ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
מיד אחרי מתן תורה ולפני ההלכות הרבות המופיעות בפרשתנו מופיעה ההכרזה: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א א). המיקום המיוחד מקנה חשיבות מיוחדת למקומו של המשפט העברי בחיים הלאומיים ובחייו של הפרט.
כבר בפרשת יתרו, עוד לפני מתן תורה (שם י"ח כא-כו) (לא נתייחס כאן לשאלה מתי הגיע יתרו), התורה דנה בשאלה של מינוי הדיינים, והתכונות הנדרשות ממועמדים לשרת ככאלה. עיון בפסוקים מגלה לנו שהציווי על המשפט כבר מופיע, עוד יותר מוקדם, מיד לאחר היציאה ממצרים וקריעת ים סוף, בפרשת בשלח שם מצינו: "וַיִּצְעַק אֶל ד' וַיּוֹרֵהוּ ד' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ" (שם ט"ו כה).
חז"ל ראו בחובה-שהיא זכות, להקים מערכת משפטית, עניין מאוד יסודי, לכן הם לימדונו במדרש ההלכה: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט – "משפט" אלו דיני אונסין ודיני חבלות ודיני קנסות, "וְשָׁם נִסָּהוּ" ושם נעשה להם נסאון (עליה) לישראל כענין שנאמר "נשא אויל מרודך" ...(מלכים ב כ"ה כז) כך דברי ר' יהושע" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טו). רבי יהושע לימדנו כי רמתו הרוחנית של עם ישראל, מה שמנשא אותם כלפי מעלה ומרומם אותם, הוא קיומה של מערכת משפטית.
גם מדרשי האגדה התייחסו לכך: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם והדברות באמצע, משל למטרונה (מלכה ע"פ הפשט, והשכינה ע"פ הדרש) שהיתה מהלכת, הזין (משמר הכבוד) מכאן, והזין (משמר הכבוד) מכאן, והיא באמצע" (שמות רבה משפטים, ל).
לפי מדרש זה הבסיס להשכנת שכינה על עם ישראל, הוא קיומה של מערכת משפטית. חייו המדיניים והלאומיים של עם ישראל, מבוססים לא רק על האנשים שיש להם שפה משותפת וארץ לחיות בה, אלא גם על קיומה של מערכת משפטית. המערכת המשפטית היא שמרוממת את העם. באופן טבעי, כשם שיש ארץ מיוחדת לעם מיוחד, כך יש לו גם מערכת משפטית, המיוחדת לו והמרוממת אותו. דרך המערכת המשפטית משתקפת דמותו הרוחנית של העם ורמתה של החברה.
לכן, אין זה פלא שגם בנבואות העוסקות בגאולה העתידה לבא, תופס מקום חשוב מאוד חידושה של מערכת המשפט הישראלית, כפי שהתנבא ישעיהו: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כו-כז).
כזכור, אברהם אבי האומה, הוא זה ש"יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ד' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח, יט). ולכן, המלך הראשון שייסד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, דוד המלך, היה זה שהנביא מכריז עליו ומסכם את מלכותו בביטוי זה: "וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (שמואל ב, ח, טו).
בניינה של מערכת משפטית, הבנויה על אדני הצדק של תורת ישראל, היא משימה ראשונה במעלה, בכינונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אם נצליח ליצור מערכת משפטית שתהיה סמל ומופת לניקיון כפיים, מערכת שדורשת צדק בכל מאודה ובכל נפשה, מערכת שכל חלקי החברה בישראל יעריצו, יכבדו ויבקשו להישפט מרצונם דווקא לפניה, נוכל לראות בכך התקדמות ולו במקצת בהתקיימות חזון הנביאים.
ברשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה - גזית", אנו מנסים לתרום את חלקנו הצנוע בקידום מטרה חשובה זו.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
