ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
רוצה לומר, המשכן נועד כדי שתשרה שכינתו של הקב"ה בתחתונים- בעולם התחתון שמלא הסתרות והעלמות. האדנים הם יסוד המשכן, עליהם המשכן עומד, וכמו כן, היסוד להשארת השכינה והדרך של האדם להתחבר עם בוראו היא על ידי הברכה. על ידי הברכה, האדם זוכר את הקדוש ברוך הוא בכל זמן ומקום.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חודש אדר) כותב, שהשבט השייך לחודש אדר הוא שבט נפתלי. כתוב בתורה על נפתלי "הנותן אמרי שפר" (בראשית מט, כא), ותרגומו 'ומברכין עליהון'. ולכן כותב 'הלקח והלבוב' שעבודת החודש היא להיות נזהר בברכה תחילה וסוף, מילה במילה, לזכור אשר זה השולחן לפני ה', לאכול במתינות וביישוב הדעת ולכוון שבאכילה זו, האדם עובד את ה'.
כתוב בפסוק (דברים ח, יד) "ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך". ידוע ש'עמלק' בגימטריה 'רם', על ידי אכילה ושתיה נעשה לב האדם 'רם', וזה עלול להביא אותו לשכוח מהקב"ה. עמלק רוצה שאדם יהיה בעל גאוה, ישכח את בוראו ושייחס לעצמו כל דבר, בלי לדעת שהכל מכוחו יתברך.
'ברכה' בגימטריה 'זכר', שעל ידה זוכרים את השם יתברך, הפך קליפת עמלק, שציוונו הקב"ה בתורה (דברים כה, יז) "זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' לא תשכח".
על ידי ריבוי אכילה ושתיה, האדם עלול לשכוח מה' יתברך ולהתרחק ממנו, כמו שכתוב (דברים לב, טו) "וישמן ישורון ויבעט". בחודש אדר יש לנו סיוע לזכות לענוה, כמו שאומר ה'שפת אמת' (תרומה, תרל"א) ש'אדר' נוטריקון א' דר, א'- הכוונה לאלופו של עולם שדר בתוך האדם, וכדי לזכות לכך, צריך האדם להיות ד'ל ר'ש, לא להיות בעל גאוה, אלא להאמין שמי שנותן לאדם לעבוד ולהרוויח כסף, הוא בעל הכוחות כולם.
הביטוי לאמונה זו היא אמירת הברכות לפני האכילה ואחריה. יהודי מברך ומודה לבוראו ויודע שעל אף שעבד והרוויח בכוחות עצמו את כספו, הוא בעל ענוה, ולא מייחס לעצמו את הכוח אלא מודה לה'.
בפורים יש סיוע לאדם לזכות לענוה, כמו שמרמז ה'חמרא טבא' "ו'המן נ'ופל ע'ל ה'מיטה" ראשי תיבות 'ענוה'. 'מגילת אסתר' כשמה כן היא- לגלות ולחשוף את יד ה' שמוסתרת בתוך עולם הטבע. בגלל המציאות הגשמית, האדם עלול לחשוב שהכל מתנהל בצורה טבעית, ובפורים אנחנו מגלים שגם מה שנראה בדרך מקרי וטבעי, הוא בעצם נעשה בהשגחה פרטית ו'שהכל נהיה בדברו'.
על עמלק נאמר 'אשר קרך בדרך', היינו, עמלק סובר שכל מה שיש לך הוא ב'דרך מקרה' על פי דרכי הטבע, ולכן כשיהודי מברך, הוא מגלה בכך את אמונתו הטהורה שיש בעל הבית לעולם, והקב"ה משגיח עליו בהשגחה פרטית וגם המאכל המצוי אצלו, הגיע מידו יתברך.
עמלק הוא כפוי טובה, כפי שכותב רש"י שעמלק נמשל לכלב 'והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה'. הכלב כל הזמן נובח 'הב הב'- 'תן לי, מגיע לי'. רמז לכך כותב 'הלקח והלבוב' ש'עמלק' ראשי תיבות ע'ל מ'נת ל'ק'בל. מנגד, על נפתלי כתוב "נפתלי שבע רצון" (דברים לג, כג), כוחו של נפתלי הוא, שהוא שבע ושמח בחלקו, ומתוך כך הוא מודה ומברך על המאכל. ואנו עם ישראל, עם קודש, שמצווים למחות שמו של עמלק ולפרסם מלכותו יתברך, יכולים לזכות לכך בחודש אדר מכוחו של נפתלי.
'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'ישמח משה', שמאה ברכות באים לבטל את כוח היצר הרע וחילותיו, שהרי קיצור שמו של של כוח הרע והטומאה לפי מה שמובא בספרי קודש הוא ס"מ, וס"מ עולה כמניין מאה.
אומר ה’ישמח משה’ שכאשר האדם קם בבוקר, הס"מ ישר מתלבש עליו ומקיף אותו, וכך גורם לו התנגדות לעבודת ה', ובכל ברכה וברכה האדם מבטל עוד קליפה שלו, וכשמגיע למאה ברכות מבטל אותו לגמרי. הס"מ שהוא עמלק, מאוד מפחד מברכה, כי מהותו להיות כפוי טובה מתוך כפירה בבורא עולם כפי שכתבנו לעיל, ולכן יש לנו עצה לבטל מעלינו את היצר הרע, על ידי ברכות בכוונה להיות מודה ומוקיר טובה להקב"ה.
אומר ה’אמרי אמת’ זיע"א, ש'עמלק' ראשי תיבות 'קדש ע'צמך מ’ותר לך', כי על זה מתנגד עמלק ביותר. עמלק אינו רוצה שהאדם יקדש את עצמו בדברים המותרים, באכילה ושתיה, וצריך לדעת כי הכח נגד עמלק הוא, לקדש עצמו במותר לו על ידי הברכה, וכך להגביה את עולם המעשה להקב"ה. וזו מעלת חג פורים כידוע ש'יום כיפורים' הוא רק כ-פורים בכ' הדמיון, מפני שביום כיפור אנחנו מתרחקים ונמנעים מאכילה ושתיה, אבל במצוות יום פורים אנחנו מרוממים ומזככים את הגשמיות.
כותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א בספרו ליקוטי מוהר"ן (חלק ב סימן ז), שבשעת האכילה יכול האדם לזכות להארת הרצון. היינו, לרצות את ה' יתברך ברצון חזק ובכיסופים עצומים. ניתן לומר שזאת עבודת שבט נפתלי שנאמר עליו "נפתלי שבע רצון".
יבוא השואל וישאל, איך גם אני יכול לזכות לדרגה הנפלאה הזו שבשעת האוכל שזה מעשה גשמי וחומרי, אתמלא ברצונות ובכיסופים לאבי שבשמים, הרי זו דרגה ששייכת רק לצדיקים?
התשובה היא, שהמדרש כותב על הפסוק 'נפתלי שבע רצון' שנפתלי היה שמח בחלקו. ללמדנו, שהשמחה מרחבת דעתו וליבו של האדם, וכך הוא זוכה להיות משכן להשראת השכינה, מפני ש'עוז וחדוה במקומו'. הקב"ה שוכן באדם אשר שש ושמח ב'חלק אלוק ממעל' שבקרבו, על היותו יהודי בן של מלך מלכי המלכים, ואשר נברא מזרע ישראל.
אומר ה'בית ישראל' זיע"א, ששבת מסייעת לעבודת חודש אדר, מפני שבשבת זוכים לשמחה 'ישמחו במלכותך שומרי שבת', וכן כתוב במדרש 'וביום שמחתכם אלו השבתות'. לכן בכל שבת בחודש אדר יש בה תוספת שמחה, ומשם שואבים את עיקר השמחה לכל ימי החודש.
יש להוסיף על פי המובא בתחילת המאמר, שדוד המלך תיקן לומר מאה ברכות כל יום, כדי שהמגיפה שהתחוללה בזמנו בירושלים תעצר. וראוי לציין שהרב הצדיק רבי דוב קוק שליט"א מטבריה, אמר שהעצה לבטל את המגיפה שמחוללת בזמננו בעולם, היא על ידי אמירת מאה ברכות ביום. ועוד, ראיתי בסידור החיד"א הקדוש, שאמירת 'ברכת מודים ומודים דרבנן' שבתפילת שמונה עשרה בכוונה, מעלתה גדולה כמו אמירת מאה ברכות, והאומרה כהוגן כאילו קיים מאה ברכות, כי 'מודים' בגימטריה 'מאה', והיא שבח לה' והכרת הטוב על חסדו וטובו.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה לשמור על הקדושה?
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
סדרת החינוך של הטבע!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
