ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בעקבות עמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
פעמים רבות שמענו ממו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל, שדברי חז"ל אין מקיפין בחילול ד' שרירין וקיימים, ויש לו ניסיון בזה, רבש"ע אינו דוחה את העונש על מי שמחלל שמו ית'. עקירת יישובים פורחים של יהודים צדיקים ומסירתם לידי אויבים זהו חילול ד'. והנה אנו רואים שאכן גם כעת התקיים הדבר אין מקיפין בחילול ד'.
מי שפוגע בעם ישראל ובתורת ישראל ובארץ ישראל יכול להצליח לשעה, אבל אחר כך הוא נופל ומתרסק. מי שמיצר לישראל נעשה ראש כמו שכתוב: היו צריה לראש. אך סופו ליפול מאיגרא רמא לשאול. וכך ניבא ישעיהו בפרק י"ד: "איך משמים נפלת הלל בן שחר ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים ראשי וגו' אך אל שאול תורד אל ירכתי בור". וכך ניבא עמוס בפרק ט': "אם יעלו השמים משם אורידם".
כלומר לפעמים הרשעים עולים מעלה מעלה וכביכול מצליחים, אך ההצלחה היא זמנית, הם עולים כדי ליפול מגבהים. שמחת רשעים זמנית וחולפת, וכך נאמר באיוב פרק כ': "כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע אם יעלה לשמים שיאו וכאשר לעד יגיע גללו לנצח יאבד רואיו יאמרו איו. כחלום יעוף ולא ימצאוהו".
הסט"א התגדל מבחינה חיצונית אך תוכו נבוב. הוא עושה רושם, הוא מבריק, ואין מאחרי הרושם הזה כל תוכן, בפנים יש ריקנות. הסיסמאות החיצוניות מסנוורות, ולכן הוא מצליח לגנוב דעת הבריות, אבל רק לשעה, כי לשקר אין רגלים, ככתוב: "שפת אמת תיכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר". השקר מחזיק מעמד רגע אחד ואח"כ מתכלה. אלא שהשקרנים ממציאים בכל פעם שקר חדש, וכשהוא מתמוטט, מעלים שקר נוסף. עלינו מוטל התפקיד לגלות את התרמית ולחשוף את הריקנות.
אכזריות המשטרה לא תשבור אותנו
הממשלה הצבא והמשטרה חשבו: נפגין כוח בעמונה, נשבור ראשים, נפצע אנשים, נפגע בצניעות, נראה להם פעם אחת, נשבור אותם, ואח"כ נוכל לעשות כל מה שנרצה, כי שוב לא יעיזו לבוא למחות נגד ההרס. הם הרי צדיקים, הם לא רוצים מלחמת אחים, ובכן נראה להם שתהיה מלחמת אחים, ואז הם יירתעו ויפסיקו להתנגד ולהילחם נגד הרס ההתיישבות.
אך הצדיקים האמיתיים לא נשברים. אלו שקיבלו מכות אכזריות מצהירים: נבוא שוב בפעם הבאה ובהמונים רבים, כפל כפלים ממה שהיינו בעמונה. אנחנו מחויבים למסירות והקרבה למען מצוות יישוב ארץ ישראל, אנחנו לא נכה, לא נפגע באחרים, אבל לא נזוז, ולא ניתן לעקור אותנו מחלקי ארץ חיינו. כנראה שהוטל עלינו לתקן את חטא המרגלים, ולהראות בכל תוקף את חיבתנו לארץ ישראל. אנו מקבלים את המשימה באהבה.
ומה יהיה אם הצבא והמשטרה ינהגו באלימות כפולה, וגם יפגעו בנפש. אנחנו מצידנו לא נפגע, אך אין לנו היתר להימנע ממאבק על קיום מצוות יישוב ארץ ישראל, ועל הצלת עם ישראל מפני הקמת מדינת טרור בליבה של ארץ ישראל. ואם הדברים לא הובנו, הריני חוזר ואומר: אנחנו לא נפגע באחרים. אנחנו רק נמנע את ההרס והחורבן, ונעשה זאת גם אם יאיימו עלינו במלחמה. אנחנו לא נירתע מלהמשיך להגן על יישובינו בארצנו, ארץ מולדתנו, ארץ ד'.
יש שואלים: האם לא עדיף לוותר על המאבק למען שלום בתוך ישראל? נכון שאנחנו לא הפותחים במלחמה, אך אם נוותר בידינו למנוע אותה.
התשובה שלי: לא תהיה מלחמת אחים, הכול איומים, כדי להרתיע אותנו מלהיאבק על יסודות אמונתנו. חשש כזה לא סביר, אינו מצדיק התקפלות ממאבק עקרוני כל כך.
למען השלום לא הותר לוותר על ערכים, על מצוות. אמנם אמרו חכמים, שאם ישראל מאוחדים, אפילו הם עובדי עבודה זרה, הם מצליחים במלחמה. אבל איש לא מעלה בדעתו שיהיה היתר לעבוד עבודה זרה למען האחדות, או לוותר על מצוות התורה למען האחדות. אדרבא, אנחנו קוראים לאחדות תוך כדי כבוד הדדי והתחשבות. אנחנו לא נהרוס בתים של יהודים, ואנחנו קוראים לאחרים לא להרוס את בתינו.
רק עמידה איתנה על זכותנו להיאבק על בתינו היא תציל את המדינה מלהפוך למדינת משטרה. זה אסון ויש להילחם נגד זה. מאבק המחאה שלנו מחזק את העם ולא מחליש. אנו שומרי חוק ולא המשטרה וגם לא בתי המשפט. לנו יקרים המדינה והעם מתוך הכרתנו את המעלות של עם ישראל, ועל כן אין לחשוש כלל שאנו נגרום לקרע בעם, ההפך הוא הנכון - דווקא אנחנו הם שמבינים את גדולת האחדות. ודווקא משום כך אנחנו מרגישים אחריות גדולה על העם, והחובה להציל אותו משגיאות וטעויות, והחובה למנוע ממשלה מקולקלת לפגוע בארץ ישראל, שהיא פגיעה בעם ישראל. הירא ורך הלבב אינו מחויב להשתתף במאבק.
אני שומע מפי מחנכים דאגה שהנוער הולך ונוטה לקיצוניות, הוא רוצה להתנתק מהמדינה. זו תגובה טבעית על הרעה שעשתה הממשלה לציבור שלנו, זו תופעה בריאה המגלה עצמאות ובגרות. אין חשש פן התופעה הזו תתפתח לקרע ולניתוק גמור, אלא היא תביא לאיזון נכון ביחס אל הממשלה. לא התבטלות מחד ולא התנתקות מאידך. עמידה על עקרונות תוך הכרה שאנו עם אחד, שאינו יכול להיקרע, אינו יכול להיפרד, כי אחדותנו היא מציאות מוחלטת. זו תופעה שנובעת מכך שהציבור שלנו גדול והוא מרשה לעצמו לעמוד על זכויותיו ועמדותיו ביתר עוצמה.
--------------------
פורסם גם בעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















