ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים הלכה פסוקה

פרק 211

חלוקת מבנה ציבור בין שתי עמותות

24
לחץ להקדשת שיעור זה
המקרה בקצרה: העירייה הקצתה לשתי עמותות - עמותה א' ועמותה ב' - מגרש אחד על מנת ששתיהן יתחלקו במגרש ויקימו שני בתי כנסת. בין העמותות מספר מחלוקות ובית הדין נדרש להכריע ביניהן.
הלכה פסוקה (222)
הרב עקיבא כהנא
210 - טענות תושב בעניין סמכות ועד קהילה
211 - חלוקת מבנה ציבור בין שתי עמותות
212 - תשלום לשוכר ששיפץ לאחר שריפה שנגרמה באשמתו
טען עוד
בין העמותות עלו כמה תוכניות לחלוקת המגרש, עמותה א' התחילה בבנייה לפי אחת התוכניות שלטענתה אושרה על ידי עמותה ב', שנציגה אף היה שותף להנחת אבן הפינה לבנייה, כמו כן אף נציג מעמותה ב' מעולם לא התנגד לתחילת הבנייה.
לטענת עמותה ב' היא לא הסכימה לתכנית, וגם אם היתה הסכמה של יו"ר העמותה היא נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד לתקנון עמותה ב'. לפיכך, היא מבקשת שבית הדין יקבע שעמותה ב' אינה מחויבת לתוכנית, וימנה אדריכל חדש על מנת לחלק מחדש את השטח. אם בית הדין יאמץ את התוכנית, עמותה ב' מבקשת שתערך הגרלה בין העמותות, כדי לקבוע איזה חלק תקבל כל עמותה.

פסק הדין: חלוקת המגרש בין העמותות תתקיים על פי התוכנית הנוכחית שמצורפת לפסק הדין.

נימוקים בקצרה:
א. האם היתה הסכמה בין העמותות על התוכנית הנוכחית לחלוקה?
בין העמותות ישנה מחלוקת האם יו"ר עמותה ב' הסכים לתוכנית הנוכחית. שלושה עדים העידו על הסכמתו של יו"ר עמותה ב', למרות שכל אחד מהם העיד על אירוע אחר, אפשר לצרף עדים באופן זה (שו"ע חו"מ ל, ו). שניים מהעדים הם נוגעים בדבר, אחד מהם הוא רב הקהילה של עמותה ב', והשני הוא קרוב משפחה של יו"ר עמותה א'. עדויות אלו אף שאינן כשרות, מהוות בסיס לאומדנא דמוכח (על פי: מדיניות בית הדין בעניין הסתמכות על אומדן דעת, סעיף 5) כי יו"ר עמותה ב' הסכים לחלוקת השטח על פי התוכנית הנוכחית.
בית הדין דחה את טענת עמותה ב' כי הסכמת יו"ר העמותה אינה מחייבת משום שלא נעשתה בכתב, שכן הסכמה לחלוקת שותפות יכולה להיעשות גם בעל פה (שו"ע חו"מ קנז, ב).
לפיכך, קבע בית הדין כי יו"ר עמותה ב' הסכים באופן מחייב לחלוקה ע"פ התוכנית הנוכחית.

ב. האם הסכמת נציג העמותה נעשתה בסמכות?
בנוסף טענו חברי עמותה ב', כי יו"ר העמותה אינו מוסמך לעשות פעולות בשמם, ללא החלטה של אסיפת חברים. אלא שתקנון העמותה קובע במפורש כי שניים מתוך ראשי העמותה יוכלו לחתום ולפעול בשם העמותה. במקרה זה למרות שיו"ר העמותה לבדו הסכים לתוכנית הנוכחית, הרי שהוא הוסמך על ידי חבריו לנהל לבדו את המו"מ עם האדריכל על התוכניות, כך גם הבין האדריכל שהעיד בבית הדין. בית הדין דחה טענות נוספות של חברי עמותה ב' שהועלו כנגד סמכותו של יו"ר העמותה, וטענות על כך שחברי עמותה א' היו צריכים להבין שהם אינם מוסמכים לייצג.
לסיכום: יו"ר עמותה ב' היה מוסמך לייצג את העמותה, לפיכך יש תוקף מחייב להסכמתו לקבל את התוכנית הנוכחית.

ג. האם חברי עמותה ב' רשאים לחזור בהם מהסכמתם
בית הדין קבע כי עמותה ב' אינה רשאית לחזור בה מהסכמתה לתוכנית הנוכחית, מכמה סיבות:
א. רכישת המגרש מהעירייה על ידי שתי העמותות נעשתה בזמן שהצדדים כבר הסכימו על חלוקת המגרש על פי התוכנית הנוכחית, ולכן עמותה א' רכשה את החלק המיועד לה מהעירייה.
ב. לשיטות רבות אין צורך במעשה קניין לצורך רכישה עבור קהל (רמ"א חו"מ קסג, ו)
ג. הנחת חפצים בשטח מהווה קניין חזקה (שו"ע חו"מ קצב, ט).
ד. בגלל שמדובר על חלוקת שותפות הילוך הצדדים בתוך השטח עשוי להיחשב למעשה קנין (ש"ך חו"מ קנז, ד)
לסיכום: בוצע מעשה קניין מחייב על חלוקת המגרש.

ד. האם לחלק את הקומה השנייה בהגרלה
עמותה ב' ביקשה לחלק את הקומה השנייה בהגרלה, בית הדין דוחה בקשה זו, וזאת למרות שיש מקום לחלוקת רכוש משותף בדרך של הגרלה (שו"ע חו"מ קעד, א) הרי שבמקרה שלנו, שבו התחלקה הקומה הראשונה מכח הסכמת הצדדים, לא אפשרי שבקומה ב' החלוקה תהיה שונה, משום שלא הגיוני שנשות עמותה א' ישבו מעל השטח של עמותה ב', ולהיפך.
עוד בנושא הלכה פסוקה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il