ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
מספרים, שפעם כשכבר כיהן כרב עיר, זכה המהר"ם שיק שרבו החתם סופר בא לבקרו בעירו ולהאזין לשיעורו. רצה המהר"ם שיק לכבד את רבו למסור את השיעור במקומו, אך הרב עמד על כך שהמהר"ם שיק ימסור את השיעור.
התלבטות קשה עמדה בפני המהר"ם שיק. מחד – חזקה עליו מצוות רבו למסור שיעור, ומאידך – הכיצד יעז פניו בפני רבו וימסור את חידושיו בפניו?
והנה, מצא המהר"ם שיק פתרון ייחודי – הוא עמד בפני תלמידיו, וציטט שיעור שלם ששמע בעבר מפי רבו החתם סופר...
סיפור זה נושא בחובו לקח חשוב ביחס בין רב ותלמיד, תלמידי חכמים צעירים ומבוגרים. תפקידם של הרבנים לעודד את תלמידיהם הגדולים להעביר שיעורים ולהפיץ תורתם ברבים, תפקידם של התלמידים לדעת להתבטל בפני רבותיהם.
אין זה אומר שאין מקום לתלמידים, אך עליהם לדעת את מקומם. המהר"ם שיק סלל לו גם דרך עצמאית בדברים מסויימים, עד כדי כך שבשו"ת מנחת יצחק (חלק ט סימן קב) מובא שהמהר"ם שיק היה לומד בביאור של מנדלסון, למרות שרבו החתם סופר ציווה שלא ילמדו בו. אך כשגילה החתם סופר שהמהר"ם שיק לומד בספר זה, הוכיחו על כך, והמהר"ם שיק אמר שלא ראה דברים בעייתיים בספר. אמר החתם סופר שבמקום מסויים יש דברי אפיקורסות, ולמרות שהמהר"ם שיק חשב שאין הדברים מוכרחים, הוא ביטל דעתו בפני דעת רבו. בעובדה זו, אפשר לראות את השילוב בין דעה עצמאית של תלמיד גדול להתבטלות בפני הרב כשאומר דברים מפורשים.
עניין זה אפשר ללמוד מהנהגותיו של אהרון הכהן בפרשיות השבוע שלנו. אהרון הכהן היה נביא במצריים עוד לפני משה רבינו, כפי שמביא רש"י (ד, י) ש"נאמר לעלי הכהן, "נגליתי אל בית אביך בהיותם במצריים"... ואותה נבואה לאהרון נאמרה". ולכן, משה סירב בתחילה ללכת בשליחות ה' להוציא את ישראל ממצריים, ואמר: "שלח נא ביד תשלח", ביד אהרון שאותו אתה רגיל לשלוח, כי לא רצה ליטול את הגדולה מאהרון.
אך ה' רצה אחרת, וציווה שמשה יהיה השופט ואהרון המתורגמן, כמנהיג ועוזרו, כנאמר בפרשתנו לפי תרגום אונקלוס (ז, א) 'ראה נתתיך רב לפרעה ואהרון אחיך יהיה מתורגמנך". ומעיד ה' על אהרון שכפף עצמו והתבטל בפני אחיו בשמחה, כפי שנאמר "וראך ושמח בליבו", ומכאן זכה לכהונה הגדולה ול"עדי החושן הנתון על הלב" (רש"י ד, יד).
נמצא שדווקא מתוך שאהרון, שהיה אדם גדול מאוד בפני עצמו, ביטל עצמו לפני משה, זכה לתפקידים גדולים. ובפרשתנו, זוכה אהרון, שאפילו המטה שלו הופך להיות דומה למטה משה, ומתחוללים בו מופתים.
בתחילה נאמר למשה "את המטה הזה תקח בידך... תעשה בו את האותות", ומדקדק אור החיים שם (ד, יז) לפי הזוהר הקדוש שהיו שתי מטות ומדגיש כאן את מטה משה. ובהמשך, בפרשתנו, אנו מוצאים שמטה אהרון נהפך לתנין. (ויש לעיין היכן זה מטה משה והיכן מטה אהרון).
ומכאן, על כולנו ללמוד את מקומנו, מתי עלינו לנקוט בדרך של 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש', ומתי לבטל עצמנו בפני הגדולים מאיתנו.
אחדות זו מעבדה של בירורים
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
