ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
כתב האור החיים הק', שהיה זה נס מיוחד ולסימן במעשה זה, להראות ולהוכיח לעיני כל, שלא היה זה מעשה שדים ולא מעשה כשפים, כי מעשה שניים אלו, יהיו דמיון ולא ממש, והדמיון יהיה לעין הרואים, לא שיהיה ממש דם שיהרוג כל שותיו ואפילו דגים, לזה אמר "והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור", להראות להם לאות לעולם כי מעשה אלקים המה פעולה צודקת ולא דמיון עכ"ד.
דברי רבינו האוה"ח משלימים נדבך, לבנין נפלא שאמרו האחרונים (ראה פרדס יוסף, ועוד) לבאר דברי המדרש רבה (פר' ט) בפסוק הנ"ל, וז"ל: "והדגה אשר ביאור מתה" – מכאן העשירו מישראל" ע"כ. ויש להבין איזה קשר ושייכות יש בין דרשה זו לבין "והיאור אשר בדגה מתה".
וביארו האחרונים ביישוב חריף מחד ומתוק מאידך, דהנה יש מקום לחקור כיצד היתה מכת הדם: האם היאור עצמו הפך לדם, אולם כאשר יהודי בא למלאות נהפכו המים ששאב לתוך כדו שוב למים – או שמא להיפך: היאור עצמו לא נהפך כלל לדם, רק כאשר בא המצרי למלאות, נהפכו המים ששאב לתוך כדו לדם, ואילו לישראל נשארו המים במציאותם הטבעית?
נוכל לפשוט את הספק מהפסוק שלפנינו, כי לכאורה יש מקום לתמוה: למה לו לפסוק לומר "והדגה אשר ביאור מתה" – פשיטא, שהרי על אופן שכזה בדיוק נוכל לומר "פסיק רישא ולא ימות"? ומכיון שהמים שביאור נהפכו לדם, בלי ספק מתו הדגים! אלא בודאי שהיאור עצמו לא נהפך לדם, רק המים ששאבו המצרים, וא"כ היה כאן נס נוסף, שאע"פ שהמים שביאור לא נשתנו כלל ממראיהן – בכל זאת מתו הדגים.
אולם על כך יהיה קשה, שהרי כלל נקוט בידינו "למעט בניסא עדיף" וא"כ מדוע נעשה הנס בכדי המצרים שהיו רבים, ולא בכדי בני ישראל, שמספרם היה מועט ממספר המצרים [שהרי נאמר ושלישים על כולו]?
על כך בא המדרש לתרץ "ממכת דם העשירו מישראל", ולכן נעשה הנס בידי המצרים, משום שלו נעשה הנס בידי הישראלים, היו מים אלו (שהפכו מדם למים ע"י הנס) בגדר של "מעשה נסים" שאסורים בהנאה (ראה תענית כד.), ולא היו יכולים למוכרם למצריים, משום כך עשה הקב"ה שיתרחש נס שינוי המים לדם בכדי המצרים, וא"כ המים ששאבו הישראלים מהיאור לא היו "מעשה ניסים" ואפשר היה להם למוכרם למצרים – ולהתעשר. עכ"ד הנפלאים.
אחרי החשבון הנפלא הזה, צריך עוד להבין, משום מאי עשה הקב"ה נס נוסף שהדגים שביאור מתו, מה היתה המטרה בזה, ומדברי רבינו האוה"ח הק' יתבארו הדברים היטב. שכתב שלא יאמרו מצרים מעשה כשפים היא זאת ורק דמיון בעלמא, ובלשונו הזהב: "והדמיון יהיה לעין הרואים, לא שיהיה ממש דם שיהרוג כל שותיו ואפילו דגים, לזה אמר "והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור", להראות להם לאות לעולם כי מעשה אלקים המה פעולה צודקת ולא דמיון עכ"ל.
ובפרט שאפילו יהיו המים זכים וצלולים ימותו הדגים, יהיה זאת הוכחה ניצחת שאלו מעשי אלקות ולא מעשי כשפים ורוחות ודו"ק.
וכי יש נביאים שאינם טובים?
בברכות ההפטרה מברכים ברכה שלכאורה נוסחה צריך ביאור: "אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת", ותמוה; א. 'אשר בחר בנביאים טובים' – וכי יש נביאים שאינם טובים? ב. 'ורצה בדבריהם' – הלא הם דברי נביאות מהשי"ת אשר גילה סודו לעבדיו יונה הנביא שלא רצה להינבא – הוכרח בעל כרחו על ידי הטביעה והדג עד שקיבל עליו להתנבא.. ואם כן מה הפירוש 'ורצה בדבריהם'?
והנה במדרש (ד"ר ד, ג) איתא: אמר רבי אלעזר, משאמר הקב"ה בסיני הדבר הזה ("ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה"), באותה שעה "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" (איכה ג, מ), אלא מאליה באה הרעה על עושי הרעה, והטובה באה על עושי הטובה. ובאור החיים הק' מדייק, מהו הלשון "הרעות והטוב", הוי ליה למימר 'הרע והטוב' או 'הרעות והטובות'. ופירש האור החיים כי מאתו יתברך לא תצא הרעות, אבל הטובות כולם מהשי"ת באות, מלבד טוב אחד – וזוהי הבחירה, אם האדם בוחר בטוב ובמעשים טובים, אז הטוב ההוא, הגמול והשכר עבור זה תלוי בו ובבחירתו" עכ"ד. ומעתה יש לפרש כך ברכת ההפטרה, כי משעה שניתנה הבחירה לאדם – יצאו נביאות השי"ת לטובה, וכן להיפך לפי מעשינו, השי"ת רוצה בטוב, שנבחר בדרך הטובה ויתקיימו הנבואות הטובות, וזה "אשר בחר בנביאים טובים (כלומר: הנבואות הטובות) – ורצה בדבריהם.
(הרה"ק בעל הפני מנחם מגור זצ"ל, מובא בספר "פני שבת" ע"ש בתוספת נופך)
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
