ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
הפרשיות שאותם ראוי ללמוד
"עובדא דידענא באברך ששאל את פי כ"ק אדמו"ר מאמשינוב שליט"א לפני הרבה שנים שיאמר לו איזה סגולה להיוושע עם זש"ק. וענה לו ב' סגולות: אחד, לעזור לבעלי תשובות וכדו' שצריכים עזרה ביהדותן. ב' שילמוד דברי האור החיים הקדוש על הפרשיות של יציאת מצרים ולדבר מזה בליל הסדר. ונתן נימוק לדבריו על פי דברי האור החיים הקדוש בפרשת בא שכתב על הפסוק והגדת לבנך בזה"ל, ואפשר עוד שירמוז באומרו והגדת לבנך שאם יגיד הגדה האמורה בענין יזכהו ה' שיגיד לבנו, עכדה"ק, ובשנים האחרונים כבר נתפרסם בכ"מ סגולה זו כבדוק ומנוסה בעז"ה. והאברך שאל על איזה פרשיות ילמוד האור החיים הקדוש. ענה לו האדמו"ר על אתר: פרשיות שמות וארא בא בוודאי, אבל פרשת בשלח כבר תלוי במחלוקת המגן אברהם וחתם סופר אם באמירת נס קריעת ים סוף יוצאין החיוב של זכירת נס יציאת מצרים שיוכל לקיים בזה מצות סיפור יציאת מצרים" ('קובץ 'אור ישראל' גליון מג עמוד קיט).
בנך ובן בנך
יתכן לומר על פי דבריו של רבינו ה'אור החיים' הקדוש זיע"א, שכשם שמצות 'והגדת' יש בה סגולה שיהיה אומר זאת 'לבנך', כן יש לפרש מאמר הכתוב (שמות י ב) 'ולמען תספר באזני בנך ובן בנך', שהמספר ביציאת מצרים זוכה לבן ובן הבן, היינו שזה סגולה לבני בנים. וי"ל שהאב הוא בבחינת 'והגדת', כי כל מה שרואה אצל הבן מוכרח לתקן והדבר קשה בעיניו כגידים, ואולם אבי האב אצלו הדבר בבחינת 'תספר', שיכול לחנך בדרך סיפור, ובהארת פנים, כי אינו מאבד תבונתו בסיבת חוש הרגש, ואין הוא נדרש לחינוך הנכד כל כך, ולכן יכול הוא לספר. אמנם אם זוכה הוא לספר ביציאת מצרים – יזכה לבנים ובני בנים. ה' יזכנו לראות דורות ישרים.
(מתוך ספיר ויהלום להגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
פניני אור - פנינים נפלאים מדברי רבינו בלשון קלה השוה לכל נפש.
שמור לקדשו משעת מקחו
והיה לכם 'למשמרת' עד ארבעה עשר יום לחודש וגו' (יב, ו). כתב באור החיים הק' וז"ל: פירוש צריך שמירה כדין קדשים, כיון שקרא עליו שם פסח עכ"ל.
והקשה הגאון רבי מאיר דן פלוצקי בעל הכלי חמדה זצ"ל: ולא זכיתי להבין כוונתו הקדושה, הרי הא דקדשים צריכים שמירה, הוא רק 'לאחר שחיטה' מחשש טומאה, כמבואר בפסחים (לד.), ואפילו למאן דאמר דס"ל פסול הגוף (שבזה שלא שמרו נפסל, ואע"פ שלא נטמא), הוא רק דאפילו אם יבוא אליהו ויטהרנו פסול מצד שלא שמרו, אבל זה ברור דמחיים גם למ"ד זה לא צריך שמירה, וא"כ הכא דכל השימור הוא רק עד שעת השחיטה איך אפשר לומר דמשום דיש בו תורת קדשים צריך שמירה עכ"ד.
ומתרץ הכלי חמדה בדבר נפלא, בהקדם ביאור מקור דין "שמירה בקדשים", דילפינן זאת מתרומה דכתוב בה "מאת משמרת תרומותי" (במדבר יח, ח), דגם קדשים צריכים שימור, והא דילפינן לקדשים רק לאחר שחיטה היא מטעם, שמשוינן ליה לתרומה דכמו שבתרומה אם נטמאה אין לה תקנה ולא מהני בה פדיון לחלל ולהפריש אחרת תחתיה, כמו"כ שמירה בקדשים שרק לאחר שחיטה אין לה תקנה ואי אפשר לחלל והקדושה שבה אבודה לגמרי, משא"כ מחיים שיש לה עוד תקנה אם נפל בה מום דמהני ליה פדיון ומקדש אחרת תחתיה והרי היא כאילו הקדושה הראשונה קיימת, אז לא ילפינן מתרומה דבקדשים צריך שמירה.
ומעתה - אומר הגאון הכלי חמדה - בפסח מצרים דהיה מקחו מבעשור והיה מעכב, וא"כ אם יפול בו מום אח"כ לא יהיה בו שום עצה לחלל קדושתו על פסח אחר, כיון דביום י"א שוב אי אפשר להקדיש את הפסח (דנצטוו על ד' ימי ביקור), וכיון שכן גם מחיים ילפינן בכהאי גווני דצריך שימור עכ"ד ודפח"ח.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שופר
איך לומדים גמרא?
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
