ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בפרשת יתרו העם ניצב מאוחד כאיש אחד בלב אחד והעולם כולו, עליונים ותחתונים, עוצר את מהלכו, משתאה מגודל המעמד. וז"ל המדרש:
"א"ר אבהו בשם ר' יוחנן כשנתן הקב"ה את התורה צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול אנכי ה' אלהיך" (שמות רבה פרשה כט ד"ה ט ד"א אנכי).
עם ישראל מתחיל לסלול את הדרך אל עולם שבו רוחניות מנהיגה את הגשמיות.
פרשת משפטים עוסקת במציאות הרבה יותר נמוכה. לאומה עבדים ושפחות עבריים המשועבדים לאחיהם וחלקם אף אינו מעוניין להשתחרר. יש ר"ל רוצחים ושפלים המתאכזרים לעבדיהם והפוגעים אפילו בהוריהם. יש הפוגעים ברכוש חבריהם ויש השולחים ידם בפקדון שנמסר בידיהם. המציאות היא מציאות נורמלית של עם היושב על אדמתו. ציבור על כל רבדיו, צדיקים בינונים ורשעים. הפרשיה עוסקת בעיקר בסידור אורחותיהם של העשירונים היותר נמוכים מבחינה רוחנית. מפתה מצד אחד ונשך נשך מצד שני.
כיצד נתייחס לסמיכות זו? לכאורה מצינו במדרש שתי דעות:
"ר' עקיבא אומר כל פרשה שהיא סמוכה לחברתה למידה הימנה. רבי (יש מדרשים המשייכים את הדעה החולקת על רבי עקיבא לרבי מאיר תלמידו) אומר הרבה פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב" (ספרי במדבר פיסקא קלא ד"ה וישב).
ננסה להציע דרך שתדרש סמוכים דווקא מתוך חידוד והדגשת המרחק ביניהן.
כלל ברזל במשפט העברי, לכל עונש חייבת לקדום אזהרה. "אין עונשין אלא אם כן מזהירין" הוא לא רק כלל בסדרי הענשה אלא כלל רוחני עקרוני המבסס את המשפט העברי על אדנים חזקים ויציבים. בכל פרט הלכתי מחפשים חכמים "עונש שמענו, אזהרה מניין?" (סנהדרין דף נד ע"א ועוד רבים). האזהרה מנוסחת תמיד בלשון מוחלטת:
"לא תגנובו" "לא תענה ברעך עד שקר" "לא תטה משפט".
לעולם, העונש מנוסח בלשון מותנת, לרוב בפתיחה של "כי" או "וכי". הבדל זה בניסוח בא להדגיש כי האיסור מקורו אלקי, הוא איננו תלוי בנכונותך לשאת בתוצאות או ביכולת האכיפה של השלטונות. לעומתו העונש הוא מותנה, מכיוון שאין הכרח שהוא יבוא לידי ביצוע ומטרתנו היא שאכן לא יגיע למישור המעשי. שיטת ניסוח זו באה להדגיש כי מקורו של הקודקס המשפטי העברי מסיני, מן השמים, ולא רק מהסכמה של חברה המעוניינת בחיים שקטים של חוק וסדר.
הביטויים "כי" ו"וכי" מופיעים בפרשת משפטים שלושים ושמונה פעמים, מכיוון שפרשה זו עוסקת בעיקר בתחום העונש ולא בתחום האזהרה. האזהרות מרוכזות בעשרת הדיברות של פרשת יתרו ומנוסחות כולן בצורה מוחלטת. עשרת הדיברות חוזרות ומופיעות בפרשת משפטים לאורך הפרשה גם כאן בצורה מוחלטת (אין לנו אפשרות השבוע להרחיב בנושא זה).
ניתן אולי להסיק מכך כי גם הניסוח המותנה של העונשים איננו בא למעט אותם ממקורה האלקי הנשגב של התורה. אדרבא מעמד הר סיני כולל בתוכו את שתי הפרשיות כפי שמודגש בסוף פרשת משפטים. שם מחזירה אותנו התורה לאותם רגעים מופלאים בהם הכריזו כולם כאיש אחד:
"וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כ"ד ז).
לומר לך כי אף על פי שרחוקות שתי פרשיות אלה זו מזו מלמדות הן האחת על השניה.
הבה נתפלל כי נחזור שוב למעמד הנפלא של "יחדיו" כולנו כאחד עושים ושומעים.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
טעינה למחשבה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
גאולת מצרים מאז ועד היום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
