ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
דין זה שיש לומר למלאכים לחכות לפני שאדם נכנס לבית הכסא, נפסק להלכה ברמב"ם (ז, ה), אלא שהבית יוסף (או"ח ג) הביא בשם אבודרהם שאין לאדם לאומרו, משום שנראה כיוהרא לומר שהמלאכים מלווים אותו, וכתב שלכן היום לא נהגו לאומרו. וכך גם כתב בשולחן ערוך (ג). סמך לדברים אלו ניתן להביא מדברי החבר בכוזרי (ג, יא) שהסביר על החסיד וכתב שהוא מגיע למעלה כזו שהוא רואה כל הזמן את השכינה ואת המלאכים עמו, ולכן "אל יגדל בעיניך" מה שהוא אומר "התכבדו מכובדים" כשהוא נכנס לבית הכסא.
היעב"ץ (מור וקציעה ג) דחה את דברי הבית יוסף וכתב שטעם זה אינו נכון, משום שמובא בגמרא בכמה מקומות ששני מלאכי שרת מלווים כל אדם, וכך גם נאמר בגמרא בשבת (קיט ע"ב) ששני מלאכי שרת מלווים כל אדם לביתו, והוא מוכיח שגם אם אדם חוטא מלווים אותו שני המלאכים. אלא שהסיבה שלא נהגו לאומרו היא משום שבזמן הגמרא היו בתי הכסא היו בשדה, והיתה סכנה של מזיקים, וביקשו מהמלאכים שיעזרו להם וישמרו אותם מהיזק, אבל בימינו שבתי הכסא בעיר לא נהגו לאומרו, משום שבתי הכסא אין בהם סכנה בכלל, ואם כן אדם שהולך להתפנות בשדה צריך לומר "התכבדו מכובדים". ומכל מקום כתב שכיון שלא נהגו בימינו לאומרו הרי שאם אדם אומר את זה יש בכך משום יוהרא. לפי דבריו שיש כאן תפילה למלאכים הוא האריך בשאלה האם מותר לפנות בתפילה למלאכים או לא (ולולי דבריו היה ניתן לפרש שהמילה שמרוני פירושה - חכו לי, ויש שלא גרסו את המילה עזרוני, וכ"כ הרב עידאן בירחון ויען שמואל חלק ה, עמ' שכח).
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
7 - ברכת הגומל לאחר נסיעה ברכב
8 - האם כל הזמן מלווים אותנו מלאכים?
9 - אדם שהתענה על צרה והצרה עברה
טען עוד
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם (דברי יציב או"ח קכג) כתב שהחתם סופר סבר שכיון שבימינו זו יוהרא לומר שמלאכי השרת מלווים אותנו, אין לומר את הפיוט "שלום עליכם" בליל שבת. ואם אכן מלאכי השרת מלווים אותנו כל השבוע כדברי היעב"ץ, אם כן מה עניין לומר כלל שלום עליכם? והסביר שאולי לשבת באים מלאכים אחרים. בשבט הלוי (א, רה) כתב שאף שבכל יום לא זוכים למלאכים, בליל שבת כל אחד זוכה, ולכן אומרים את הפיוט "שלום עליכם. הרב זוננפלד (שלמת חיים או"ח יא) כתב שגם בליל שבת אין לומר למלאכים "התכבדו מכובדים", משום שהם באים רק לשליחות של ליל שבת, הרי שאין חשש שהם יבואו עם האדם לבית הכסא, שאין מתפקידם ללוות אותו כל הזמן.
בשערי תשובה (או"ח ג, א) הביא בשם האר"י שאמירת התכבדו מכובדים בכניסה לבית הכסא טובה על מנת שלא להרהר בדברי תורה בתוך בית הכסא. ופתחי תשובה (יור"ד רמו, י) כתב שלדעתו כלל לא שייך בזה יוהרא, משום שהאדם אינו עושה את זה בפני הציבור אלא ביחידות.
סיכום: בגמרא נאמר שיש לפנות למלאכים לפני שנכנסים לבית הכסא ולומר להם "התכבדו מכובדים" בשו"ע נאמר שאין לאומרו, משום שנראה כיוהרא שאדם אומר שמלאכי השרת מלווים אותו. היעב"ץ חולק עליו וסובר שהטעם שאין אומרים אותו הוא משום שבתי הכסא שלנו שמורים. אמנם, מפרשים אחרים פירשו שאף שמלאכי השרת מלווים את האדם, הרי בימינו אין אדם מרגיש בקיומם, או שאין הוא במדרגה לפנות אליהם באופן זה. האר"י אמר שיש טעם נוסף לאמירת התכבדו מכובדים על מנת שלא להרהר בדברי תורה בתוך בית הכסא.
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
להתיחס בכבוד
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
