ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

המאבק מחזק את המדינה ;">

בית מדרש מבט על התקופה מאמרים אקטואליים בעקבות עמונה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ו

המאבק מחזק את המדינה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

נאמר בזהר בפרשת בא: אם ראשי העם הם צדיקים טוב לעולם טוב לעם, ואם אינם צדיקים אוי לעולם ואוי לעם. כך למדנו, אם ראש העם לא זכה במעשיו, נתפש העם בעוונו. ואם ראש העם נתפס בחובו, העם ניצל. וכך ניבא מיכיהו, שאחאב ימות במלחמה והעם ינצל. שכתוב :"ויאמר ד' לא אדונים לאלה ישובו איש לביתו בשלום". וכך היה, וכשמת אחאב נאמר: "ויעבור הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל עירו ואל ארצו".

פעמים רבות שמענו ממו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל, שדברי חז"ל אין מקיפין בחילול ד' שרירין וקיימים, ויש לו ניסיון בזה, רבש"ע אינו דוחה את העונש על מי שמחלל שמו ית'. עקירת יישובים פורחים של יהודים צדיקים ומסירתם לידי אויבים זהו חילול ד'. והנה אנו רואים שאכן גם כעת התקיים הדבר אין מקיפין בחילול ד'.

מי שפוגע בעם ישראל ובתורת ישראל ובארץ ישראל יכול להצליח לשעה, אבל אחר כך הוא נופל ומתרסק. מי שמיצר לישראל נעשה ראש כמו שכתוב: היו צריה לראש. אך סופו ליפול מאיגרא רמא לשאול. וכך ניבא ישעיהו בפרק י"ד: "איך משמים נפלת הלל בן שחר ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים ראשי וגו' אך אל שאול תורד אל ירכתי בור". וכך ניבא עמוס בפרק ט': "אם יעלו השמים משם אורידם".

כלומר לפעמים הרשעים עולים מעלה מעלה וכביכול מצליחים, אך ההצלחה היא זמנית, הם עולים כדי ליפול מגבהים. שמחת רשעים זמנית וחולפת, וכך נאמר באיוב פרק כ': "כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע אם יעלה לשמים שיאו וכאשר לעד יגיע גללו לנצח יאבד רואיו יאמרו איו. כחלום יעוף ולא ימצאוהו".

הסט"א התגדל מבחינה חיצונית אך תוכו נבוב. הוא עושה רושם, הוא מבריק, ואין מאחרי הרושם הזה כל תוכן, בפנים יש ריקנות. הסיסמאות החיצוניות מסנוורות, ולכן הוא מצליח לגנוב דעת הבריות, אבל רק לשעה, כי לשקר אין רגלים, ככתוב: "שפת אמת תיכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר". השקר מחזיק מעמד רגע אחד ואח"כ מתכלה. אלא שהשקרנים ממציאים בכל פעם שקר חדש, וכשהוא מתמוטט, מעלים שקר נוסף. עלינו מוטל התפקיד לגלות את התרמית ולחשוף את הריקנות.

אכזריות המשטרה לא תשבור אותנו
הממשלה הצבא והמשטרה חשבו: נפגין כוח בעמונה, נשבור ראשים, נפצע אנשים, נפגע בצניעות, נראה להם פעם אחת, נשבור אותם, ואח"כ נוכל לעשות כל מה שנרצה, כי שוב לא יעיזו לבוא למחות נגד ההרס. הם הרי צדיקים, הם לא רוצים מלחמת אחים, ובכן נראה להם שתהיה מלחמת אחים, ואז הם יירתעו ויפסיקו להתנגד ולהילחם נגד הרס ההתיישבות.

אך הצדיקים האמיתיים לא נשברים. אלו שקיבלו מכות אכזריות מצהירים: נבוא שוב בפעם הבאה ובהמונים רבים, כפל כפלים ממה שהיינו בעמונה. אנחנו מחויבים למסירות והקרבה למען מצוות יישוב ארץ ישראל, אנחנו לא נכה, לא נפגע באחרים, אבל לא נזוז, ולא ניתן לעקור אותנו מחלקי ארץ חיינו. כנראה שהוטל עלינו לתקן את חטא המרגלים, ולהראות בכל תוקף את חיבתנו לארץ ישראל. אנו מקבלים את המשימה באהבה.

ומה יהיה אם הצבא והמשטרה ינהגו באלימות כפולה, וגם יפגעו בנפש. אנחנו מצידנו לא נפגע, אך אין לנו היתר להימנע ממאבק על קיום מצוות יישוב ארץ ישראל, ועל הצלת עם ישראל מפני הקמת מדינת טרור בליבה של ארץ ישראל. ואם הדברים לא הובנו, הריני חוזר ואומר: אנחנו לא נפגע באחרים. אנחנו רק נמנע את ההרס והחורבן, ונעשה זאת גם אם יאיימו עלינו במלחמה. אנחנו לא נירתע מלהמשיך להגן על יישובינו בארצנו, ארץ מולדתנו, ארץ ד'.

יש שואלים: האם לא עדיף לוותר על המאבק למען שלום בתוך ישראל? נכון שאנחנו לא הפותחים במלחמה, אך אם נוותר בידינו למנוע אותה.

התשובה שלי: לא תהיה מלחמת אחים, הכול איומים, כדי להרתיע אותנו מלהיאבק על יסודות אמונתנו. חשש כזה לא סביר, אינו מצדיק התקפלות ממאבק עקרוני כל כך.

למען השלום לא הותר לוותר על ערכים, על מצוות. אמנם אמרו חכמים, שאם ישראל מאוחדים, אפילו הם עובדי עבודה זרה, הם מצליחים במלחמה. אבל איש לא מעלה בדעתו שיהיה היתר לעבוד עבודה זרה למען האחדות, או לוותר על מצוות התורה למען האחדות. אדרבא, אנחנו קוראים לאחדות תוך כדי כבוד הדדי והתחשבות. אנחנו לא נהרוס בתים של יהודים, ואנחנו קוראים לאחרים לא להרוס את בתינו.

רק עמידה איתנה על זכותנו להיאבק על בתינו היא תציל את המדינה מלהפוך למדינת משטרה. זה אסון ויש להילחם נגד זה. מאבק המחאה שלנו מחזק את העם ולא מחליש. אנו שומרי חוק ולא המשטרה וגם לא בתי המשפט. לנו יקרים המדינה והעם מתוך הכרתנו את המעלות של עם ישראל, ועל כן אין לחשוש כלל שאנו נגרום לקרע בעם, ההפך הוא הנכון - דווקא אנחנו הם שמבינים את גדולת האחדות. ודווקא משום כך אנחנו מרגישים אחריות גדולה על העם, והחובה להציל אותו משגיאות וטעויות, והחובה למנוע ממשלה מקולקלת לפגוע בארץ ישראל, שהיא פגיעה בעם ישראל. הירא ורך הלבב אינו מחויב להשתתף במאבק.

אני שומע מפי מחנכים דאגה שהנוער הולך ונוטה לקיצוניות, הוא רוצה להתנתק מהמדינה. זו תגובה טבעית על הרעה שעשתה הממשלה לציבור שלנו, זו תופעה בריאה המגלה עצמאות ובגרות. אין חשש פן התופעה הזו תתפתח לקרע ולניתוק גמור, אלא היא תביא לאיזון נכון ביחס אל הממשלה. לא התבטלות מחד ולא התנתקות מאידך. עמידה על עקרונות תוך הכרה שאנו עם אחד, שאינו יכול להיקרע, אינו יכול להיפרד, כי אחדותנו היא מציאות מוחלטת. זו תופעה שנובעת מכך שהציבור שלנו גדול והוא מרשה לעצמו לעמוד על זכויותיו ועמדותיו ביתר עוצמה.

--------------------
פורסם גם בעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il