ארץ אגדה

השפה הפנימית של אגדות חז"ל
המשנה והתלמוד מתמקדים בבירור ההלכה למעשה; אולם משולבים בהם גם מעשים ואגדות שלכאורה אין הכרח להביאם. בסדרת המאמרים נשתדל להכיר את השפה הפנימית שהאגדות משוחחות בה זו עם זו. נשתדל להראות כי שפה פנימית זו משמשת למעשה לצורך לימוד זכות, ובעת שאנו הוגים בפינו את הנאמר אנו מתפללים לקב"ה שיראה זכות בדמויות השונות שבעם ישראל.

המהרש"א כבר כתב (חידושי אגדות למסכת ראש השנה דף ג, ב) שבעת שנחמיה ודניאל היו מדברים עם מלכים זרים - דבריהם נאמרו בשני מובנים. במובן האחד דבריהם היו מכוונים למלך שדברו עמו, ובמובן הנוסף דבריהם נאמרו באופן של תפילה לקב"ה. אפשר להוסיף ולומר שכך צריך להיות גם בעת שמדברים דברי תורה, וכן אמר הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (אמרי אשר, יד עזרה תשס"ו, עמוד כב): "כי לימוד התורה באמת זוהי תפילה ועבודה שבלב, זאת אומרת שבעת לימודנו את התורה הקדושה אנו מתפללים להשם יתברך לקבל את דיבורינו". 1

שתי הדמויות המרכזיות של שפת האגדה
שפת האגדה נועדה להביא לאחדות ולשלום בין שתי דמויות מרכזיות שקיימות בעם ישראל, יהודה ויוסף; ובין ממשיכי דרכם שהם אלו שפועלים עם משיח בן דויד ואלו שפועלים עם משיח בן יוסף. הדמויות שמזוהות עם משיח בן דויד מייצגות את אלו שעוסקים בלימוד התורה, והדמויות שמייצגות את משיח בן יוסף מייצגת את אלו שעסוקים בחיבור לגשמיות; כמו כן מצויות דמויות שמשלבות באופנים שונים בין שתי השיטות. המעשים שמסופרים על התנאים והאמוראים מייצגים פעמים רבות את ההתמודדות והמתח שסביב פעולות הדמויות המרכזיות האלו. התנאים והאמוראים מזוהים עם אחד מהצדדים הללו; והאגדות מחדדות ומדגישות את השיטות השונות - והן מנסות גם להביא לשלום ביניהן.

פעמים שהאגדה עוסקת בהרמת קרנה של אחת הדמויות; אולם פעמים שהיא עוסקת במה שנראה מבחינה חיצונית כהורדת מעמדה של אחת הדמויות. המטרה של האגדה - אינה הורדת מעמדה של הדמות הזו! אלא שזהו אמצעי שנועד להעלות את קרנו של חלק אחר מעם ישראל - שאינו נוהג במעשי הצדקות של אותה הדמות. השוואת מעמדם של הדמויות השונות תביא לשלום ביניהם: "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם:" (ישעיהו יא, יג).

ההכרה בקשר שבין שתי דמויות מרכזיות אלו לבין התנאים והאמוראים, והחשיבות של האחדות; מצויה גם כן בדבריו של הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון החברותא 307 פר' חקת תשס"ז, עמוד 3):


החזרה המרובה על המתח היסודי שבין הדמויות
הדמויות הבסיסיות של "העמלים בתורה" ושל "העמלים במלאכות" עומדות בבסיס אגדות ומעשים רבים מאוד של חז"ל; והשאלה מתעוררת: - מדוע חז"ל חוזרים באופנים שונים על כמה מעשים בסיסיים?
ברם כפי שהתבאר, המעשים והאגדות משמשים כתפילה ולימוד זכות על הדמויות השונות שבעם ישראל. וכפי שאיננו מסתפקים בתפילה מדי פעם ואנו מתפללים שלוש פעמים ביום; כך חז"ל משלבים את המתח שקיים בין שתי הדמויות הבסיסיות הללו בתוך מהלך הלימוד הרגיל; כדי שלימוד התורה יהיה משולב בלימוד הזכות.

מטרת חז"ל היא להביא לשלום בין הדמויות. החשיבות של הבאת האחדות בין הקבוצות האלו מבוארת גם כן בדבריו של הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון החברותא 356 פר' בהעלותך תשס"ט, עמוד 3):

העיטוף של המעשים הבסיסיים במלבושים השונים - הוא עצמו מועיל ללימוד הזכות. פעמים שבחיי היום-יום חברי קבוצה אחת מתקשים ללמד זכות על חברי הקבוצה האחרת. אולם כאשר המעשה עטוף בסמלים אחרים, הם מזדהים עם הדמות שבמרכז המעשה ומלמדים עליה זכות; דבר שלא היה מתרחש בלב שלם אלמלא העיטוף.

האגדה ופרשנות התנ"ך
הסמלים שקיימים במעשים שנמצאים באגדות חז"ל - לקוחים מן התנ"ך. פעמים רבות האגדה חוזרת בשפת חז"ל על מעשה או נבואה שמופיעים כבר בתנ"ך; והסמל שהאגדה משתמשת בו לקוח מן התנ"ך. הרי זה בא ללמד ונמצא למד! - מתוך העמקה בסמלים שבאגדות חז"ל נוכל לדלות את הפרשנות הנוספת שלהם לתנ"ך; פרשנות שאינה כתובה במפורש, והיא מרומזת בין השורות של האגדות השונות.

ננסה לתת מובן אחיד למושגים שחוזרים ומופיעים בכמה אגדות, ומתוך כך יובנו גם הקשרם ושילובם של המעשים והאגדות שמופיעים במקומות השונים. הכרת שפת האגדה תוכל לסייע בהבנת "לימוד הזכות" שמסתתרת באגדות נוספות שלא תבואנה לדיון במאמרים. המאמרים בנויים זה על גבי זה. תחילה מוצע במאמר פירוש למושג החוזר בדברי חז"ל במקומות רבים, אולם הרחבת וביסוס הפירוש נעשית במאמרים שבאים אחריו. ולכן כדאי לקרוא את המאמרים בסדר שהם מופיעים בו.

השתדלנו לקצר את המאמרים במידת האפשר. מצד אחד, להרבות בהבאת המקורות שמסייעים להבנת משמעות הסמל שנידון במאמר; ומצד שני, לא להלאות את הקוראים במקורות רבים מדי.
מן הראוי היה להביא במאמרים פרשנויות נוספות לאגדות שנידונות בהן, פרשנויות מהדורות הקודמים ופרשנויות מדורותינו. אך מפאת הרצון לקצר לא הבאנו בדרך כלל פרשנויות נוספות במאמר עצמו; ומי שרוצה לעיין בפרשנויות נוספות יודע היכן הן מצויות. כמו כן, מפאת הרצון לקצר את המאמרים, העדפנו לבחור גרסה מסוימת של האגדה, ולא להאריך בהשוואת הגרסות השונות של אותה אגדה.

נקדים ונאמר, שאין כוונתנו להביא הוכחות ניצחות שמכריחות את הפרשנות שאנו מציעים. כבר כתב הרמב"ן (הקדמה ל"מלחמות" במסכת ברכות):

לבד מכך, כל מאמר בפני עצמו הוא הצעת דברים שנועדה להתברר על ידי הקוראים, ומתוך תגובות הקוראים ומתוך המשא-ומתן יצאו הדברים מלובנים. ובין אם המאמר יישאר כמו שהוא ובין אם בסופו של דבר המאמר יקבל פנים חדשות - "מיני ומניה יתקלס עילאה" (ממני וממנו יתברך עליון, מסכת סוטה דף מ, א).

כלל המאמרים נועד להראות כיצד תוך כדי לימוד המשנה והתלמוד אנו מתפללים ומלמדים זכות על הדמויות השונות שבעם ישראל; וגדול הלימוד שמביא לידי מעשה (בבא קמא דף יז, א). ואשא תפילה להשי"ת שיקבלו המעיינים את הדרך הזו, ותוך כדי לימודם ילמדו זכות על כלל ישראל. ועל ידי לימוד הזכות שילמד כל אחד על חברו, יזכו ללכת בדרכיהם של צדיקי ישראל, שברכוני ועודדני בכתיבת וביאור דברי האגדה.
ויהי רצון שהדברים שיתלבנו במדור הזה יהיו למצבת זכרון בהיכל ה' לעלוי נשמת אמי מורתי מרת רחל ב"ר בנימין בונים ע"ה שחינכתני לתורה ולמצוות ולמעש"ט.

הדרכה לקריאת המאמרים:
המאמרים מופיעים לפי סדר הופעתם באתר של "ישיבת בית אל". המאמרים מופיעים שם במדור "ארץ אגדה". שניתן להגיע אליו גם באופן הבא:
בפינה הימנית העליונה של דף הבית של אתר "ישיבת בית אל". קיימת פינה שנקראת "בית מדרש", ובתוכה מדור "אמונה וחסידות", ובתוכו מדור פנימי שנקרא "ארץ אגדה". כאשר לוחצים על הסימון "ארץ אגדה" נפתח המדור. השיעורים שנמצאים במדור הזה מסודרים בדרך כלל - בסדר הפוך מסדר הופעתם, כאשר השיעור שנמצא בראש הרשימה הוא השיעור האחרון שהתפרסם.
כמו כן, בצידו הימני של העמוד הזה מצויים המדורים הפנימיים של מדור "ארץ אגדה", כדלהלן:
"מבוא ושיעורים נוספים"
"חוני המעגל"
"השקפת ר' מאיר"
וכן הלאה... ובכל פעם שלוחצים על מדור פנימי מסוים הוא נפתח, וכשלוחצים על מאמר מסוים שנמצא שם הוא נפתח לקריאה.

---