ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
(אבן עזרא, בתחילת פרשת מקץ)
אחרי שביארנו בדברינו לפרשת ויגש תש"ף את הדוגמא הראשונה, ננסה לבאר גם את הדוגמא השניה.
לאחר שנבאר גם את הדוגמא השלישית, נשתדל להציע הסבר כללי לתופעה.
פרק ז' בספר ישעיהו, פותח את סדרת הפרקים העוסקים בנבואות שנאמרו בתקופת אחז. חז"ל מתארכים את הנבואה לשנת ארבע לאחז, שנה מאוד משמעותית בתולדות עם ישראל בימי בית ראשון.
כך מתאר הנביא את המציאות בפסוקים:
"וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ: וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ" (ישעיהו פרק ז' א-ב).
המזרח התיכון היה כמרקחה. האימפריה האשורית החדשה, שמרכזה היה בנינוה - ששכנה על גדות החידקל (עירק של היום), החלה לכבוש שטחים בכל האזור. אחז החליט לקבל על עצמו את עול השעבוד האשורי, ולא לנסות להתמודד מול האימפריה החדשה. לעומתו, פקח בן רמליהו - מלך ישראל, היה חלק מקואליציה של עמי האזור, בהנהגת האימפריה הארמית (שכללה שלושים ושתים ממלכות) שהחליטה להילחם באשורים ולנסות לעצור אותם. פקח בן רמליהו יצא למלחמה כנגד אחז והיכה אותו מכה ניצחת, צבא ממלכת יהודה הובס ושרידיו התבצרו מאחורי חומות ירושלים (עיינו דברי הימים ב כ"ה ה-ח). אל פקח הצטרף הצבא הארמי, בראשות רצין מלך ארם, ושתי הצבאות צרו על ירושלים, במטרה לכונן בה שלטון שיתמוך בקואליציה האנטי אשורית. פאניקה ופחד שררו בתוך העיר - וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ.
הנביא ישעיהו נשלח להרגיע את המלך ועמו, בנבואה הבאה: "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה: כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם" (שם, שם ז-ח).
ברור שאם הדברים מובנים כפשוטם, אין בהם כדי להרגיע. איזה תקווה נותנים הדברים, אם הישועה תגיע רק בעוד ששים וחמש שנה? לכן טוען אבן עזרא, כי חייבים לומר שהכתוב מציין רק את נקודת הסיום, אבל לא את נקודת הזמן שממנה התחילו להימנות ששים וחמש השנים.
רש"י וגם רד"ק (שם) מסכימים (כל אחד לשיטתו), כי ישעיהו מתייחס לנבואות עמוס: "וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּבֵית חֲזָאֵל וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד:.. וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק ...וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה" (עמוס א' ד-ה), "כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק לְבֵית יִשְׂרָאֵל ... וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ" (שם, ה' ד, כז). כמו כן, שניהם מסכימים כי גלות ישראל התרחשה רק בשנת שש לחזקיהו, כלומר רק בעוד עשרים שנה (לאחז נותרו שתים עשרה שנים ועוד שש של חזקיהו).
שניהם לא נתנו מענה לשאלה: כיצד מרגיעות נבואות עמוס את אחז וממלכת יהודה, בשנת ארבע לאחז?
בספרי 'צפנת ישעיהו מעוזיה ועד אחז' (עמוד 191), הצעתי כי אכן ישעיהו מצטט את נבואת עמוס (כשם שהוא מצטט את נבואת בארה אביו של הושע בפרק ח' יט-כ, כמבואר בויקרא רבה ויקרא ו, הובא גם ברש"י על אתר).
נבואת עמוס זו, אומנם איננה מופיעה בספר עמוס, היא נאמרה שנים רבות לפני הנבואות המופיעות בספר. (בספרו של עמוס נמצאות רק נבואות שנאמרו משנתיים לפני הרעש ועד לרעש). נבואת עמוס המצוטטת על ידי ישעיהו, אכן נאמרה ששים וחמש שנים לפני שנת ארבע לאחז. לכן, תוך זמן קצר יוכו ויוגלו הארמים, וגם חלק מיושבי ממלכת ישראל, בידי האשורים.
מתקפתם של האשורים שהחלה, הפסיקה מיד את המצור על ירושלים, והצילה את אחז ועמו.
ניתן ללמוד מנבואות אלו לקחים רבים גם לימינו.
בהמשך דברינו, כמובטח, נבאר את הסיבה שציון הזמנים לא מופיע במלואו ולעתים אף בצורה המעוררת תמיהה.
בינתיים, נמשיך להודות לקב"ה על הנסים בזמן הזה, כמו בימים ההם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
