ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"מי כאן?", קרא ר' נחום.
אין קול ואין עונה. לפתע התפרץ קול צחוק מתחת לשולחן. היטה עצמו הגבאי וראה חבורת בני תשחורת צעירים מצטופפים מתחת לשולחן, ובידיהם קלפי משחק שהם משתדלים להסתירם מעיניו.
חיוך של חסד חלף על פניו והוא פנה אליהם: "אשאלכם אדוני נטורי קארטן, אלופי הקלפים, אולי תרשוני לקחת את הכסף הצבור פה על השולחן ולחלקו בין קשי יום הרעבים ללחם?".
מיד נשמע קול מתחת לשולחן: "ייקח נא רבנו את הכסף וילך לשלום!".
היו בהם בעלי בתים הגונים, וכאשר ראו את ר' נחום מרחוק הולך וקרב לבית, הסתירו עצמם מתחת לשולחן. כשיצא ר' נחום מהבית חזרו למלאכתם, לטרוף בקלפים עד עלות השחר.
מאידך הם ידעו כי משנודע מקומם לר' נחום הוא יפקוד אותם לעיתים תכופות, וחיפשו עצה כיצד להיפטר מביקוריו הצפויים.
כעבור כמה ימים, כאשר שב ר' נחום לעת ערב לאותו בית, מצא את חבורת הצעירים, והם מסביב לשולחן עוסקים במשחקם. הפעם לא הסתתרו מתחת לשולחן אלא עשו עצמם כאילו אינם מבחינים בו והמשיכו במשחקם.
כשראה אותם ר' נחום נוהגים כך, החל להוכיחם: "בנים יקרים, למה תבלו את הזמן היקר בהבלי הבלים?".
קפץ כנגדו אחד מחוצף, שהתכונן לכך מבעוד מועד, ואמר: "מדוע חפץ רבנו כי נבלה את עתותינו בלימוד הגמרא? שנינו ולמדנו ולא מצאנו בה טעם".
"הנה", המשיך החצוף שעדיין זכר את תלמודו, "למדנו בברכות דף כ"ה, וכל אותו הדף מלא דברים מגונים, סחי ומיאוס, ומדבר בעניין צואה הנמצאת בעששית, ועוד דברים נאלחים כיוצא בזה. ובאלה חפץ רבנו כי נשתעשע?".
אוזני כל הנוכחים היו כרויות לשמוע מה יענה. הם נדרכו על רגליהם לראות מי ייצא מנצח מוויכוח זה שהתכוננו לו, ושעל ידו ביקשו למנוע מר' נחום ביקורים תדירים בביתם.
הסתכל בהם ר' נחום בעיניים טובות ואמר: "היכבדו ושבו".
ישב כל אחד על כיסאו. צחוק קל השתפך על פני הרב, והוא אמר: "בדין הוא שלא אשיב לך כלום על שאלה שדופת קדים זו, כמאמר החכם 'אל תען כסיל כאיוולתו'. אך חכמינו אמרו כי בדברי תורה יש להשיב אף כאיוולתו, והנני להשיב גם לשואל זה: הנה שמעתי כי בעיר המלוכה יושב באוניברסיטה חכם גדול בחוכמת הרפואה, והוא דורש מעל הקתדרה לפני תלמידיו על דבר כל איברי האדם, עורקיו וגידיו, בדיו ויצוריו. הוא מדבר על גוף האדם בכללותו, ועל כל פרט ופרט שבו. בתחילה הוא מדבר על ראש האדם, מוחו וקדקודו, עיניו וליבו. הוא מסביר היטב כל אשר למוח, משקלו ומידתו, ואיך תלויה בו תבונת האדם, וכך הוא מגיע לדבר על הידיים ועל הרגליים, העיניים והאוזניים, וכן הלאה".
"רבים התלמידים הבאים מכל קצווי הארץ לשמוע לקח מפיו של הפרופסור המפורסם. והנה הגיע המורה הגדול גם לאיברי האדם הצנועים והמוסתרים, וגם כאן ירחיב את הדיבור על כל פרט מן האיברים הללו, כי אי אפשר לחוכמת הרפואה מבלי לדעת עליהם. התלמידים המקשיבים לתורת רבם שמעו כל יום מפי הפרופסור את כל תורת האדם, אבל תלמיד שנכנס לחד יומא יתמה כי מדבר הפרופסור רק על פרש הגוף וכל ענייני מיאוס וסחי".
"כך הוא הדבר בתורתנו הקדושה!", סיים ר' נחום כמנצח, "התלמוד גדוש בדברי חוכמה ומשפט, מלא על גדותיו בעניינים קדושים ומופלאים, בדברי טהרה ונקיות, ואתה - רק את הצואה בעששית ראית...".
חפו פני המחוצף, ור' נחום הוסיף לדבר בפני הנאספים דברי מוסר ותוכחה. הודו המשחקים לדבריו ונתנו לו את כסף משחקם, ורבים התחרטו על מעשיהם.
על פי 'שרי המאה' מאת הרב י"ל הכהן מימון
מתוך העיתון בשבע
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך מכינים תה בשבת?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
