ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
משה מדבר מספר פעמים אל בני-ישראל ובפרשת שמות נאמר: "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וייקדו וישתחוו". ואילו בפרשתנו (ו, א): "לכן אמור לבני ישראל... והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי והבאתי אתכם אל הארץ... ונתתי אותה לכם מורשה", ומיד : "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"
ומה נשתנה ביחס העם אל דברי משה מהפעם הראשונה לפעם השנייה?
פירוש מקורי נאמר בחז"ל (מכילתא דרשב"י פרשת בא) "היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה", דהיינו כששמעו כי נדרשת מהם איזו תביעה רוחנית-ערכית, לא האמינו בני ישראל ביכולתם לכך, בני ישראל נבהלו מ"והייתי לכם לאלוקים" – "וידעתם כי אני ה'", לא היה להם אמון עצמי ביכולתם לקבל עול מלכות שמיים.
ומוסברים הדברים ברוח נוספת בספר "משך-חכמה": הנפש המשועבדת עסוקה בהישרדות פיזית ונפשית ואינה מסוגלת לקלוט בשורות עתידיות ועל כן, את הבשורה העתידית של "והבאתי אתכם אל הארץ" להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" לא היה כוח בנפשם לעמוד בכך.
וההשלמה למהלך זה, מבואר ב'עין-אי"ה' ברכות (א, קיד) שההבטחה שייצאו ברכוש גדול, הייתה כדי לרומם את רוח העם ולהרגילו בדברים גדולים, על מנת שיפנימו את גודל מעלתם, השפע הגשמי בא לבטא את היכולת של בני ישראל שברוב קדושתם ודיבוקם בה', לא יהווה הצד החומרי כגורם מפריע בעבודת ה', כי המהות הרוחנית היא שנותנת את קולה ומנווטת את מהלך החיים בישראל (ועי' בזה בעין אי"ה למסכת ביכורים 'ארץ זבת חלב ודבש').
הרכוש החומרי, הכישרונות הכלכליים והמדעיים, אינם תכלית לעצמם, אלא רק אמצעי לרומם את העם הנתון במצרי מצרים, על מנת שיוכלו להלך בגדולות בעבודת ה' ולא בנפש שפלה. בני ישראל עדיין לא הפנימו את מעלתם כעם הנבחר וכך מבאר ה'אבן-עזרא' את הסיבה שבני ישראל פחדו כשמצרים רודף אחריהם, על אף שיצאו ממצרים בשרשרת ניסית שמעל הטבע, ומבאר האבן עזרא כיון שהיו בשנות שפל במצרים, אמנם זכו ליציאה פיזית, אבל, בנפשם עדיין הרגישו כעם שעדיין יש בו שעבוד. אי אפשר להשתחרר מנפש שפלה בתהליך אחד ומיידי.
וכך מבאר בעל ה'שפת אמת' (תרנ"ט) את המובא לעיל: "'ולא שמעו אל משה' - שהיה קשה להם לפרוש מעבודה זרה", והדברים אינם מבוארים דיים האם עם המובטח לצאת מהגלות יעדיף את העבודה זרה? ומבאר שם שזו מהות הגלות - חוסר היכולת לשמוע, משקף את העבדות והשעבוד של האדם, כפי שחז"ל אמרו (ב"ק פה) "חרשו - נותן לו דמי כולו". כי שמיעה היא לא רק שמיעת האוזן אלא גם קבלת הדברים.
וכאשר נבין בתוכנו את משמעות הגאולה, את הכמיהה להשתחרר מעול הגויים שעל צווארנו, הרי גם שטענת משה "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה" היא נטולת בסיס, וזה המפתח לשבור עול הגויים מעל צווארנו במהרה בימינו, להמשך וגמר גאולתם של ישראל.
למטר השמיים
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
חידוש כוחות העולם
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
