ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
"רבי יוחנן פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים צח, ג) זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר" (מגילה יא, א).
ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק פורים, ד) מחדש מהלך מורכב ואלו דבריו:
"וזה היה עיקר נס פורים שהיו אז בשפל המדריגה וכאשר הרגישו ישראל שעומדים בתכלית ההסתר כמו שנאמר (אסתר, ד', ג') אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד וגו' וכידוע דענין אבילות והספד יורה על דבר שנחלט בדעת האדם שכבר אבדה תקותו וכענין אבל והספד על מת שאין אופן להחזירו ועל ידי זה שהרגישו ההסתר פנים נהפך להם מאבל ליום טוב.
וזה שאמרו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר... המכוון ראו כל אפסי ארץ על ישראל שהיו אז בתכלית השפלות בההסתר עד אפסי ארץ ודייקא על ידי זה ראו את ישועת אלהינו מתוך ההסתר הזה דייקא ."
ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק פורים, ד) מחדש מהלך מורכב ואלו דבריו:
"וזה היה עיקר נס פורים שהיו אז בשפל המדריגה וכאשר הרגישו ישראל שעומדים בתכלית ההסתר כמו שנאמר (אסתר, ד', ג') אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד וגו' וכידוע דענין אבילות והספד יורה על דבר שנחלט בדעת האדם שכבר אבדה תקותו וכענין אבל והספד על מת שאין אופן להחזירו ועל ידי זה שהרגישו ההסתר פנים נהפך להם מאבל ליום טוב.
וזה שאמרו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר... המכוון ראו כל אפסי ארץ על ישראל שהיו אז בתכלית השפלות בההסתר עד אפסי ארץ ודייקא על ידי זה ראו את ישועת אלהינו מתוך ההסתר הזה דייקא ."
"ואין המכוון במה שנאמר ראו כל אפסי ארץ על אומות העולם... המכוון 'ראו כל אפסי ארץ' על ישראל" בניגוד למפרשים אחרים רבי צדוק מפרש שבביטוי 'אַפְסֵי אָרֶץ' הכוונה לעם ישראל, "שהיו אז בתכלית השפלות בההסתר" , באותם ימים היינו ראויים לתואר הזה מכיוון שהרגשנו אפסים. מאיפה רבי צדוק לומד את זה?
מפסוקי המגילה (אסתר ד, ג) "וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ", כשנודעה הגזירה, התגובה של עם ישראל היתה - "אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי" עד כאן מובן שהמצב קשה אמנם, אבל התגובה סבירה. אך ההמשך לא כל כך ברור "וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים", את המת מספידים, ולובשים שק ואפר לאות אבל, את מי הם הספידו??
"ענין אבילות והספד יורה על דבר שנחלט בדעת האדם שכבר אבדה תקותו וכענין אבל והספד על מת שאין אופן להחזירו" , למרות שעוד לא מת אף אחד כשנגזרה הגזירה היאוש כבר אכל אותנו, הרגשנו אפסים. צריך להבין את המצב בו עם ישראל היה נתון, בגלות יש קללה, "וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף" (ויקרא כו, לו), "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ" (דברים כח, סו), ועם ישראל מרגיש את הקללה הזו עכשיו, הוא נתון תחת מלך שנחשב בעיני עצמו מלך מלכי המלכים ויותר, עם ישראל שרוי בייאוש מוחלט.
ודווקא מתוך המצב השפל הזה נהפך להם האבל ליום טוב, ועוד ממשיך ר' צדוק ואומר:
"וענין זה מתנוצץ בכל שנה בימי פורים נתודע לכל פרטי נפשות ישראל כל מי שיודע נגעי לבבו איך הוא בשפל המדריגה והוא מתמרמר על זה. בזה עצמו נודע ומאיר בלבו שנהפך לו מיגון לשמחה."
ונהפוך הוא
איך מתרחש ה'ונהפוך הוא' הזה? אפשר לומר שזה תהליך סגולי, שיש חסד אלוקי, ואז אין שאלות, אבל אם אנחנו רוצים להבין מה מתרחש בעומק הנפש צריך לשאול ולחפש תשובות.
פורים זה המפגש הישיר בין האדם, פרטיותו, צניעותו - לבין כלל ישראל. כלל ישראל כולל בתוכו אל כל הסוגים, להבדיל בגרמניה של הנאצים היהודים באותה תקופה היו מאוד מגוונים, מכל מיני זרמים ושיטות, אבל את היטלר זה לא היה מעניין, הוא הרג את היהודים עד דור רביעי, גם אלו ששלושה דורות התבוללו, הוא גילה את מקורם והרג אותם, לא עניין אותו שום חילוק ושום זרם. אם אתה יהודי - והוא לא יכול לשאת את קיומך. באותו אופן נהג המן הרשע, וכשאויבינו רוצים לפגוע בכח הכלל שלנו - מתעורר בנו כח הכלל.
זה יוצר תנועה מעגלית, ככל שאדם יותר קשור למעלת הכלל הוא שואל את עצמו - איפה אני? למה אני לא מתאים למעלה שאותה אני אמור לייצג? וזה גורם לו לבכות. מאותה סיבה שבגללה הוא בוכה, מכיוון שהוא מחובר לנשמה של הופעת הקב"ה בעולם, מאותה תנועת נפש הוא גם שמח, כי הוא מחובר להופעת השכינה, מצד שני אם אני קשור למהלך הזה אני שואל את עצמי איך אני מתנהג? וזה גורם לי צער, על ההתנהגות שלי שלא תמיד הכי מושלמת. זוהי עבודת הנפש של פורים – חשיפת העולם הפנימי, וכדברי הרב קוק (מאמרי-הראי"ה, 'אגרת הפורים' עמ' 153):
"יהיו לנו ימי הפורים הבאים עלינו לטובה... לימים שתפרוץ אצלנו ממחבואה היהודי, התודעה הפנימית שלנו, והתודעה הבאה מתוך מצפונה של הנשמה החבויה בכל נפש מישראל בקרבה פנימה..." (ערך: הרב ליאור לביא)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
