ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
בפורים שזכינו לשמוח בו זה עתה, הייתה המחלה עניין טוב להתעסק ולהתבדח עליו, מתחפושת של מסיכות 'הקורונה', ועד לשתייה מואצת של בירה קורונה. (מסתמא, את החולים והמבודדים זה לא מצחיק, ונתפלל שה' ישלח רפואה שלימה לכולם).
כמובן, בעיניים של יהודים מאמינים, אנו מחפשים את הצד הרוחני שבעניין. כבר כתבו מספר רבנים בעניין, ואולי אבוא להאיר כאן נקודה נוספת.
בימי קדם, ההתמודדות עם מחלות ומגיפות היה עניין מרכזי לענות בו. די אם ניזכר בברכת 'השכיבנו' שבתפילת ערבית, שאנו כופלים ומבקשים בה (לחלק מהנוסחים): "והסר מעלינו מכת... דבר... חולי... ומגפה", ללמדך עד כמה עלינו לבקש מה' שיצילנו מהמגיפות והמחלות השונות המתפשטות בעולם.
גם בתורתנו הקדושה מוזכרות המגיפות כשליחות ה' לעונש על חטאים שונים, למשל בפרשת כי תשא העונש לחלק מחוטאי חטא העגל היה "ויגוף ה' את העם" (לב, לה). הפרשה אף פותחת באיסור לפקוד את העם, כדי ש"לא יהיה בהם נגף בפקוד אותם", ומצווה על נתינת מחצית השקל שתמנע את הנגף בזמן מפקד.
בשנים האחרונות, עם התפתחות הרפואה, העובדה שהחיידקים התגלו כגורמי המחלות, התחסנות האוכלוסייה, השיפור בתזונה, ומציאת תרופות למחלות רבות, דומה היה שהמגיפות חלפו מהעולם. ניתן היה לחשוב, שהמחלות המסוכנות הן רק מחלות הנוגעות לאדם ספציפי אך מגיפה שתתפשט מאדם לאדם תמה וחלפה מן העולם.
יתר על כן, תחושה נפוצה היא שברגע שיחישו את האדם לבית חולים, וודאי הרופאים ידעו כיצד להצילו, ורק במקרים של מחלות זקנה ומחלות כרוניות קצרה ידם מלהושיע.
והנה, באה הקורונה ולעגה לכולנו. מגיפה תוקפת את האדם המודרני, ולתקופה מסויימת הרפואה מוצאת את עצמה חסרת אונים. בכוחה, להמליץ על דרכים מתאימות להאט את קצב התפשטות המחלה, או אף לטפל בצורה מוגבלת בתסמינים השונים, אך אין בכוחה לתקוף ישירות ולכלות את הנגיף מהעולם.
כתוצאה מכך, גם הכלכלה נפגעת מאד, וביניהם תעשיות המייצגות את תפארת האדם, כתעופה והקשרים בין המדינות השונות ההופכות את העולם לכפר גלובלי.
כולנו מקבלים שיעור בענווה!
בורא העולם הוא כל יכול, ווירוס קטן שנשלח מטעמו משפיע במהירות על עולם כולו!
במצב זה, יחד עם ההשתדלות המתאימה והביטחון בה', אנו שבים ומרימים עינינו השמימה, ופונים לרופא כל בשר שישלח רפואה שלימה לברואיו.
וכך היה כבר לעולמים, עת גנז חזקיהו ספר רפואות, והודו לו חכמים (ברכות י, ע"א), כדי שיבקשו רחמי שמיים (רש"י שם).
ואולי נסיים ברמז מפרשתנו, לדרכים הרוחניות והמעשיות שעלינו לנקוט מול 'הקורונה'. הפרשה פותחת בחיוב לתת מחצית השקל, כדי שלא יהיה נגף בפקוד אותם, כלומר – להוסיף זכויות בצדקה ובהתעוררות לבית המקדש.
ממשיכה בציווי לעשות כיור נחושת, ממנו ירחצו הכוהנים את ידיהם ורגליהם בבואם לשרת בקודש, וברמז לימינו – לחטא ידיים.
וממשיכה בציווי על סממני שמן המשחה והקטורת, וכידוע שמצאנו בפרשת קורח שבכוחה של הקטורת לעצור את המגיפה.
ויהי רצון, שתעצר המגיפה, ונזכה לגאולה שלימה במהרה!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
