ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
מתמודדים עם הקורונה באתר ישיבה. היכנסו כעת!
בית המדרש מדורים לאורו

גליון 118

בגדי כהונה

40
לחץ להקדשת שיעור זה
הפרשיות של עשיית המשכן מחולקות לשתיים: פרשת תרומה עוסקת במשכן ובכליו, ופרשת תצוה עוסקת בבגדי הכהונה. בתווך, בתחילת פרשת תצוה, מצווה התורה: "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד", שואלים המפרשים (הנצי"ב ועוד): מדוע הנושא של הדלקת המנורה מפסיק בין הפרשה שעוסקת בכלי המקדש לפרשה שעוסקת בבגדי כהונה?
הדלקת המנורה אינה נעשית בשביל להאיר - "וכי לאורה הוא צריך?! אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל" (שבת כב ע"ב). הקב"ה הבטיח "ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח), בתוך כל יהודי ויהודי.
אבל התורה מדגישה שהשכינה שורה גם בדברים שהם לכאורה חיצוניים – כמו בגדי כהונה. לא רק בקודש הקודשים, במשכן או במזבח - אלא גם בדברים שהם כביכול חיצוניים. גם להם יש תפקיד, כי אחרי המעשים יימשכו הלבבות' (ספר החינוך מצווה טז).
ובאמת זהו תפקידו של הכהן. הרב מסביר (אורות התחיה ד) שתפקידה של הכהונה הוא להיות "מתוך בני ישראל" - להאציל מן הקדושה, כך שהיא תרומם את המציאות לדרגות יותר עילאיות מחיי החולין היומיומיים, שוודאי אין לזלזל בהם. וזהו גם התפקיד של "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו) ביחס לכל אומות העולם. את אותו הרעיון כותב הרב זצ"ל (עולת ראיה על הגדה של פסח, ד"ה ורחץ) לגבי ליל הסדר: - מסיבה זו אוכלים בלילה קדוש זה ירק, כרפס, שתפקידו לעורר את התיאבון. מפני שבפסח, בליל הסדר, אין לנו לחשוש משקיעה בתאווה, מפני שהקדושה משפיעה.
הגמרא אומרת (חולין קלט ע"ב): "המן מן התורה מניין, שנאמר 'המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת'". כוונת הדברים: הכישלון הראשון בחטא אדם הראשון. היה במילוי התאווה כשלעצמה, "טוב למראה" (בראשית ב, ט). וזו מידתו של עשו. "הלעיטני נא" (בראשית כה, ל). לעומתו, יעקב חמד וביקש את הבכורה, את העבודה בבכורות, עבודת הכהונה. גם בפורים נענשו על כך שנהנו מסעודתו של אותו רשע והלכו אחרי החיצוניות, והתיקון בא באותה מדה שקלקלו, בסעודת פורים, בדרך של אכילה לשם שמיים וקידוש החומר.

ריח בגדיו - ריח הקטורת
בזמירות שבת (פיוט 'מה ידידות') כתוב: "לבוש בגדי חמודות". על "בגדי עשיו... החמודות" שחמד מנמרוד (בראשית רבה סה, טז), שעמם נכנס יעקב ליצחק, אמר יצחק (בראשית כז, כז): "וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ויאמר: ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד'", יעקב ביקש שברכת יצחק תחול גם על החלשים שבישראל, "אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו" (סנהדרין לז ע"א), ואכן יצחק הריח בבגדיו של יעקב ריח גן עדן, שאפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון (סנהדרין שם). בתרגום יונתן בן עוזיאל פירש שהכוונה היא לריח הקטורת, והכוונה בזה, שהרי עשו הוא סבו של עמלק, ולא היה מי שהיה יודע לספר לשון הרע כהמן (מגילה יג ע"ב). וקטורת מכפרת על עוון לשון הרע, כי "יבוא דבר שבחשאי (הקטורת שמוקטרת בתוך קודש הקודשים) ויכפר על דבר שבחשאי" (זבחים פח ע"ב).
מרדכי מבטא את הקטורת, הוא "מור דרור". "מירא דכיא" (שמות ל, כג. עי' חולין קלט ע"ב) ועל ידי כך מתברר שמה שהשתחוו ישראל לצלם "לא עשו אלא לפנים" (מגילה יב ע"א). בפורים מתגלה החשאי האמתי הפנימי, "מי זאת עולה מן המדבר... מקוטרתי מור ולבונה" (שיר השירים ג, ו), שגם החלבנה שבקטורת מרכיבה את הקטורת, ופושעי ישראל מלאים מצוות.
שנזכה בעז"ה לראות שכל יהודי, אפילו מי שכלפי חוץ נראה פושע ישראל, מלא מצוות כרימון. ונזכה לקבל קדושת פורים באמת. שבת שלום ומבורך!
עוד בנושא לאורו
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il