ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לאחר כשנתיים נכנס לתפקידו מזכיר חדש של הנתבעת, הוא החליט לבנות חווה סולרית על השטח שהובטח לתובעים, וכך הוחלט באסיפת החברים. בעקבות זאת התובעים ביקשו 3 דונם חקלאיים, והנתבעת הסכימה בתמורה לתשלום בסך 2.300 לשנה.
כעת התובעים מבקשים מהישוב 10 דונם כפי שהובטח להם מלכתחילה. לטענת התובעים אין סמכות לאסיפת החברים שהחליטה לחזור בה מהבטחתה. לעומת זאת, לטענת הנתבעת היא רשאית לחזור בה מהבטחתה, ובנוסף זכותה לגבות מיסים עבור הקרקע למרות שמשרד החקלאות מתנגד לכך.
פסק הדין:ההבטחה לתת 10 דונם תקפה, על הישוב להקצות את הקרקע תוך שישים יום, במידה והדבר לא יקרה, התובע יוכל לתבוע פיצוי כספי. על התובע להשתמש בקרקע על פי התנאים הקבועים אצל הנתבעת.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
217 - תשלום על מפות שאבדו במכבסה
218 - ישוב שהבטיח לתושב שהוא יקצה לו קרקע
219 - טענות תושב בעניין סמכות ועד קהילה
טען עוד
א. תוקף מדין קניין סיטומתא
בין הצדדים לא נערך אף אחד ממעשי הקניין המפורטים בגמרא, ובכל זאת יש תוקף להבטחת הישוב מדין קניין סיטומתא (בבא מציעא עד ע"א; רמב"ם מכירה ז, ו; שו"ע חו"מ רא, א., אמנם הב"ח סבר שדין סיטומתא אינו מועיל בקרקע, אולם הש"ך (שם ס"ק א) כתב שגם הב"ח מודה שהקניין מועיל במקום שנהגו לקנות בו גם קרקע, לכן יש לראות את החלטת הנתבעת כסיטומתא, והיא מחייבת.
ב. תוקף מצד הבטחת הציבור
הבית יוסף (רד, ט) הביא את המרדכי הסובר שרבים שהבטיחו לאדם לתת לו מתנה אינם יכולים לחזור בהם, זאת, משום שרבים אינם צריכים מעשה קניין. הסמ"ע כתב שני הסברים לדין זה: א. מי שהבטיחו לו סומך על הרבים שלא יחזרו בהם. ב. ליחיד אסור לחזור בו ממתנה מועטת, ועבור הציבור כל מתנה היא מועטת, כי כל אחד מהציבור משלם רק קצת. הגר"א מציין שהמקור לכך הוא מגמרא (בבא בתרא ח ע"ב) שבני העיר רשאים להתנות על המידות ועל השערים, משמע שתוקף הקניין נובע מסמכות החקיקה של הציבור.
למעשה, נפסק בשו"ע (חו"מ רד, ט) וגם על ידי הרמ"א (חו"מ קסג, ו) שדברים שהקהל מבטיחים לא צריכים קניין. לפיכך יש תוקף להבטחה של הציבור גם ללא מעשה קניין.
ג. תוקף על בסיס התחייבות בכתב
הנתבעת כתבה לתובע בדוא"ל שאושרו בקשותיו ל-10 דונם, לפי הגמרא (כתובות קא, ע"ב) אדם יכול להתחייב לחברו כסף, ונחלקו רש"י ור"ת כיצד מתחייבים: האם מדובר בהודאה בפני עדים, או בהתחייבות בשטר.
לשיטת הרמב"ם (מכירה יא, טו) אדם יכול לחייב את עצמו בעל פה ללא מעשה קניין, כפי שערב מתחייב, ושו"ע פסק כהרמב"ם. לכן כיון שהישוב הודיע לתובעים שהוא מאשר את הבקשה, הרי היא תקפה.
ד. קניין בדבר שאינו מסויים
אלא שבמקרה זה הנתבעת לא הבטיחה לתובע קרקע מסוימת, אלא 10 דונם מתוך חלקה גדולה יותר. אמנם, הרמב"ם (מכירה כא, א) ושו"ע (חו"מ רט) פסקו שאם אדם מקנה לחברו דבר שאינו מסוים ומוגדר – אין לכך תוקף. אלא שכתב השו"ע (רמא, ד) שאם המוכר אמר למקבל שהוא נותן לו חלק משדה מסוימת, הרי שהמקבל קנה. כיון שהדין הוא שהמוציא מחברו עליו הראייה, הרי שהישוב יכול להקצות איזה חלק קרקע שירצה מתוך החלקה הגדולה.
ה. האם התנאים שהותנו עם התובע קיימים?
עם התובע הותנו תנאים על מנת שהוא יקבל את הקרקע, והתובע לא עמד בהם, לטענת מזכיר הישוב, הישוב מחל בעבר על התנאים אבל כרגע יש צורך והישוב אינו מסכים למחול. טענה זו אינה מתקבלת, משום שנראה מדרך התנהלות הישוב עם התובע שהישוב מחל על התנאים באופן בלתי חוזר, וכך עולה מכל ההתכתבויות שבין הצדדים.
ו. האם התובע התייאש מההקצאה?
בדיון עלה כי התובע התייאש מקבלת ההקצאה, האם כעת הוא יכול לשוב ולדרוש את ההקצאה? במקרה שמדובר בהתחייבות שמחלו עליה, יש מחלוקת אם המחילה מועילה (רמ"א חו"מ קסג, ג) או שמא לא (חכם צבי המובא בט"ז). אלא שבמקרה שלנו מדובר בייאוש בטעות, ולכן הוא לא פוטר את הישוב מלמלא את חובתו.
דיינים:הרב אברהם גיסר, הרב עמוס ראבילו, הרב שמעון גרבוז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
