מאחורי הפרגוד | עודד מזרחי | בית המדרש

מדורים
סיפורים נוספים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עם ישראל

3 דק' קריאה

כשהיה ר' ישראל מרוז'ין בן שש נפטר אביו הקדוש ואחיו הגדול התמנה למנהיג אחריו.
האח נפטר עשר שנים לאחר מכן, וכך ר' ישראל הינוקא הפך למנהיג כבר בגיל שש עשרה. עוד לפני שלמד באופן סדיר בישיבה כבר היה עסוק בעריכת טישים, קבלת אנשים ליחידות וקבלת פדיונות. למרבה הפלא היה לו ידע עצום בנגלה. הוא היה מתכתב עם גדולי ישראל בכל מיני שאלות הלכתיות והפגין עמקות עצומה.
ואולם, היו תלמידי חכמים שלא הבינו כיצד אפשר להיות גדול בנגלה בלי להתייגע מילדות בלימוד. הם סברו שכנראה הוא בור ועם הארץ, וכי יש איזה תלמיד חכם שלוחש על אוזנו את כל התשובות, והחליטו לחשוף את פרצופו האמיתי. הם חיפשו שני עדים נאמנים שיבואו אליו וישאלו אותו שאלה בעל פה, וכאשר לא יידע לענות יוכלו להעיד בפני כולם שאינו יודע.
ואולם, הם קצת חששו שבכל זאת הוא גאון בנגלה, ולכן הושיבו כולל של גדולי תורה שיחפשו איזו שאלה שאיש לא יכול לפתור. לאחר מאמץ עלו על שאלה עמוקה: סתירה מפורשת מדברי הרמב"ם במקום אחד על רמב"ם במקום אחר. וכדי לוודא שזו אכן שאלה עמוקה הביאוה לגאוני עולם, וכולם אמרו שמדובר בקושיה מפורסמת שאין לה פותר.
שני אברכים חריפים ובעלי לשון נרתמו למשימה. הם הגיעו לרוז'ין כשהם מחופשים לסוחרים ונכנסו לאכסניה מיוחדת לחסידים. הם ביקשו מבעל האכסניה שיסדר להם פגישה עם האדמו"ר והוא עשה כן. לאחר יומיים נכנסו השניים עם בגדי הסוחרים לרבי הצעיר.
לפני שפצו את פיהם, שאל אותם הרבי: "אברכים, אתם יודעים ללמוד?".
הם נדהמו, אבל התעשתו מהר ואחד מהם ענה: "כן, אנחנו יודעים קצת ללמוד. רצינו לשאול את כבודו שאלה מסוימת".
אז העלו את הסתירה בדברי הרמב"ם. בטרם סיימו את דבריהם ניגש הרבי לארון הספרים, שלף אחד מספריו של הרמב"ם והוכיח להם כי דברי הרמב"ם במקום שלישי מיישבים לגמרי את הסתירה.
הם היו המומים. כל גאוני העולם לא חשבו על הפתרון הזה. הם הבינו שמדובר בצדיק גאון והחלו לחשוש שמא יקפיד עליהם ויאונה להם רע.
הם יצאו שבורים וחזרו לאכסניה. בעל האכסניה התפלא לראותם כך ושאל: "מה קרה? מדוע נפלו פניכם?".
אחד מהם הודה על האמת: "טעינו. חשבנו לחשוף את בורותו של הצדיק והנה התבדינו. מה יעלה בגורלנו?".
האיש הרגיעם: "הרבי הוא רחום וחנון ולא מקפיד, אבל אם תרצו בכל זאת להיפגש עמו, אסדר לכם פגישה נוספת והוא בוודאי ימחל לכם".
"כן, ברצון", ענו.
הם נכנסו לרבי וסיפרו את כל האמת, איך באו לבחון אותו במטרה להוציא עליו לעז. הרבי ביטל את דבריהם במחי יד: "לא, איני מקפיד על כבודי. תהיו בריאים".
אחד מהם ניצל את האווירה הנינוחה והעז לשאול: "רבי, אחרי שנוכחנו בגדולתך, נא הסבר לנו איך זכה כבודו לכזאת גדולה בתורה מבלי שהתייגע שנים ארוכות בישיבה, הרי לא בשמיים היא".
הרבי חייך ואמר: "זאת קושיה?! אם תשמעו סיפורי חסידים במלווה מלכה, תוכלו לקבל תשובה...".
הם יצאו מבוישים וסיפרו על כך לבעל האכסניה. הלה אמר להם שיש ברוז'ין מנהג שעושים מלווה מלכה מדי מוצאי שבת. בעזרת הנשים נמצאת אמו של הרבי, אלמנתו של אביו זצ"ל, שהיא צדקנית גדולה, ומדי שבוע היא נוהגת לספר מאחורי הפרגוד סיפור חסידי באוזני החסידים.
"כנראה שהרבי התכוון שאמו תענה לכם על שאלתכם. כדאי שתישארו למלווה מלכה ותאזינו לדבריה", סיים בעל האכסניה.
השניים התעכבו עד מוצאי השבת. להפתעת כולם הרבנית החלה לומר דבר תורה במקום לספר סיפור: "כתוב שכאשר העובר נמצא במעי אמו נר דלוק על ראשו ומלאך מלמדו את כל התורה כולה. אחר כך בא מלאך אחר, סוטרו על פיו ומשכח את תלמודו. אבל איזו חוצפה זאת! במשך תשעה חודשים מתייגע מלאך ללמד את העובר תורה, ולבסוף בא מלאך אחר ובמחי יד משכיח הכול?".
"ההסבר הוא כזה. ידוע שכאשר יהודי מקיים מצווה נברא מלאך טוב, וכאשר הוא עובר עבירה נברא מלאך רע. כשיהודים מתחתנים ומקיימים מצוות פרו ורבו, נוצר מהמצווה מלאך קדוש שמלמד את העובר במעי האם את כל התורה כולה, אבל היות שבמצווה מעורבות גם נטיות אישיות של הנפש הבהמית, וככל שהנטיות הללו גוברות הן מעניקות כוח למלאך אשר משכח את תלמוד העובר. אבל אם אין להורים שום נטייה אישית, אין לבנם מלאך משכח! על עצמי איני יכולה להעיד, אבל יכולה אני להעיד שלבעלי לא הייתה שום נטייה אישית. וכעת אתם מבינים מנין קיבל בני את היכולת ללמוד...".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]

מתוך העיתון בשבע

סיפורים נוספים