ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
בית המדרש מדורים לאורו

גליון 112

תביעה רוחנית

40
מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
לחץ להקדשת שיעור זה
פרשת וארא עוסקת בתהליך יציאת מצרים. בהליך ההסכמה של עם ישראל לצאת מארץ מצרים, המשמש לא רק כתיאור עובדתי לאותם מאורעות בעבר, אלא הוא המפתח לגאולת ישראל בעתיד ובמהרה בימינו.כך לימדונו חז"ל שיציאת מצרים היא שורש כל הגאולות.
משה מדבר מספר פעמים אל בני-ישראל ובפרשת שמות נאמר: "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וייקדו וישתחוו". ואילו בפרשתנו (ו, א): "לכן אמור לבני ישראל... והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי והבאתי אתכם אל הארץ... ונתתי אותה לכם מורשה", ומיד : "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"
ומה נשתנה ביחס העם אל דברי משה מהפעם הראשונה לפעם השנייה?
פירוש מקורי נאמר בחז"ל (מכילתא דרשב"י פרשת בא) "היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה", דהיינו כששמעו כי נדרשת מהם איזו תביעה רוחנית-ערכית, לא האמינו בני ישראל ביכולתם לכך, בני ישראל נבהלו מ"והייתי לכם לאלוקים" – "וידעתם כי אני ה'", לא היה להם אמון עצמי ביכולתם לקבל עול מלכות שמיים.
ומוסברים הדברים ברוח נוספת בספר "משך-חכמה": הנפש המשועבדת עסוקה בהישרדות פיזית ונפשית ואינה מסוגלת לקלוט בשורות עתידיות ועל כן, את הבשורה העתידית של "והבאתי אתכם אל הארץ" להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" לא היה כוח בנפשם לעמוד בכך.

וההשלמה למהלך זה, מבואר ב'עין-אי"ה' ברכות (א, קיד) שההבטחה שייצאו ברכוש גדול, הייתה כדי לרומם את רוח העם ולהרגילו בדברים גדולים, על מנת שיפנימו את גודל מעלתם, השפע הגשמי בא לבטא את היכולת של בני ישראל שברוב קדושתם ודיבוקם בה', לא יהווה הצד החומרי כגורם מפריע בעבודת ה', כי המהות הרוחנית היא שנותנת את קולה ומנווטת את מהלך החיים בישראל (ועי' בזה בעין אי"ה למסכת ביכורים 'ארץ זבת חלב ודבש').
הרכוש החומרי, הכישרונות הכלכליים והמדעיים, אינם תכלית לעצמם, אלא רק אמצעי לרומם את העם הנתון במצרי מצרים, על מנת שיוכלו להלך בגדולות בעבודת ה' ולא בנפש שפלה. בני ישראל עדיין לא הפנימו את מעלתם כעם הנבחר וכך מבאר ה'אבן-עזרא' את הסיבה שבני ישראל פחדו כשמצרים רודף אחריהם, על אף שיצאו ממצרים בשרשרת ניסית שמעל הטבע, ומבאר האבן עזרא כיון שהיו בשנות שפל במצרים, אמנם זכו ליציאה פיזית, אבל, בנפשם עדיין הרגישו כעם שעדיין יש בו שעבוד. אי אפשר להשתחרר מנפש שפלה בתהליך אחד ומיידי.
וכך מבאר בעל ה'שפת אמת' (תרנ"ט) את המובא לעיל: "'ולא שמעו אל משה' - שהיה קשה להם לפרוש מעבודה זרה", והדברים אינם מבוארים דיים האם עם המובטח לצאת מהגלות יעדיף את העבודה זרה? ומבאר שם שזו מהות הגלות - חוסר היכולת לשמוע, משקף את העבדות והשעבוד של האדם, כפי שחז"ל אמרו (ב"ק פה) "חרשו - נותן לו דמי כולו". כי שמיעה היא לא רק שמיעת האוזן אלא גם קבלת הדברים.
וכאשר נבין בתוכנו את משמעות הגאולה, את הכמיהה להשתחרר מעול הגויים שעל צווארנו, הרי גם שטענת משה "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה" היא נטולת בסיס, וזה המפתח לשבור עול הגויים מעל צווארנו במהרה בימינו, להמשך וגמר גאולתם של ישראל.
עוד בנושא לאורו
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il