ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
תשובה: לכאורה בשאלה זו אין שום נידון העוסק במלאכות-שבת. שהרי אין במניעה-מראש של פעולה חשמלית שום מלאכה, מדאורייתא או מדרבנן. אם היה מדובר על הרמת כפתור או מתג כדי שלאחר זמן השעון שבת יפעיל את התאורה או המכשיר-החשמלי – אז היה לנו לדון מצד דיני "גרמא" במלאכת הבערה או מצד מלאכות אחרות מדאורייתא או מדרבנן. אך כאשר מדובר על מניעה של הפעולה החשמלית, עוד טרם הפעילות החשמלית – אין לפנינו שום מעשה של מלאכה [עי' שש"כ פי"ג הע' קיב שכן העיד הגרש"ז אורייבך ע"פ מכתב שבידו מהחזו"א].
עם זאת, הגרש"ז אוירבך סובר שיש בעיה להזיז את המתג אפילו בשעה שאין זרם חשמלי – מחמת איסור מוקצה של "מיגו דאתקצאי". והיינו, שכל דבר שהיה אסור להזיזו בערב שבת בין השמשות – אסור לטלטלו כמוקצה כל השבת. לפיכך, אם האור היה דלוק בערב שבת בין השמשות ואז היה אסור להזיז את המתג – ממילא ממצב זה נגזר גם איסור הזזה מחמת מוקצה" לאורך כל השבת. ה"פתרון" שהציע הרב אוירבך במקרה זה הוא להוריד את המתג בשינוי (כגון על ידי המרפק), שהרי להלכה הזזת מוקצה בשינוי מותרת [כ"ז בשש"כ פרק יג הלכה לג ועיי"ש בהע' קיב-קיד].
מרן הראי"ה קוק זצ"ל דן בשאלה זו [אורח משפט סי' סז], ומכריע שאין בהזזת מתג (ללא זרם) בעיה של מוקצה. טענתו של הרב היא, ש"אין מוקצה במחובר" – והואיל והמתג מחובר לקיר שמחובר לקרקע – אין בהזזתו איסור טלטול מוקצה.
הרב מסביר את שיטתו על-פי המבואר בתלמוד [שבת קכד; ביצה לז], שהטעם היסודי שבגללו גזרו חכמים על איסור מוקצה, הוא על-מנת לצמצם את הסיכוי שהאדם יעבור על מלאכת "הוצאה" ע"י טלטול מרשות היחיד לרשות הרבים. על ידי הימנעות מהזזת חפצים שונים, יש לאדם פחות הזדמנויות לעקור דבר ממקום אחד ולהעבירו לרשות אחרת. לכן טוען הרב, שבמקרה של מתג ה"מחובר" לקרקע – לא שייכת לגביו כלל גזירה שמא יעבירנו מרשות לרשות – וממילא נעקר ממנו כליל דין "מוקצה" לכל סוגיו.
בדבריו, הרב קוק גם מביא לידי ביטוי את "שיטת הלימוד" שלו בדברי הרמב"ם. הרמב"ם כתב בהל' שבת [פרק כד הל' יב-יג] מספר טעמים לאיסור מוקצה – ולא הזכיר את הטעם שמוזכר בתלמוד שגזרו על מוקצה משום "מלאכת הוצאה". לכאורה, על-פי הטעמים שברמב"ם יש מקום לאיסור מוקצה גם ב"מחובר", ובכלל זה המתג המחבר לקיר – יכול להיאסר משום מוקצה. אך הרב קוק מבאר, שגם הרמב"ם מסכים שעיקר הטעם הוא כפי שמבואר בתלמוד משום "הוצאה", ומה שהרמב"ם כתב טעמים אחרים – זה נאמר כתוספת בלבד - אך לא עוקר את הטעם שבתלמוד. ממילא, גם לפי הרמב"ם, אין לאסור מוקצה במחובר לקרקע, שכאמור, לא שייך בו חשש טלטול.
הסבר זה מתאים לשיטת הרב שהעמוד המרכזי שעליו סומכים בטעמי ההלכות הוא התלמוד [אורח משפט סימן קנב וע"ע משפט כהן סי' צו, אגרות ראיה ח"ג אג' תתסט ופנקס יג אות קד], וכדברי הרא"ש והריב"ש שאין להורות מתוך הרמב"ם אלא אחר העיון בתלמוד [שו"ת הרא"ש לא ט; שו"ת הריב"ש מד].
לכן, למעשה, התיר הראי"ה קוק זצ"ל את הזזת המתג – אך הוסיף סייג "והמחמיר משום חשש עובדין דחול לא הפסיד". יש לציין שהרצי"ה קוק זצ"ל בסוף ספר "אורח משפט" הפנה לכתביו של הג"ר יוסף משאש זצ"ל - שאף הוא פסק כדעת הרב לגבי מוקצה במחובר, והתיר למעשה את הורדת המתג ללא חשש [תשו' מים-חיים סי' צד-צו, ואוצר מכתבים ח"ג סי' קמט]. כמו"כ כשיטה זו פסקו הגרי"ל צירלסון [לב יהודה או"ח טז], הגרח"ד הלוי [מקור חיים ג עמ' שח] הרצ"פ פראנק [ע"פ עדות הגח"ד הלוי שם] ועוד.
לעומת זאת, הגרש"ז אוירבך [שש"כ יג, לג], הציץ אליעזר [ט, כג], המנחת יצחק [א, נח] ועוד – לא קיבלו את הסברא הזו. לשיטתם, יש מוקצה במחובר - והמתג הוא מוקצה. לכן, לדעתם אין להקל להזיז את המתג אפי' בשעה שאין זרם - אלא ב"שינוי" בלבד.
הגר"ע יוסף [יבי"א ח"ז או"ח סי' לו] הביא את לשונו של הראי"ה קוק והכריע מעיקר הדין כמותו שאין מוקצה במחובר, אך כתב שלכתחילה יש להוסיף "צירוף תנאי מערב שבת, שיוכל לסבב או ללחוץ על כפתור החשמל, לאחר שיכבה בשעה הקבועה, כדי שלא יידלק שוב לאחר מכן. ואז יהיה מותר לעשות כן לגרום מניעת הדלקת החשמל לאחר מכן בשעה הקבועה להדלקתו, ותנאי אחד די לכל השנה".
יש לציין שבאותה תשובה, הראי"ה קוק מציין שכל ה"קולא" היא דווקא במתג שהוא ממש חלק מהקיר והוא בטל לקרקע. לעומת זאת, מכשיר חשמלי שמחובר לקיר ע"י תקע, אין הוא נחשב "כמחובר לקרקע" לעניין זה - ולגביו שייכים דיני מוקצה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
