹבָתוֹ שֶׁל הֶחָתָן. הֶחָתָן בְּעֶצֶם מַעֲדִיף לְקַבֵּל אֶת הַתְּמוּנוֹת הָאֵלּוּ וְלַחֲשֹׁב שֶׁאֵלּוּ הַתְּמוּנוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת, מֵאֲשֶׁר לִשְׁמֹעַ שֶׁהֵן נֶאֶבְדוּ וְיִהְיֶה לוֹ מִכָּךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ.
לְסִכּוּם: רָפִי הַצַּלָּם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה, וְאַף לָקַחַת כֶּסֶף מָלֵא.
הֵגֵן עַל עַצְמוֹ וְשָׁבַר מִשְׁקָפַיִם
הרב דניאל קירש | אלול תשפ
תאונת דרכים שנגרמה עקב הוראה
מתוך כנס דיני ממונות ה-18 של ארגון הליכות עולם
הרב אליהו בר שלום | יום שלישי י"ט בכסלו תשס"ט

מצווה להשיב את הגזלה
הרב שמואל הולשטיין | כ באב תשס"ז
הכרטיס זוכה בהגרלה או האדם זוכה?
הרב דניאל קירש | סיון תשפ"א
הרב דניאל קירש
הרב דניאל קירש בוגר ישיבת מרכז הרב. כיום רב ומשיב ביישוב קדומים.
מוֹנֶה לְלֹא אֱמוּנָה
שבט תשע"ט
הליכה בשמיים בין מגדלי התאומים
כ"ו טבת תשפ"א
מִי מָצָא אֶת הַמַּצָּה?
ניסן תשע"ט
הרופא שחכמתו קודמת למידותיו
סיוון תשע"ט
מסירות או התמסרות?
זמן הדלקת נרות חנוכה
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
האם מותר לפנות למקובלים?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
הכל מתחיל בפנים
איך ללמוד גמרא?
הנאה ממעשה שבת
למה ללמוד גמרא?
דרך החיים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אייר התשע"ד
קביעת הזמנים בהלכה
זמני הזריחה והשקיעה
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל | אור לל' כסליו תשס"ג נר שישי

יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם
הרב שמואל אליהו | תשרי תשע"ד
