ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
בין העמותות עלו כמה תוכניות לחלוקת המגרש, עמותה א' התחילה בבנייה לפי אחת התוכניות שלטענתה אושרה על ידי עמותה ב', שנציגה אף היה שותף להנחת אבן הפינה לבנייה, כמו כן אף נציג מעמותה ב' מעולם לא התנגד לתחילת הבנייה.
לטענת עמותה ב' היא לא הסכימה לתכנית, וגם אם היתה הסכמה של יו"ר העמותה היא נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד לתקנון עמותה ב'. לפיכך, היא מבקשת שבית הדין יקבע שעמותה ב' אינה מחויבת לתוכנית, וימנה אדריכל חדש על מנת לחלק מחדש את השטח. אם בית הדין יאמץ את התוכנית, עמותה ב' מבקשת שתערך הגרלה בין העמותות, כדי לקבוע איזה חלק תקבל כל עמותה.
פסק הדין: חלוקת המגרש בין העמותות תתקיים על פי התוכנית הנוכחית שמצורפת לפסק הדין.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
221 - טענות תושב בעניין סמכות ועד קהילה
222 - חלוקת מבנה ציבור בין שתי עמותות
223 - תשלום לשוכר ששיפץ לאחר שריפה שנגרמה באשמתו
טען עוד
א. האם היתה הסכמה בין העמותות על התוכנית הנוכחית לחלוקה?
בין העמותות ישנה מחלוקת האם יו"ר עמותה ב' הסכים לתוכנית הנוכחית. שלושה עדים העידו על הסכמתו של יו"ר עמותה ב', למרות שכל אחד מהם העיד על אירוע אחר, אפשר לצרף עדים באופן זה (שו"ע חו"מ ל, ו). שניים מהעדים הם נוגעים בדבר, אחד מהם הוא רב הקהילה של עמותה ב', והשני הוא קרוב משפחה של יו"ר עמותה א'. עדויות אלו אף שאינן כשרות, מהוות בסיס לאומדנא דמוכח (על פי: מדיניות בית הדין בעניין הסתמכות על אומדן דעת, סעיף 5) כי יו"ר עמותה ב' הסכים לחלוקת השטח על פי התוכנית הנוכחית.
בית הדין דחה את טענת עמותה ב' כי הסכמת יו"ר העמותה אינה מחייבת משום שלא נעשתה בכתב, שכן הסכמה לחלוקת שותפות יכולה להיעשות גם בעל פה (שו"ע חו"מ קנז, ב).
לפיכך, קבע בית הדין כי יו"ר עמותה ב' הסכים באופן מחייב לחלוקה ע"פ התוכנית הנוכחית.
ב. האם הסכמת נציג העמותה נעשתה בסמכות?
בנוסף טענו חברי עמותה ב', כי יו"ר העמותה אינו מוסמך לעשות פעולות בשמם, ללא החלטה של אסיפת חברים. אלא שתקנון העמותה קובע במפורש כי שניים מתוך ראשי העמותה יוכלו לחתום ולפעול בשם העמותה. במקרה זה למרות שיו"ר העמותה לבדו הסכים לתוכנית הנוכחית, הרי שהוא הוסמך על ידי חבריו לנהל לבדו את המו"מ עם האדריכל על התוכניות, כך גם הבין האדריכל שהעיד בבית הדין. בית הדין דחה טענות נוספות של חברי עמותה ב' שהועלו כנגד סמכותו של יו"ר העמותה, וטענות על כך שחברי עמותה א' היו צריכים להבין שהם אינם מוסמכים לייצג.
לסיכום: יו"ר עמותה ב' היה מוסמך לייצג את העמותה, לפיכך יש תוקף מחייב להסכמתו לקבל את התוכנית הנוכחית.
ג. האם חברי עמותה ב' רשאים לחזור בהם מהסכמתם
בית הדין קבע כי עמותה ב' אינה רשאית לחזור בה מהסכמתה לתוכנית הנוכחית, מכמה סיבות:
א. רכישת המגרש מהעירייה על ידי שתי העמותות נעשתה בזמן שהצדדים כבר הסכימו על חלוקת המגרש על פי התוכנית הנוכחית, ולכן עמותה א' רכשה את החלק המיועד לה מהעירייה.
ב. לשיטות רבות אין צורך במעשה קניין לצורך רכישה עבור קהל (רמ"א חו"מ קסג, ו)
ג. הנחת חפצים בשטח מהווה קניין חזקה (שו"ע חו"מ קצב, ט).
ד. בגלל שמדובר על חלוקת שותפות הילוך הצדדים בתוך השטח עשוי להיחשב למעשה קנין (ש"ך חו"מ קנז, ד)
לסיכום: בוצע מעשה קניין מחייב על חלוקת המגרש.
ד. האם לחלק את הקומה השנייה בהגרלה
עמותה ב' ביקשה לחלק את הקומה השנייה בהגרלה, בית הדין דוחה בקשה זו, וזאת למרות שיש מקום לחלוקת רכוש משותף בדרך של הגרלה (שו"ע חו"מ קעד, א) הרי שבמקרה שלנו, שבו התחלקה הקומה הראשונה מכח הסכמת הצדדים, לא אפשרי שבקומה ב' החלוקה תהיה שונה, משום שלא הגיוני שנשות עמותה א' ישבו מעל השטח של עמותה ב', ולהיפך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
