מבט אמוני בעקבות ארועי עמונה | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי אור למוצ"ש ה' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
מאמרים אקטואליים
בעקבות עמונה

קטגוריה משנית

ספריה
קומי אורי
ד - בעקבות עמונה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

6 דק' קריאה • 26 דק' צפיה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' יהודה אריה בן שמואל הכ"מ

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מבט אמוני בעקבות אירועי עמונה
ישר כח לנוער
הנוער שלנו הוא נוער אמיץ, גיבור ומסור, ודבקותו בארץ ישראל הינה מרשימה מאוד. רבים אומרים שבמאבק בעמונה תוקן במידה מסוימת מה שלא היה בגוש קטיף - הביטוי הנחוש והגיבור לכאב ולקשר שלנו לארץ ישראל, ולכך שאנו לא מוכנים בשום אופן לוותר על חלקי ארץ ישראל הקדושים, שהיא ארץ אבותינו. גם אם לא הצלחנו לעצור את הריסת הבתים יש ערך עצום לביטוי הקשר שלנו לארץ ישראל, ומשמח לשמוע שגם אחרי כל המכות האכזריות והכואבות שקיבל הנוער, בראש ובשאר חלקי הגוף, הוא מוכן ללכת שוב. הוא לא נשבר ולא נרתע מלהתמודד שוב, ובכך מבטא שוב ושוב את הדבקות בארץ ישראל, ואת החומרה הגדולה שאנו רואים בויתורים על חלקיה.

למה לא נכון לוותר?
יש שואלים מה יהיה הלאה, האם נוכל להמשיך במאבק כזה שיש בו גם סכנת נפשות, וגם הפעם רק בנס לא נהרגו אנשים. תשובתנו היא שאנו מצידנו לא נכה ולא נגרום לשום פגיעה פיזית בשוטרים ובחיילים, ועל כן לא נסכן אף נפש. אין לנו שום עניין בקרע ובמתיחות ביננו לבין כל המוסדות הממשלתיים. אולם, יש לדעת שהאלימות מכוונת בדיוק לכך שבפעם הבאה נרים ידים, והם יוכלו להרוס ולעקור באין מפריע. היו שם מכות אכזריות מאוד ומסכנות חיים, כולל כלפי אנשים שרק עמדו שם ואפילו כלפי פצועים, בצורה משולחת רסן ומנוגדת לכל חוק. ברור לכל מי שהיה שם שכך היו הפקודות, והן לא באו ממפקד נמוך אלא מהחלטה מאוד גבוהה, להיות אכזריים ורשעים כך שבפעם הבאה לא ניאבק. האם יתכן שנאמר שבגלל שמכים אותנו באכזריות - נוותר? ודאי שלא. אם ננהג כך, זו תיהפך להיות שיטה לשחיקת כל הערכים היהודיים במדינה. מתפתח כאן מאבק אידיאולוגי שהיה לפני כן סמוי ועתה הוא מתגלה, ההתגלות שלו יוצרת קשיים אבל היא גם מאפשרת לברר את הדברים. ודאי שהדרך לבירור הדברים אינה על ידי שנתרוקן מהערכים שלנו.

לכן צריך לנהוג בחכמה. יש לדעת שאף ממשלה לא תוכל להחזיק מעמד בדרך כזו, ובזמנו כשהיו התנגשויות בין המשטרה לציבור החרדי - המשטרה נאלצה להפסיק את המאבק שלה. אנחנו מקווים שאחרי פעם, פעמיים או שלש פעמים הממשלה והעם יבינו את חומרת המעשה מבחינתנו וימנעו מלהמשיך ולפגוע בישובים.

ערכה של מסירות נפש
גם אם לא הצלחנו - לעצם מסירות הנפש יש ערך עצום, כשם שבכל הדורות אנשים מסרו את נפשם כפשוטו על המצוות ובאותה שעה היה נראה שיש חורבן. בזמן שעשרת הרוגי מלכות מסרו את נפשם ודאי שעם ישראל הרגיש כאב ותסכול נוראים, ואולי כאן באה הצעתם של תלמידי רבי עקיבא 'עד כאן' - הרי גם אם רבי עקיבא ימות הוא לא יוכל להקהיל קהילות ברבים, אז אולי עדיף להתחייב בפני הרומאים שיותר הוא לא ילמד תורה וכך חייו ינצלו. מסירות הנפש גרמה באותו רגע לשבר נורא, אולם היא יצרה חיבור של עם ישראל לתורה ברמה שלא היה כמותה. המסירות על ארץ ישראל יוצרת חיבור עמוק לארץ ישראל, שאינו יוצא לפועל כל עוד המסירות לא באה לידי מימוש. יש בכך גם תיקון לחטא המרגלים, שמשום כל מיני חששות נרתעו ולא רצו לעלות לארץ ישראל, ועתה אנו צריכים לתקן ולעשות מעשה הפוך.

כאשר אנחנו מגלים את האהבה וגם מתייסרים על ארץ ישראל - מרבה הדבר את הזכויות של עם ישראל. אמנם, מצד שני המשטרה והממשלה הנוכחית מרבה חובות, אולם גדולה מידה טובה ממידת פורענות, ובפרט שהמסירות שלנו באה מתוך הכרה והבנה, ואילו הם אינם מבינים בשלמות את חומרת הדבר שהם עושים. כמובן שאין בכך בכדי לנקותם מאחריות, אולם המסירות שלנו מכריעה את הכף לטובה.

ממשיכים תמיד להתקדם
למרות שאנחנו מקבלים מכות כואבות, ונראה כאילו יש נסיגה ממהלך הגאולה - תהליך הגאולה נמשך. אנחנו מתקדמים ומתרבים, הישיבות גדלות, התורה מתפתחת, המשפחות שומרות המצוות מתרבות מאוד, והעוצמה הרוחנית הולכת וגדלה. המתנגדים לנו יוכלו לשבור בתים ולהכות את הגוף, אבל הרוח הולכת כל הזמן ומתגברת. אנו כל הזמן מתקדמים, לפעמים בגלוי ולפעמים רק באופן פנימי. וכנראה ההתקדמות הזו היא הסיבה שמביאה את הממשלה וההנהגה הסובבת להיאבק בנו בצורה כה אכזרית וקשה, מפני התחושה התת הכרתית שההתחזקות שלנו מסכנת את הדרך שלהם, תחושה שעוד מעט נהיה המובילים של האומה בדרך של תורה ואמונה, והם מנסים לדכא את ההתפתחות הזו בכח הזרוע. אני מניח שככל שנתחזק - כך נצטרך לעמוד בפני התמודדויות קשות יותר, כי ככל שנתחזק כך נעמוד מול חוסר הדרך של צורת החיים החילונית, המנותקת מתורה ומצוות, ולכן אותם האנשים הרחוקים יעשו כל מה שבידם לעצור זאת. אולם אנחנו נמשיך להתקדם, ריבונו של עולם איתנו, ומכל צרה בעזרת ה' נצא ברווחים.

מבחינה מסוימת ניתן להבין את המבוכה שלהם, הם באים עם דגל של דמוקרטיה ומשטר מסודר והשוטרים מתבלבלים וחושבים שאם הם לא ישליטו סדר - כל המדינה תתפרק, אלא שהם לא מבינים שלכל דבר יש גבולות, ודוקא במדינה עם משטר דמוקרטי לא פוגעים בערכים שהם נחלת חלק גדול מהציבור, אפילו אם נניח שמדובר במיעוט כפי שבאופן חיצוני ניתן לחשוב. פגיעה ודיכוי זכויות המיעוט אינם דמוקרטיה אלא היפך הדמוקרטיה. אנו מצידנו איננו סולחים לאלו ששלחו את השוטרים, וגם לא לשוטרים שהפריזו במעשיהם. באופן כללי אנו צריכים להסתכל על השוטרים בכעס וברחמנות, הם שלוחיו של ראש הממשלה שהתאכזר, ואנו מתפללים שהקב"ה יעמיד לנו ממשלה טובה בקרוב.

הקשר עם הציונות החילונית
יש אומרים - אולי הציונות הדתית טעתה כאשר האמינה שאפשר ליצור קשר עם הציונות החילונית, ובמשך הזמן אפשר לקרב אותם לתורה ומצוות? הרי אנו רק נוכחים לראות שהפערים בין הציבור הדתי לציבור הרחוק מתורה ומצוות גדלים, וכל החלום להיות ביחד ולמצוא אי פעם את הדרך שגם הרחוקים יתקרבו - היה חלום מוטעה, וצודקים אלו שאמרו שאין טעם להתקרב אל החילונים, כי דרכם הפוכה ומנוגדת. על כך אנו משיבים שלא טעינו. אם יש במשפחה מישהו עם רגל חולה המסכנת את כל הגוף - ודאי שבני המשפחה יעשו את כל המאמצים בעולם כדי לא לקטוע אותה, וגם אם בסוף המאמצים אינם מצליחים - ודאי שהנסיונות למנוע את הקטיעה הזו לא היו טעות. רצינו להציל את הציבור הרחוק ושנישאר יחד, וגם אם חלילה יהיה מצב של קרע שלמראית עין הוא בלתי ניתן לאיחוי - נדע שכל מה שעשינו היה צריך להיעשות. אנו מאמינים שחלקי העם לא יקרעו זה מזה, וכל המאבק שלנו הוא עם אחים, ואנו תמיד זוכרים זאת בכל שלבי המאבק. אלא שכאשר אח אחד רוצה להכות אח אחר - ודאי שזכותו של הנפגע להתגונן. אנו מאמינים שמדובר בגל שבסופו של דבר יעבור ונמצא את הדרך לאחות את הקרעים.

כיום עיקר הבעיה אינה עם הציבור אלא עם המנהיגות, שכמובן מאחוריה יש גם חלק מסוים מן הציבור. על פני השטח יש תחושת ביקורת ונתק, אולם תופעה זו היא כקצף שעל פני המים - באופן עמוק, רוב הציבור נאמן למסורת ולקשר לארץ ישראל, יודע את ערכו של הציבור שלנו שנלחם למען ארץ ישראל, ואנו מקווים שבסופו של דבר מה שנמצא בעומק הוא מה שיתגלה.

ארץ ישראל וקירוב רחוקים
האם נכון לוותר על מאבקים מסוג זה, על מנת ליצור את הקשר של הציבור הרחוק אלינו? הרי יש לנו מטרות נוספות מלבד ארץ ישראל, ואולי מאבק 'נחמד' יותר מצידנו ופחות נחוש יהיה בעל ערך ציבורי גדול יותר? שתי תשובות בדבר. ראשית, לא מדובר בויתור פרטי, ואין לנו אפשרות לוותר על מהלך הגאולה. עם ישראל הולך וחוזר לארצו, וכל חלק מארץ ישראל הוא חלק מהגאולה. איננו יכולים לוותר על כך בשל עקשנות לא מובנת ולא מקובלת, בשל השתלטות של הנהגה שבהחלט אינה מבטאת את עומק דעת הציבור.

ובאמת זו גם הדרך הטובה ביותר לקרב את ישראל לאביהם שבשמים, כמו בכל קידוש ה'. כשהציבור רואה את הנחישות והמסירות והנכונות להקרבה - הוא מתחיל להבין שיש כאן ערך גדול מאוד שבגללו מוסרים את הנפש, כי על דברים לא חשובים לא מוסרים את הנפש. כשהם רואים שהציבור נאבק בכל כוחו הם מבינים שיש כאן עומק, ובאופן עמוק באה כלפינו הערכה מאוד עצומה, גם כשבחוץ נראה שיש ביקורת. אם נשים לב ניווכח שחלק מבעלי התשובה מאוד נמשכים דוקא אל מי שמגלה נחישות ושלמות בעבודת ה', כי בעלי התשובה רוצים להתקרב לדבר גדול, אמיתי ועמוק, ומסירות הנפש מבטאת שיש כאן ציבור עם דרך מאוד גדולה והוא נאמן לה ומסור לה. לכן לא רק שאין במאבק נחוש פגיעה בקירובם של רחוקים, אלא להיפך.

היחס לצבא
האם יחסינו לצבא השתנה? המצב אכן נעשה מורכב. לפני הגירוש מגוש קטיף עסק הצבא בדבר אחד - בשמירה על עם ישראל וארץ ישראל. הוא היה צבא שכולו קודש, מעל המחלוקות הפוליטיות. מאז הגירוש הצבא אינו משרת רק את העם אלא גם את הממשלה, שמשתמשת בצבא לשם קידום מטרות פוליטיות שאינן שייכות לתפקידו של הצבא, הגנה על העם והארץ. אין זה אותו הצבא שכל כך הערכנו וראינו בו ערך כל כך מרכזי בקיומה של מדינת ישראל, כי הוא משרת מטרות הפכיות מהמטרות שהכרנו כתפקידו של הצבא. מצד שני, עם כל הכעס - קיומו של הצבא הוא מוכרח, והוא עוסק בעיקר בשמירה על ארץ ישראל, הוא נלחם בגבולות וגם שומר על הישובים. בהתאם למורכבות הזו גם היחס שלנו לצבא השתנה ונעשה מורכב. אין צורך לקבוע עקרונות לאורך ימים ושנים, כרגע אנחנו מסוייגים מכמה דברים שהצבא עושה, יודעים שהוא עושה גם דברים טובים אך לא יכולים לכלוא את הכעס והמסוייגות שיש לנו ממעשי הצבא הלא טובים שהוא עושה, ונצטרך לחיות עם המורכבות הזו עד שתעבור התקופה הזו. אנו מתפללים שהיא תהיה כמה שיותר קצרה.

לימוד תורה או מאחזים?
הרבה בני נוער שואלים מה נכון לעשות עכשיו, האם להקים מאחזים 'מעל כל גבעה ותחת כל עץ רענן', האם להתחזק בתפילה ובלימוד תורה, ויש כאלו שחשים מיואשים. ראשית כל נאמר שאין שום מקום ליאוש. מי שמאמין בקב"ה יודע שכל מה שנעשה בעולם מושגח על ידי הקב"ה, גם הכבדת לב פרעה וגם הכבדת לב הממשלה של היום - הן חלק מההנהגה האלוקית, שמטרתה לעורר בנו יותר כוחות ותעצומות נפש שבהם נתגבר על הניסיון שריבונו של עולם מעמיד בפנינו, לכן אין כל מקום ליאוש. אנו צריכים להתחזק בדרכנו, להתחזק בלימוד התורה, בקיום המצוות, בקירוב רחוקים ובהכרת ערכה של ארץ ישראל ובישובה. כציבור אנו צריכים להתחזק בכל התחומים, ולא כל אחד צריך לעשות הכל.

אנו בטוחים שהקושי הזה הוא אתגר שריבונו של עולם מעמיד בפנינו, מתוך ההכרה שאנו יכולים לעמוד בו, שהרי הקב"ה לא מעמיד אותנו בנסיונות שאין אנו יכולים לעמוד בהם. חזק ונתחזק ונתגבר על הגל העכור הזה שאנו נתקלים בו.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
38 דק'
שלח לך
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז
38 דק'
לנתיבות ישראל
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
9 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (4)
שיעור מס' 93
י"ח סיון תשפ"ג

בעקבות עמונה

בעקבות עמונה
דור של גאולה
הרב דוד חי הכהן | תשס"ו
ד - בעקבות עמונה
בעקבות אירועי עמונה
רבנים שונים | אדר תשס"ו
בעקבות עמונה
שו"ת עמונה
הרב אליעזר מלמד | שבט תשס"ו
בעקבות עמונה
תפילה לשלום המתנחלים
הרב אליעזר מלמד | שבט תשס"ו

בעקבות עמונה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרב שמואל אליהו
הרב חגי לונדין
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב חיים כץ
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il