ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
תרומה חשובה ביותר לעניין זה מצויה בתורתם של "חכמי המערב", חכמי צפון אפריקה בכלל וחכמי מרוקו בפרט, שבמשך מאות שנים תיקנו תקנות שיש בהן בניין גדול וחשוב לתורת זכויות האדם.
אכן, כדרכו, המשפט העברי בכלל – ותקנות חכמי פאס בפרט – אינם מדברים כלל בלשון של " זכויות האדם" אלא ב" חובות האדם". ה"חובה" – לא הזכות – וראיית האדם כמְצוֶוה – היא שניצבת במוקדה של תורת ישראל. אך כל הבקי, ולו מעט, בתורת המשפט יֵדַע אל נכון שכנגד כל "חובה" ניצבת "זכות", ואין הן אלא שני צִדיה של אותה מטבע.
וכך יוצר הציווי שנכלל במרכז הפרשה שלנו, בעשרת הדיברות, חובת "לא תרצח" את הזכות הבסיסית המוגדרת במשפט בן ימינו כזכות הבסיסית ביותר, "הזכות לחיים"; ובדומה לה חובת "לא תגנוב" משקפת את "זכות הקניין". ונעלות על כולן הזכות לחירות שעיקרה במעשה יציאת מצרים, המהווה בסיס לעשרות מצוות בעולמה של תורת ישראל, ונתבטא, בין השאר, בציווי התלמודי "כי לי בני ישראל עבדים, כי עבדי הם – ולא עבדים לעבדים".
כיוצא בו חובת כבוד האדם וכבוד הבריות המבוססות על בריאת האדם – כל אדם - בצלם אלוקים, שזכרה בא כבר במעשה בראשית, ולצדה חובת השוויון, שגלומה בציוויים רבים דוגמת האיסור "לא תכירו פנים במשפט", שממנו יתד ממנו פינה לאיסור ההפליה והזכות לשוויון במשפט בן ימינו.
המעיין בספר החדש, "תקנות לחכמי פאס", ילמד שעוד לפני מאות שנים, ובמשך מאות שנים, עשו חכמי פאס לתיקונן, ביסוסן וביצורן של חובות האדם וזכויותיו, ולא נביא להלן אלא מקצת שבמקצת דוגמאות מן האוצר הגדול שבו זיכה אותנו המחבר. כך, למשל, אחת הסוגיות שזכו לעיון רב במשפט העברי היא סוגית המאסר בשל חוב אזרחי (מו"ר מנחם אֵלון ע"ה הקדיש לה מקום רחב במחקריו בשדה המשפט העברי). והנה, בספר שלפנינו מצויה תקנה שנתקנה כבר לפני כ-500(!) שנה, בחודש ניסן שנת ש"ה (1545), שזו לשונה: "גם כן תקננו כי כל בעל חוב אשר יאסור את בעל נשיוֹ לא יכניסנו תחת מנעול אף אם יהיה כתוב בשטר שיכנס במאסר שירצה מוציאו. זולת אם גזרו עליו בנידוי שלא יצא מבית הסוהר בלי רשות הנושא [=הנושה] בו - ויצא, או אם אמוד לברוח - עד שייתן ערב בעדו שיפרע הוא אם יברח ".
מתקנה זו למדנו עד כמה הידרו חכמי פאס בחירות הפרט, בקבעם שעל דרך הכלל אין לשלול חירותו של אדם רק בשל חוב כספי. אפילו נאמר בשטר ההלוואה במפורש, כמנהג אותם ימים, שיוכל המלווה לאסור את החייב ולשלו את חירותו – אין לתניה זו תוקף, שכן היא מעין תניה "בלתי חוקית" וכזו ה"מנוגדת לתקנת הציבור", שבטלה היא מעיקרה. גם במקרה החריג, שבו גזרו "נידוי" על החייב "שלא יצא מבית הסוהר", מכיוון ש"אמוד הוא לברוח" ויש חשש אמתי שיימלט מן הדין, מסויג באופן מידתי, "במידה שאינה עולה על הנדרש", וכאשר יש חלופה ראויה בדמות ערבות כספית כנגד החוב – יש להוציאו לחופשי.
סיפור החיים של מהדיר הספר מרתק לא פחות. ד"ר מורי עמאר נולד בשנת 1958 בקזבלנקה שבמרוקו, שם למד בבית ספר "אם הבנים" ובישיבת "נווה שלום". בהיותו בן עשר לימד אותו אביו לפענח את כתב היד האופייני לחכמי המערב, כתב 'חצי קולמוס' ולפענח את חתימות חכמי מרוקו שהיו באוסף כתבי היד המשפחתי. כבר בשחר ימיו נתוודע לחיבורו הקלאסי של רבי יעקב משה טולידאנו, "נר המערב", ולחיבור "מלכי רבנן" של רבי יוסף בן נאים, הסוקרים את תולדות חכמי מרוקו. בצעירותו נחשף מורי עמאר להרבה כתבי יד שהיו באוספים שונים ובעקבותיהם החלה התעניינותו בהיסטוריה של יהדות מרוקו ותולדות חכמיה לצד לימוד הספרות הרבנית הקלאסית וספרי היסטוריה כלליים. בגיל 17 החל ללמוד לימודי רפואה בשטרסבורג שבצרפת והיה פעיל בארגונים קהילתיים שונים במשך כשלושים שנה. משהחל לעבוד ולפרנס את עצמו, יזם את הדפסת שלושת ספרי המשפחה "מענה אברהם", "שמע שמואל" ו"דברי שלום ואמת". לימים, הוציא לאור שני כרכים של תקנות חכמי מכנאס שבהם נכלל גם אוסף תמונות מיוחד במינו של חכמי מרוקו ואוסף שכולל את דוגמת חתימותיהם המאפשר פענוח של כתבי יד נוספים. משתמה מלאכה זו, פנה לפרויקט הבא: במשך שש שנים עמל - בהוראת דודו הדגול, רבי שלום משאש (רבה של ירושלים) על ההדרת החיבור "רקח מרקחת", שיצא לאור במהדורה מצומצמת, עם פירוש בשם "אור מאיר", ואליהם הקדים מבוא רב ערך למשנתו הפרשנית והפילוסופית של המחבר, רבי רפאל בירדוגו. ד"ר עמאר הוא נצר לשושלת רבנים מפוארת. אביו, רבי מאיר עמאר היה בלשן ומדקדק חשוב. לצד עיסוקו בתורה, היה אחראי על תכניות לימוד העברית בתלמוד התורה שבמכנאס, פעיל בתנועה הציונית בעיר, מנהל בית ספר "אם הבנים" בקזבלנקה ולימים כיהן כרב בית כנסת בפאריז. סבו, רבי מרדכי היה מחשובי החכמים שבמכנאס, ואביו-זקנו, רבי שלום, היה דיין ונפטר בדמי ימיו, בן ל''ז שנה, כשהוא מותיר אחריו את החיבור "דברי שלום ואמת". אחד מאבות המשפחה, רבי שמואל, כיהן כדיין וחיבר את ספר השו"ת "דבר שמואל", ספר הדרושים "שמע שמואל", ושירים ומכתבים שעדיין ספונים בכתב יד.
ביוזמת המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", תצוין הופעת המהדורה החדשה של "תקנות חכמי פאס" באירוע חגיגי שיתקיים ביום שלישי הקרוב בשעות הערב, בבית "יד הרב נסים" בירושלים. בין השאר, יישאו דברים בערב זה עו"ד משה נסים, לשעבר שר האוצר והמשפטים; שופט בית המשפט העליון נֹעם סולברג; פרופ' משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית; ד"ר מיכאל ויגודה, ראש המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, ועו"ד אלדד פרי, יו"ר קבוצת פרי נדל"ן. ד"ר מורי עמאר, מהדיר הערב, יחתום בדבריו את הערב.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מי יושב במקום שלי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
