ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
והנה, בבית הכנסת יש רק אדם אחד. קשה היה לאנשים לבוא בשלג. תמה אותו אדם על הרב הישיש, שבא בקור העז לבית הכנסת, אך הרב פרץ בבכי וסח לבן שיחו –
בילדותי, גדלתי ברוסיה הרחוקה. שם החורף היה קר בהרבה מצפת. כדי לחמם את הבתים, היו בונים תנור גדול מלבנים מיוחדות. אבי עבד כבונה תנורים, ועל כך הייתה פרנסתנו.
שנה אחת, לא הצליח אבי להשיג את הלבנים המיוחדות, ונותר מחוסר פרנסה. העניות בביתנו הלכה וגברה. להורי לא היה כסף לשלם למלמד שלי, עד שיום אחד הוא שלח אותי לביתי באמצע היום.
כשנכנסתי לביתי, קלט אבי מיד את המצב, וללא אומר ודברים, הוא נטל כלי עבודה והחל לפרק את התנור הגדול שחימם את ביתנו.
אבא, שאילתיו, למה אתה מפרק את התנור, הרי יהיה לנו קר מאוד?
בני, ענה לי אבי, מהלבנים של התנור שלנו אבנה תנור בבית של אנשים אחרים, ובכסף שאקבל תמורתו נשלם למלמד שלך, כדי שתוכל לשוב וללמוד תורה. אפשר לחיות כשקר או כשרעבים, אי אפשר לחיות ללא לימוד תורה. באותו החורף היה לכולנו קר מאוד, אך זכיתי ללמוד תורה...
ועל אב כזה, לא אבוא בקור לבית הכנסת להגיד קדיש? (לפי מעשיהם של צדיקים, דברים עמ' 91).
סיפור מדהים על אהבת תורה, שבכוחו להמריץ אותנו לתפילה ותורה בימי החורף הקרים, כפי שנאמר: 'בבית אלוקים נהלך ברגש', רג"ש – ראשי תיבות: רוח, גשם, שלג.
ובסיפור זה גנוז גם מסר נוסף המתחבר לפרשתנו. מסירותו האדירה של האב ללימוד התורה של הבן מטביעים אהבת תורה עמוקה בלב בנו. לימוד התורה הולך תדיר יד ביד עם הציווי ללמד תורה לדורות הבאים. הציווי ללמוד תורה נלמד מהפסוק "ושננתם לבניך", ללמדך שהחובה ללמוד צמודה לחובה ללמד. וכדברי הרמב"ם (ספר המצוות, עשה יא') "ציוונו ללמוד חכמת התורה וללמדה... והוא אומרו ושננתם לבניך... ולשון ספרי: לבניך אלו תלמידיך...".
לפיכך, פותח הרמב"ם את הלכות תלמוד תורה בחיוב ללמד את בניו תורה, ורק בהמשך הוא עוסק בחיוב של האדם ללמוד תורה בעצמו.
וכך גם בפרשתנו. לאחר מתן תורה, הרי פרשתנו מתחילה ומלמדת אותנו שורה ארוכה של מצוות ופרטי תורה. לפני שאנו נכנסים לכל הפרטים, מצטווה משה: "אלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ומפרש רש"י: "אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו. לכך נאמר 'אשר תשים לפניהם', כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
ללמדנו, שיחד עם הציווי על כל פרטיה של התורה, אנו גם מצווים לבאר אותה לעומקה באוזני התלמידים והדורות הבאים. קבלת התורה ומסירתה הלאה כרוכים זה בזה.
ואף בסוף פרשתנו, כשמשה עולה להר סיני, כדי לקבל את התורה במשך ארבעים יום וארבעים לילה, מתלווה אליו יהושע תלמידו, שממתין לו בתחתית ההר. ללמדך שקבלת התורה כרוכה בהעברתה הלאה.
גם ללא אומר ודברים, ילדים קולטים היטב בחושיהם הפנימיים, מה חשוב ועיקר החיים בעיני הוריהם. ואף אנו נתעורר מכאן להקרין לילדינו ותלמידנו, שעיקר חיינו תורה ועבודת ה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
