ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
בית המדרש מדורים לאורו

גליון 108

נס חנוכה ראוי להכתב?

לחץ להקדשת שיעור זה
בבריאת העולם נאמר: "וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל". וביארו חז"ל: שגנזו לצדיקים לעתיד לבוא, ראה הקב"ה שאין העולם כדאי לו, ולכך גנזו (חגיגה יב.).
היכן גנזו? ומתי מתגלה האור הגנוז? לימדנו ה'טור' בהלכות ברכות השחר: הקב"ה גנזו בתורה, בתורה שבעל פה. ועל כן אנו מבקשים, 'אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו', אותו האור הגנוז יאיר לנו מחדש, ברוך יוצר המאורות. ולדבריו, לכך אנו ממשיכים לבקש אח"כ 'והאר עינינו בתורתך'. כיון שהאור הגנוז, נגנז בתורה, ועליה מבקשים אנו אור חדש על ציון תאיר, וזה יתגלה על ידי המאור שבתורה.
כתוב בגמרא במסכת יומא (כט.) שנס חנוכה לא ניתן להיכתב. לא כמו נס פורים שעליו נכתבה מגילה. ומדוע נס חנוכה לא ניתן להיכתב?
כיון שחנוכה, הדלקת הנרות, היא המשכה של הדלקת הנרות שהייתה במקדש. וכך מבאר הרמב"ן על התורה בפרשת בהעלותך, חלשה דעתו של אהרן כשראה שהנשיאים שותפים בחנוכת המשכן, והקב"ה ניחמו ע"י ההדלקה, כי הדלקת הנרות אינה רק כשהמקדש קיים, אלא היא תימשך גם לאחר מכן, ע"י הדלקת הנרות בחנוכה. ועל זה אמר לו הקב"ה "שלך גדולה משלהם", בתמידיות והמשכיות של קיום הדלקת המנורה.
העלאת הנרות, האור, הוא גילוי האור הגנוז, שגנזו בתורה שבעל פה. חכמת התורה רמוזה במנורה, בנרותיה, הרוצה להחכים – ידרים. מנורה בדרום. והדלקת הנרות היא גילוי האור הנעלם שנגנז בתורה ומתגלה לנו בימי החנוכה. ויותר מכך, כיון שהאור מקורו באור הגנוז, ע"כ נס חנוכה לא ניתן להיכתב, להדגיש את הגנוז שיש במצוה זו.
יון רצתה לתרגם את התורה ליוונית, ובחז"ל – מובא בתוס' במסכת גיטין, דרשו על כך. "אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו" – שאילו התורה הייתה כולה בכתובים, ולא היתה תורה שבעל פה, גם אומות העולם יכלו לטעון שיש להן חלק בתורה ומשום כך לא נכתבו כל חלקי התורה, וזו תורה שבעל פה, והקב"ה כרת ברית עם ישראל על תורה שבעל פה, "כי על פי הדברים האלה כרתי ברית עם ישראל", כלשון הכתוב. ומאותו הטעם, כותב בשו"ת שער אפרים, שעל כן גם מתקני הסליחות והבקשות בימים נוראים, כתבו את הפיוטים וכיו"ב בשפה שלא שגורה על הלשון, כדי שאומות העולם לא יעתיקו ולא ייחסו תפילות אלו לגויים. ועל שני אלה אמרה תורה: "ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו", שהכוונה היא על תפילה. ואח"כ: "ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת", שהכוונה על תורה, שבשני אלו מובדל עם ישראל מאומות העולם.
יון בחכמתה, רצתה להכיל את התורה שבעל פה, לתרגם אותה ליוונית. לקחת תורה שכל מהותה גנוזה, שכל מהותה נסתר ועמוק, שיש בה את האור הגנוז ולהפכה למשהו חיצוני, לחכמה ככל חכמה אחרת. הרי זה נוטל את נשמת התורה ממנה. ומשום כך, חג החנוכה לא ניתן להיכתב, כי על צורת ואופן הגילוי והרגילות של התורה היה מאבק עם יון. לא ניתן להיכתב, מבטא את מהות המאבק. תוכן ועומק פנימיים, שההוגה בה יורד לעומקה. ובכך גם הלומד אותה מתעלה במעלותיה. חנוכה – מאבק על תורה שבעל פה. והרמב"ם בהלכות עבודת יום הכפורים מתבטא על הצדוקים, שהם כופרים בתורה שבעל פה ובמגידיה, דהיינו באלה האמורים להעביר את התורה שבעל פה לעם.
ועל כן, מצינו בגמרא במסכת שבת, שביחס לנר חנוכה שאלו בגמרא, והיכן ציוונו? והגמרא לא שואלת והיכן ציוונו לגבי נס פורים שמברכים על המגילה, כי כאן באים לקבוע כוח תורה שבעל פה, כוחם של חכמים. ועל כן הדגישו גם לגבי תקנות חכמים שהם בכלל "וציוונו" ובנוסח "על הניסים" שבתפילה, לאחר תיאור המאורעות, מוסיפים את המילים "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו", ביטוי שלא מופיע בעל הניסים שבפורים. כי "וקבעו" הוא חלק מתיאור הנס של המאבק עם תרבות יון על תוקפה של תורה שבעל פה וחכמים.
"לא ניתן להיכתב" – פירושו של דבר שאי אפשר לחוקקו בממד הגשמי, הנס אינו רק נס חומרי. אין כאן רק הצלת הגוף. חנוכה - מאבק על תורה שבעל פה הוא הרווח והרווח שבין האותיות הכתובות, הוא מסמל את העל גשמי. הצלה רוחנית שמתבטאת גם בשאלה, האם הסעודות שנעשו בחנוכה הינן סעודות רשות או מצוה, כי ביטוי לשמחת החנוכה צריך להיות מקושר לאותה אידיאה שמעל הכתב, מעל האותיות.
אהרן הכהן - הוא שנתבשר על הדלקת הנרות. גם לאחר חורבן הבית, ע"י הדלקת נרות חנוכה. כי אהרן הכהן, "אהרן אחיך יהיה נביאך", 'נביא' מלשון ניב שפתיים. הוא הראשון שלומד תורה ממשה רבינו..
יון החשיכה עיניהם של ישראל. הכוונה בביטוי זה, על חכמי תורה שבעל פה. "עיני העדה", לא בכדי כשנשאל זכריה הנביא: "מה אתה רואה ואומר, ראיתי מנורת זהב". ולאחר מכן "זה דבר ה' אל זרובבל לאמר, לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' ", הגילוי לרוח, לתוכן, הוא ע"י המנורה. עדות היא שהשכינה שרויה בישראל. וכשם שבהדלקת המנורה במקדש, הושפע אורה וקדושה לישראל, כך בהדלקת נרות חנוכה מתגלה ההנהגה הנסית, הנהגה רוחנית.
"יפה אלוקים ליפת וישכון באהלי שם" (בראשית ט' כז). ואמר רשב"ג: דבריו של יפת יהיו באהלי שם. ואם כך, מדוע נאבקים עם תרבות יון? המאבק על יון אינו עם עצם החכמה, אלא על הניסיון לנתק את החכמה ממי שנותן חכמה, 'יהיב חכמה לחכימין'. עם אלו שאומרים: 'אין לנו חלק באלוקי ישראל'. גם את החכמה צריך לייחס ולידע כי הוא מקור החכמה. החכמה היא מתנת אלו-ה. וכלשון האבן עזרא: "המלאך שבין האדם לבין אלוקיו הוא שכלו" (בהקדמה לתורה). הנהגה שכלית מקרבת אותנו אל הבורא, ועל כן, המאבק עם תרבות יון, שבה ניצחה חכמת התורה, הוא על תורה שבעל פה. וגם בתקופה של בית שני, תקופה החשמונאים, שנסתלקה הנבואה מישראל, הרי "חכם עדיף מנביא". ע"י חכמת התורה ניתן להשיג את ההנהגה וההדרכה הנכונה.
עוד בנושא לאורו
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il