ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים הלכה פסוקה

טענות תושב בעניין סמכות ועד קהילה

טענות תושב בעניין סמכות ועד קהילה לקיים הליך בוררות בפני רב הישוב
26
לחץ להקדשת שיעור זה
המקרה בקצרה:
הלכה פסוקה (213)
הרה"ג דוב ליאור
-39 - אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה
-38 - נזק תוך כדי בדיקת קנייה של אופנוע
-37 - שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין
טען עוד
הנתבעת היא אגודה שיתופית חקלאית (להלן, האגודה החקלאית) ביישוב מסוים שיש בו גם אגודה שיתופית קהילתית (להלן האגודה הקהילתית). התובע הוא חבר האגודה הקהילתית.
הנתבעת קיימה בוררות בינה לבין האגודה השיתופית בפני רב היישוב, ולתובע היו טענות שונות על הליך זה, אותן הגיש לבית דין זה. הנתבעת טענה כי על בית הדין לדחות את התביעה על הסף, כיוון שהתובע אינו רשאי לתבוע את הנתבעת באופן אישי לאחר שהאגודה בה הוא חבר הסכימה לבוררות. בנוסף, האגודה הקהילתית פעלה באופן סביר. מה גם שבמהלך הדיון בפני בית הדין, התובע נבחר לחבר ועד האגודה הקהילתית. במסגרת הדיון ביקש בית הדין את תגובת האגודה הקהילתית.

פסק הדין: בית הדין דחה את התביעה וקבע כי לא ידון בתביעה הציבורית שנידונה בין האגודה הקהילתית לאגודה החקלאית בפני הרב. בית הדין כתב כי התובע רשאי להגיש תביעה אם נגרם לו נזק אישי.

נימוקים בקצרה:
1. דיון בבית דין לאחר דיון בבית דין אחר
בגמרא (בבא בתרא קלח ע"ב) נאמר שבית דין לא רשאי לבקר פסק דין של בית דין אחר אמנם הפתחי תשובה (חו"מ יט, ג) כתב שאם יש חשש טעות אכן בית הדין בודק פסקי דין של בתי דין קודמים, אלא שבמקום שאין בו חשש טעות אין לבית הדין לפתוח בבדיקה.
בנוסף כיון שהאגודות קיימו הליך של בוררות בפני הרב, הרי שבהליך כזה הבורר לא כפוף לדיני התורה באופן דווקני, והוא מוסמך להפעיל שיקול דעת, ולכן לא ניתן לבקר פסק בורר שכזה.
לפיכך, לא ניתן לבקר את החלטת הרב בבוררות.

2. סמכות האגודה הקהילתית לעסוק בקרן מבני ציבור
אמנם, יש מקום לדון בטענת התובע שלאגודה הקהילתית לא היתה סמכות להסכים לבוררות אצל הרב בשאלות שהיו במחלוקת לגבי קרן מבני ציבור.
דיון: בחוזה שבין התושב לאגודה הקהילתית נכתב כי התושב מסמיך את האגודה הקהילתית לנהל את כספי הקרן בשם הציבור. כיון שהאגודה הקהילתית ניהלה הליך כנגד האגודה החקלאית, הרי שהיא ייצגה את התושב התובע שאינו יכול להתנגד להליך ולדרך בה נוהל.

3. טענות לנגיעה אישית של חברי הנתבעת
התובע טען שהליך הבוררות לא היה תקין, משום שיש בהחלטות משום ניגוד עניינים. בית הדין דחה את הטענה, בפתח הדברים הזכיר בית הדין שדין וועד האגודה כדין טובי העיר, משום שהם נבחרו על ידי חברי האגודה, והרמ"א (חו"מ ב, א) פסק שנוהגים שטובי העיר נחשבים בעיר שלהם כמו בית הדין הגדול.
בנוסף, יש תוקף להחלטות גם אם חברי לוועד היתה נגיעה אישית מסוימת. זאת, משום שמטבע הדברים החלטות שמתקבלות בוועד קהילה נוגעות גם לחברים המחליטים בעניין זה. מחובתו של כל נציג ציבור להכריע בהצבעות לשם שמיים כדברי הרמ"א (חו"מ קסג, א). כך גם כתב הרשב"א (ה, רעג) שניתן להתדיין בפני דיינים שהם חברים בקהילה, כיוון שאין אפשרות אחרת. כך גם כתב בספר משפטי שמואל (צב) שיש להכשיר מינוי קרובים לטובי הקהל, וכך נהגו בכל קהילות ישראל. לכן יש לקבל הכרעות כאלו גם אם התקבלו על ידי אנשים הנוגעים בדבר בהיותם חברי הקהילה.

4. אופן ההתנהלות של חברי הנתבעת בבוררות
לתובע היו טענות רבות על אופי ההליך בפני הרב, ועל מיצוי בירור העובדות. אולם, למיטב הבנת בית הדין התנהלות האגודה הקהילתית בהליך הבוררות נבעה משיקולים כלכליים או חברתיים, וחברי הועד התייעצו עם אנשי מקצוע. לכן ניתן לראות את החלטת האגודה הקהילתית כפשרה שעושים טובי הקהל בנכסי הציבור, הדבר מצוי בתחום סמכותם של טובי הקהל כפי שמפורש בשו"ת דברי ריבות (סג), הוא הביא ראייה משו"ת הרא"ש (ו, כד) שכתב שטובי הקהל יכולים להתפשר עם מישהו על המס שהוא חייב להם.

5. טעות של טובי העיר אינה חוזרת
הראנ"ח (מים עמוקים ב, סג) כתב שגם במקרה שבו טובי העיר קיבלו סכום כסף ממישהו ופטרו ממיסים את כל נכסיו, אין טובי העיר יכולים לחזור מהסכמתם. זאת, למרות שבני העיר מתנגדים להסכמה שלהם, משום שכל מה שהחליטו טובי העיר – קיים. לעומת זאת המהרשד"ם (חו"מ תה) סבור שהשאלה אם ניתן לבטל החלטה שגויה של טובי העיר תלויה במנהג המקום. בכל מקרה במקרה שלנו לא מדובר בטעות מובהקת אלא לכל היותר בשיקול דעת מוטעה (לטענת התובע), ובמקרה כזה כולם מודים שלא יכולים טובי הקהל להחזיר את הדברים.
עוד בנושא הלכה פסוקה
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il