ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
בית המדרש מדורים לאורו

הגשמת חזון הרב אצל חכמי צפון אפריקה

13
מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
לחץ להקדשת שיעור זה
ביום שישי הקרוב, כ' טבת, יחול יום ההילולא של מרן "אביר יעקב", רבי יעקב אביחצירא זיע"א. אנו בטוחים שמרן הרב קוק זצ"ל שמח לארח בעלונו "לאורו" את רבי יעקב בכל שבת ולפנות עבורו מקום רחב היקף בשבת זו, לרגל יום עלייתו לגנזי מרומים. להלן מעט בדברי הרב שהתקיימו כולם (ועוד הרבה שלא נוכל להביא כאן) אצל חכמי צפון אפריקה בכלל ואצל מרן "אביר יעקב" בפרט.

איחוד ההלכה והאגדה אצל מרן הרב קוק זצ"ל
על אף שחיבוריו של הרב מחולקים לחלק הלכתי ולחלק אגדי, הרי שנקל למצוא אגדה כחלק מנימוקיו ההלכתיים והלכה כחלק מביאוריו האגדיים. הרב מבהיר שהאחדות הזו היא המצב המקורי. ניתוק ההלכה מהאגדה הוא מעשה מלאכותי, שרווח בעם כתוצאה מהגלות בלבד. בשיעורים שמסר הרב בשעת רעווא דרעווין, ונכתבו לאחר צאת השבת על ידי ר' קלמן אליעזר פרנקל תחת השם 'שמועות ראי"ה' (עדיין בכתב יד. יצא כרך אחד לספרים בראשית שמות בעריכת הרב הדרי זצ"ל וממתין לעריכת שלושת הספרים הנותרים), אנו פוגשים בכל דרשה הלכות ואגדות יחד, כשהם משמשים בערבוביה, כביום נתינתם. האגדה משמשת הסבר להלכה וההלכה משמשת הבהרה ויישום פרקטי לאגדה. הרי מציאות האדם הראשון הייתה מטאפיזית. אם כך כיצד היו במציאות זו מצוות? על כרחך שהמצוות גבוהות יותר מהביטוי שיש להן במפגשן עם החומר. מאידך, המפגש של המצוות עם המציאות הפיזית מוליד הלכה, זו שמבהירה לנו, העשויים מחומר, את התוכן הרוחני הגבוה. ניתוק ההלכה מהמקור הרוחני שלה ומעבר ל"אמונה" בלבד, הוא יסוד הנצרות, כפי שהתפתחה מהמאה השלישית ואילך.
בגלות, נעשתה הפרדה מלאה בין ספרות ההלכה לספרות האגדה והקבלה, כאשר ספרות ההלכה הייתה החשובה שבהן. בכך התקיימה לשון הגמרא: "מאז שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה" (בבלי, ברכות, ח, ע"א). מאז שהחל אור הגאולה להאיר, על עם ישראל להשיב את חלק האגדה למקומו. חלק זה, הכולל בתוכו את חכמת הקבלה צריך להיות ביסוד כל לימוד הלכתי והוא אף החלק הבכיר מבין השניים! הרחבה בנושא זה, ראו: אורות הקודש, חלק א', עמ' כה.

איחוד הנבואה וההלכה
אם נקודת המוצא שלנו היא שיש פער בין הנבואה (ובכלל זאת התורה) לבין ההלכה (ובכלל זאת המשנה, המדרש והתלמוד) הרי שעלינו לשנות את תפיסתנו ולדעת שהדברים הם עניין אחד כולל. לאור הירידה שהייתה בבריאה מעת התכנון עד ההופעה במציאות, אנו מזהים את החלק הכתוב, חמישה חומשי תורה, כזה שצופן בתוכו את האור הגנוז בעוד התורה שבעל פה נתפסת כהסבר טכני מורחב לאמור בחומש. הרב זצ"ל מציע שנחשוב מחדש. האור הגנוז, נמצא גם בחלק שכנגד ספירת ה"מלכות" החלק שנשנה בעל פה ואולי עבורנו, בני האדם, אף יותר מהצד הכתוב. צד הסוד איננו כתוב בתורה. רק רמזים יש בה. את הסוד אנו שומעים בעל פה, במסורת, כמו התורה שבעל פה כולה. הנבואה חבויה גם בצד ההלכתי של התורה והנפש יודעת להרגיש בזאת. עוד בנושא זה ראה: אורות הקודש, חלק א, כג, כד.

הקריאה לסודיות
תורת הסוד הינה הרובד הגבוה ביותר שהאדם יכול לפגוש בחכמת הקודש, ככל שהדבר תלוי בו. מכאן ואילך, רוח הקודש, נבואה, בת קול וגלויים עליונים אחרים, כבר אינם תלויים בו ואינם זמינים לו לפי רצונו ואינם באים ביחס ישיר ללימודו ועבודתו. כשבית המקדש היה קיים, היה ניתן לחוות את גילוי השכינה. במצב בו ההנהגה הייתה גלויה כל כך, הייתה קיימת גם נבואה. רמת התקשורת בין התחתונים לעליונים הייתה שונה באופן מהותי מהמצב היום. "תניא, משמתו נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול" (יומא, ט, ע"ב).

עם סילוק השכינה (בבית שני לא היה גילוי שכינה משמעותי) הסתלקה הנבואה והסתלקה רוח הקודש, אך עדיין נותרה תקשורת ישירה בין העליונים לתחתונים. ככל שהעמקנו בגלות התרבה החושך, עד שנדמה כי התקשורת היא חד כיוונית. התחתונים פונים מלמטה למעלה ואינם מקבלים תגובה הפוכה, מלמעלה למטה.

בגלות, מצב הרוח הלאומי ופניות הדעת של היחידים, לא התאימו לסודות העליונים. על כן, פשט התורה והצד הפרקטי שבה, הפך להיות חזות הכל. מכיוון שחכמת הסוד מתאימה ללימוד רק בארץ ישראל, היה אף חשש כי העיסוק בה יוליד רצון לעלייה לארץ ישראל אצל הלומדים ובכך, במחשבותיהם הלאומיות, הם יביאו אסון על שאר אחיהם שבגולה בניסיונם לדחוק את הקץ ולסיים את הגלות. בתודעה הגלותית היהודית צרוב היה אסון מרד בר כוכבא ובתקופה האחרונה, צרוב גם זיכרון משיח השקר, שבתאי צבי. כל אלה, הותירו את תורת הסוד ב "סוד". אך עד מתי יוזנח החלק החשוב ביותר בחכמת הקודש? אומר הרב:

"כשמגיע האיש היחיד, וכן הדור, לאותו המצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה היא לפעולתה, אז אי אפשר לו להיות משביע את צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל, אם לא יהיה אותו התוכן בעצמו מוסר אותו אל תוכן רחב חפשי, שבו ירגיש את השיגוב הגדול שבשורש נטית נשמתו ממקור החיים שלה. ומתוך כך רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים ונתבעים מן הדור" (אורות הקודש, חלק א', עמ' ה).

דורנו זה חייב לעסוק בחכמת הקבלה כחלק מתהליך הגאולה הזורח ובא.

התגשמות חזון הרב אצל חכמי צפון אפריקה
חזון הרב זצ"ל בדבר לימוד חכמת האמת, איחוד ההלכה והנבואה, איחוד ההלכה והאגדה ועוד, התגשם אצל חכמי צפון אפריקה כדרך חיים. דרשות חכמי צפון אפריקה שילבו הלכה, אגדה, קבלה ושירה, ואווירת היום יום הייתה אפופת קדושה.
בולטים בהנהגת הציבור בדרך זו היו רבני משפחת אביחצירא בכלל ובראשם, רבינו הגדול "אביר יעקב", מרן רבי יעקב אביחצירא.
כתביו של רבי יעקב כוללים חיבור הלכתי: "יורו משפטיך ליעקב" , חיבורים על דרך הדרש, הרמז והקבלה ברובד הפשוט יותר והנגלה שלה, כדוגמת "פיתוחי חותם" וחיבורים בקבלה על הצד הקשה והנסתר שבה כדוגמת "מחשוף הלבן". ספרים נוספים מכילים דרשות וביאורים.
רוח הקודש שנחה על מרן אביר יעקב, הייתה מן המפורסמות והמופתים הרבים שגלגל הקב"ה על ידו, סופרו על ידי מאות ואלפי אנשים, כשחלקם עלה על הכתב. בימים אלה זוכה הדור להפצת כתביו של מרן אביר יעקב ולהנגשתם, הרבה בזכות הצאצא המפורסם לשם ותהילה רבי דוד אביחצירא שליט"א מנהריה.
עוד בנושא לאורו
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il