ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך החודש

קול דודי דופק

135
לחץ להקדשת שיעור זה
רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א כותב (ליקוטי מוהר"ן חלק א סימן ס"ד) שהעולם הזה נקרא 'חלל הפנוי'. היינו, מצדו של הקב"ה יש רק את הנוכחות שלו בלבד, אבל הקב"ה יצר מציאות של 'חלל הפנוי', שכביכול פינה את ההנוכחות שלו שתהיה נעלמת ונסתרת, על מנת שלבני אדם יהיה קשה להרגיש בהכרה מלאה את האמת האלוקית, וזאת כדי לאפשר את כוח הבחירה בעולם.

בכתבי קבלה וחסידות המושג 'חלל הפנוי' הוא עמוק ויסודי מאוד, אבל בתרגום לחיים שלנו ניתן לומר שאלו זמנים של 'הלא נודע'. האדם לא יודע מה ילד יום, המציאות לא ברורה והאדם לא יודע מה לפניו. יש כמו 'חלל' בתוך תוכו של האדם, שבו הוא מרגיש ריקנות ואפסיות, 'פנוי' מכל חכמה, גבורה ושליטה.

השבוע ראיתי פוסט שבו יהודי כתב שהוא רוצה שיראו לו אפילו לשתי דקות איפה הוא יהיה בעוד חודשיים, הוא רוצה לדעת שזה יעבור, להאחז בעתיד, לדעת שיהיה טוב.

ונזכרתי בסיפור על יהודי שהגיע לרבי נתן מברסלב זיע"א ושטח לפניו את מצוקתו ושקשה לו בחיים בכל תחומי החיים הן בפרנסה הן בבריאות הן בשלום בית והן ברוחניות. רבי נתן אמר לו, באמת אני רואה שהמצב שלך שחור מאוד, אבל הרי בת יש לך, והיא בריאה ושלמה עם מידות טובות, ואתה מאמין שבבוא הזמן היא תנשא לבעל טוב ירא שמים ותהיה שמח בשמחתה? בוודאי, ענה האב. אמר לו רבי נתן, העצה שלי כדי שתוכל לעבור את המשבר הנוכחי היא 'שתלווה' בכוח האמונה, שמחה מהעתיד להווה.

ממשיך רבינו הקדוש ואומר שעם ישראל נקראים 'עבריים' על שם אברהם אבינו שנקרא 'אברהם העברי' (בראשית יד יג). 'עברי' לפי פירושו של רבי יהודה במדרש - "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בראשית רבה מב, ח).

אומר רבינו, שאברהם אבינו הוא סמל לאמונה בה' יתברך. בזמן שכל העולם כולו עובדי עבודה זרה, כולל חבריו ובני משפחתו, אברהם אבינו נמצא לבדו מהעבר השני, מאמין ודבוק באלוקי אמת, ונאמר עליו 'אחד היה אברהם' (יחזקאל לג, כד).

לכן אומר רבינו, שהדרך לעבור ולדלג על 'החלל הפנוי' שכל הפחדים, החרדות והדאגות נובעים ממנו, זה על ידי שהאדם מתחזק באמונה בה', להאמין שבאמת לאמיתה יש רק ה' בעולם, כי החלל הפנוי נוצר רק כדי שהאדם יתחזק באמונה בה', ולכן אין עצה אחרת להתגבר מול הבור העמוק והמפחיד של 'החלל הפנוי' מאשר אמונה פשוטה ותמימה שאין עוד מלבדו!

ועוד אומר רבינו שלא מספיק רק אמונה, אלא צריך לשיר אמונה! כך הוא מסביר (שיחות הר"ן סימן רע"ג): "טוב להאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון. כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאד מאד, ויש לו כח גדול לעורר ולהמשיך את לב האדם להשם יתברך. ואפילו מי שאינו יכול לנגן, אף על פי כן בביתו ובינו לבין עצמו יוכל להחיות את עצמו באיזה ניגון כפי שיוכל לזמר אותו, כי מעלת הניגון אין לשער".

השירה מרחיבה את הדעת והנפש, נוסכת באדם רוגע ושלווה ומפיחה בו תקווה ואופטימיות. האדם צריך לשיר לעצמו שירי אמונה וביטחון, כפי שאמר מוהרא"ש זיע"א שזמר של אמונה אלו מילים שמבטאות את האמונה השלמה בה' יתברך שאין עוד מלבדו, ושהוא נמצא ואין בלעדיו יתברך כלל, וכך האדם מרגיש שהוא לא לבד, אלא תמיד הקב"ה נמצא אתו, עמו ואצלו בכל זמן ומקום.

לדוגמא, שיר האמונה שמוהרא"ש היה נוהג לזמר היה בנוי על המילים "ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, אין שום מציאות מבלעדיך יתברך כלל, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם". וידועים דברי רבי חיים מוולאז'ין זיע"א בספרו 'נפש החיים' (שער ג' פרק י"ט):

"כשהאדם קובע בלבו לאמור, הלא ה' הוא האלקים האמתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם וכל העולמות כלל והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו, ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון בעולם, ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא, כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל".

רבי נתן כותב בספרו 'ליקוטי הלכות' (ביצים, ה) שאמונה והתחדשות משולבות יחד כמו שכתוב (איכה ג, כג) "חדשים לבקרים רבה אמונתך". כשאדם דבוק באמונה שלמה בהקב"ה אז הוא הולך בדרכיו, מה הוא 'מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית', כך האדם מתחדש בחייו ועושה את שלו בחיות ובשמחה.

השבת אנו קוראים 'פרשת החודש', חודש ניסן מסמל התחדשות, ואם בעולם נראה שיש בחודש זה התחדשות והכל מתחיל לפרוח, זה סימן שאז יורדת השפעה משמים של תחיה ורוח של התחדשות. כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' שימים אלו מסוגלים ביותר לחדש את עצמנו, כי בימים אלו יורדת השפעה של 'החודש הזה לכם', לצאת מההתישנות והרגילות של שגרת החיים ולנפוח רוח של רעננות בתוכנו.

כתוב במדרש (שהש"ר ה ,ב) על הפסוק בשיר השירים (ה, ב) "אני ישנה ולבי ער, קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי" - אני ישנה בגלות, ולבי ער בגאולה. בשעת הגלות היו בני ישראל בבחינת שינה, שמורה על התישנות ותרדמה. בזמן הגלות אין לעם ישראל רוח חדשה, אלא הם מקיימים את המצוות בצורה של 'מצות אנשים מלומדה', אבל בזמן של גאולה, הלב של יהודי פועם חי ועירני, יהודי מקיים את מצוות המלך מתוך חיבור והתחדשות הלב.

אומר 'הלקח והלבוב': "בזמנים אלו אשר רואים מה שנעשה בעולם, דברים לא פשוטים, צריכים אנו להיות יותר טובים, לבטל את דרך חיי הרגילות ולעשות פעולה של התחדשות. לב יודע מרת נפשו באיזה דברים הוא מורגל, היום אנו כבר במצב של תרדמה, אין מרגישים כלל מה שנעשה בעולם, חותכים מאיתנו עצמות ואיננו מרגישים. אני ישנה בגלות, והקב"ה מביא עלינו רחמנא לצלן צרות גדולות, והקול דודי דופק עלינו ומבקש 'פתחו לי', שנתעורר ונהיה בבחינת ער, ליתן לה' יתברך ליכנס לתוך החיים שלנו, 'פתחו לי' - שנפתח רק פתח קטן שהקב"ה יוכל ליכנס בתוכנו".

רבינו הקדוש מלמד אותנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן ס"א) שכל הלימוד של משיח בן דוד הוא התחדשות - "ה' אמר אלי בני אתה, אני היום ילדתיך" (תהלים ב, ז). חודש ניסן הוא הראש של החודשים, הוא ראשית ההתחדשות ושורש הגאולה של עם ישראל, כדברי רבי יהושע בגמרא (ראש השנה דף י' ע"ב): "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל".

כותב 'הלקח והלבוב': "איתא בספרים 'החדש הזה לכם' בגימטריה 'משיח בן דוד', בכוח ההתחדשות אנו יכולים לעורר ביאת משיח צדקנו, והזמן גרמא ביותר לעורר רחמים שלא נשמע עוד בשורות רעות ויהפכו ימים אלו להיות ימי גאולה".
עוד בנושא החודש

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il