ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
עבדות מתפרשת לפעמים כדבר שלילי ולפעמים כעניין ערכי חשוב, כדברי ריה"ל "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי" (שירי ריה"ל, ועיין כוזרי, מאמר ה' כד-כה). משה רבינו נקרא עבד: "כי עבד נאמן קראת לו" (תפילה), "ויהי אחרי מות משה עבד ה'" (יהושע א, א). יהושע נקרא עבד: "וימת יהושע בן נון עבד ה' בן מאה ועשר שנים" (יהושע כד, כט), דוד המלך היה עבד: "לעבד ה' – לדוד" (תהילים יח, א) ועל מלך המשיח נאמר: "הנה ישכיל עבדי" (ישעיהו נב, יג). עבדות כלפי שמיא, שכולו משועבד לקונו, זה תואר הכבוד. וזה לשון הרד"ק (יהושע א, א): "מי ששם כל כוחו וכוונתו וכל השגחותיו בה' יתברך ואף בהתעסקו בענייני העולם מתכוין לעבודת הא-ל יתברך, הוא יקרא עבד ה', כמו: אברהם עבדי, דוד עבדי, עבדי הנביאים, שהם כמו העבד לאדון". עבדות כלפי בשר ודם אינה רצויה. ע"פ ההלכה, עבד פטור מקריאת שמע (ברכות פ"ג, מ"ג). וביאר הירושלמי (פ"ג ה"ג) וכך כתוב בזוה"ק (בהר ק"ח) כי מי שמשועבד לבשר ודם אינו יכול לקבל על עצמו להתמסר למלכות שמיים.
"אוזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים, והלך וקנה אדון לעצמו – תרצע" (רש"י שמות כא, ו). אי שביעות רצונה של תורה מהעבדות, היא כאמור לעיל, כי זה מעיד על פחיתות הנפש שבהיותו עבד, אדם בדרגה נמוכה שאינו יכול לקבל על עצמו עול מלכות שמיים.
התורה פותחת בפרשה זו, פרשת עבדים. כי ממנו ניקח לעבוד את ה' ללמוד ממושגי עבדות הגוף לעבדות ה'. אם אדם יכול לקשר עצמו כל-כך לבשר ודם, "ועבדו לעולם", על אחת כמה וכמה לעבדות הבורא. כמו שכותב בעל ה'שפת-אמת' (פרשת משפטים שנת תרמ"ה) כי יש ללמוד מזה, שמידה טובה מרובה ממידת פורענות, ומי שמקבל על עצמו בכל יום עבודת הבורא, "ואהבת את ה' אלוקיך" (דברים ו, ה) ההיפך מ"אהבתי את אדוני את אשתי" (שמות כא, ה) ממילא, מסייעים לו בכל יום שיפתחו אוזניו וישמע למצוות ה'.
תורת ישראל עוסקת בהתעלות רוחנית, בזיכוך, בקדושה וגם בהנהגת המשפט בעניינים חומריים גשמיים. מרן הרב זצ"ל ב'עין-איה' (שבת א' י') כותב שהתורה היא תורת חיים שמתייחסת גם אל החיים המעשיים להראות קיומה בפועל בחייו המעשיים ע"ש. ובספרו 'אורות-התשובה' (יג, ה) כותב הרב "דרך התשובה היותר מקורית וטובה, היא השינון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלימוד חושן משפט " ע"ש. התורה עוסקת בסוגיית המשפטים מיד לאחר מתן תורה. כדי להדגיש וללמד כי למרות שיש בסיס לקיומו של צדק אנושי שכלי, לא די בכך. הצדק האלוקי הוא המוחלט, תפקידו לתקן הן את החוטא והן את החטא. תפקידו להפוך לאורח חיים לתיקון חיי החברה כולה.
"אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם, הולך ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד בלעדיה. אבל אם תצוייר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים יותר נוטים לפעול טוב... יראת שמים כזאת היא יראה פסולה" (שמונה קבצים א, עה).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?














