ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
מוסד העבדות נתפס על פי רוב בימינו כעיוות מוסרי אשר האנושות ברובה הגדול השתחררה ממנו. התפיסה הליברלית-הומניסטית, המשמשת כיום כתבנית החשיבה הבלעדית בעולם המערבי, אינה מבחנת בין אדם לאדם - וממילא שוללת בעלות של אדם אחד על רעהו. תפיסה זו מושלכת אף למישור התרבותי: התרבויות כולן נתפסות כלגיטימיות; כל אומה הינה בעלת 'נרטיב' משלה - וזכאית אם כן לשלטון עצמאי. בהתאם לזאת, נשמעות לעיתים תמיהות על תורת ישראל המאפשרת את מוסד העבדות ואף מקדישה לכך פרשיות ודינים מרובים. הרב קוק, כדרכו, מביא כיוון חשיבה מקורי הנותן משמעות למוסד העבדות התורני אף בימינו אנו. על פי דבריו, על מנת לתקן את המציאות באופן שורשי נדרש מבט רחב, אשר איננו מצטמצם בטובת ההווה לבדו אלא משקלל מהי הטובה שתצמח לדורות כולם - בעבר, בהווה ובעתיד. לעיתים, מצויה תקנה תורנית הנדמית לפי שעה כאכזרית, אולם ביטולה, עקב פרץ התחסדות לא מבוקר, עלול לגרום לנזקים מוסריים כבדים בעתיד: "הרבה דעות כוזבות, המשוטטות בעולם ומעבירות רבים על דעתם ועל דעת קונם, לא באו כי אם מסיבת השאיפה הנפרזה שלא תדע עת וזמן לכל חפץ, ואין לה מעצור וגבול" (אפיקים בנגב ז). דוגמא מובהקת לכך, אומר הרב קוק, היא התביעה המודרנית לביטולו המוחלט והמיידי של מוסד העבדות. התביעה לביטול העבדות, לדבריו, מתעלמת מן 'העבדות הטבעית', כלומר מן ההבדלים הטבעיים הקיימים בהכרח בין אדם לרעהו ובין אומה לזולתה. בטבע העולם קיימים במציאות אנשים מוכשרים יותר ומוכשרים פחות, עשירים יותר ועשירים פחות - דבר המביא באופן בלתי נמנע לשליטה של הראשונים על השניים. יתרה מזאת, בטבע העולם אף קיימים אנשים או אומות אשר אינם בשלים עדיין לניהול חיים עצמאיים; חיים הדורשים בגרות מסוימת. תפקידו של מוסד העבדות על פי התורה אם כן, הינו מחד - לסייג את השליטה של הקבוצות החזקות בחברה באמצעות גדרים תורניים, ומאידך - לתת לשכבות החלשות פטרונים אשר יביאום בסופו של דבר למצב של אוטונומיה אישיותית. העבדות, על פי תורת ישראל, הינה מסגרת בה ניתנת האפשרות לאדם מסוים לנהל זמנית את חייו של השני, לא על מנת לנצלו לצרכיו האישיים אלא אדרבה - להדריכו אט אט אל עבר ניהול חיים עצמאיים. ראה אגרות הראיה (א, עמ' צה-צח): "העבדות, כמו כל דרכי ד' הישרים, שצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, לא הביאה מצד עצמה לעולם שום תקלה... אבל מיום שחרב בית המקדש ונתפזרנו בין העמים, חשכת ימי הביניים דווקא אז הרימה ראש, ותעוות את יושר התעודה של אורחות חיים, ותעשה העבדות למפלצת... ותגמר האנושיות אומר לבטל את חוק העבדות החוקית, אף על פי שלא תעצור כוח לבטל את העבדות הטבעית... עד תקופת האורה שמציון תצא תורה, שאז תכיר החברה האנושית כולה שראוי וכשר הוא לירודים שבבני אדם שיהיו כולם מסורים תחת חסות מעולים וצדיקים חכמי לב, שתהיה דאגתם עליהם מתייחסת כיחס הקניין ובזה ימצאו אשרם וביטחונם בחיים... ".
עניינו של מוסד העבדות במתכונתו התורנית הינו לשמש כמסגרת תיקון הדרגתית לבני אדם אשר אינם בשלים עדיין לחיים עצמאיים (מעין פרויקט 'שיקום אסירים' של זמננו). ביטולן הנמהר של כל מסגרות השליטה של אדם על רעהו ואומה על זולתה בשם תביעת 'החופש' נתן אמנם לתרבות המודרנית תחושת סיפוק מוסרית של דאגה לזכויות אדם; עם זאת, בחשבון ארוך טווח גרמה 'דעה כוזבת' זו - המגיעה מ'שאיפה נפרזה' לחסד חסר גבולות - לנזק חברתי בהעניקה חופש (שתורגם להפקרות) לבני אדם הזקוקים לפי שעה למסגרת חיצונית לניהול חייהם היומיומיים.
מלבד ההשלכה החברתית, מצויה כאן אמירה מוסרית, כל אחד כלפי עצמו: לפעמים מרוב מילים גבוהות על 'חירות', 'עצמיות' ו'זרימה' אנו שוכחים שהדרך להגיע לאותה 'עצמיות' נכספת עוברת דרך ריסון עצמי ועצירת דחפים; כלומר דרך סיגול עמדה נפשית של 'עבד'. היכולת לכפוף לעיתים את הראש, להבין שאני עוד לא מבין, לקבל סמכות חיצונית ההפוכה מתחושת הבטן הספונטנית – כל אלה הינם שלבים הכרחיים לעצמאות אישיותית לעבדות, על משמעותיה הנפשיות, יש עוד תפקיד בעולם ולא כדאי לזלזל בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
