ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
הנתבע שכר את ביתו של התובע שאותו הוא משכיר תמורת שכ"ד של 2000 ₪ לחודש. לאחר כשנתיים שכירות פרצה שריפה בבית, והחקירה שנעשתה גילתה כי הגורם לשריפה היה נרות השבת שהודלקו על השולחן על ידי אשתו של הנתבע. הנתבע שיפץ את הבית על חשבונו, והפסיק לשלם שכר דירה לתובע. התובע דורש שהנתבע יפנה את הבית באופן מיידי, בנוסף הוא תובע את דמי השכירות שלא שולמו. הנתבע חולק על חוקר השריפות, וטוען שהשריפה נגרמה בגלל חיבורי חשמל שאינם תקינים שביצע התובע, ולא היתה לו ברירה אלא לשפץ את הבית ולחזור אליו. הוא דורש פיצוי על השיפוץ שלטענתו עלה 150,000 ש"ח, ולאחר מכן הוא מוכן לצאת מהדירה.
פסק הדין: על הנתבע לשלם לתובע 86,000 ₪.
נימוקים בקצרה:
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
223 - חלוקת מבנה ציבור בין שתי עמותות
224 - תשלום לשוכר ששיפץ לאחר שריפה שנגרמה באשמתו
225 - מחלוקת לגבי מחויבות בחוב לאדריכל
טען עוד
ישנה מחלוקת בין התובע לנתבע מיהו הגורם לשריפה, חוקר השריפות שהעיד בפני בית הדין טען כי הסיבה לדליקה היא נרות השבת, אולם, הנתבע חלק על הערכת חוקר השריפות וטען כי הגורם הוא ליקוי בדירה. בית הדין קבע שכיון שהנתבע שיפץ כבר את המבנה, הרי שהוא רוצה להוציא ממון מהתובע, ואינו יכול לתפוס מכספי השכירות לצורך כך.
2. אחריותו של הנתבע לשריפה
לדברי הרמב"ם (נזקי ממון יד, ב) רק כאשר אדם לא הרחיק את האש כראוי הוא חייב על נזקי שריפה. מקור דבריו הוא מהגמרא (בבא קמא סא ע"ב). הרי"ף (שם כה ע"א) כתב שאדם שמדליק אש באופן קבוע צריך להזהר יותר, ולכן אם הזיק צריך לשלם. ולפי זה גם בהדלקת נרות שמדליקים כל שבוע צריך לשלם אם הזיקו גם אם הרחיקו. קצות החושן (קנה, א) הסביר שגם אם אדם מרחיק כשיעור שקבעו חז"ל הוא לא נפטר מתשלום, אלא אם כן הוא הרחיק באופן שהסיכוי שהאש תזיק משם הוא אפסי.
במקרה זה הנתבע לא הרחיק את הנרות במידה הנדרשת כדי להיפטר מתשלום, ולכן הנתבע חייב לשפץ את הבית.
3. אחריות אשה נשואה על נזק שנגרם בגלל מעשיה
במקרה זה, האישה הדליקה נרות ועקב כך נגרמה שריפה לבית. כעת נשאלת השאלה האם יש להטיל אחריות על האיש, שהרי בשו"ע (חו"מ תכד, ט) נפסק שאשה שחבלה פטור מלשלם משום שאין לה כסף. אלא שבימינו נהוג להסתכל על שני בני הזוג כשותפים (הרב יעקב אריאל, הלכה לימינו, עמ' 222; פתחי חושן נזיקין פרק י, הערה קיח).
על כן יש לחייב את האשה לשלם על נזק שנגרם בגלל מעשיה.
4. מספר אנשים שגרמו לדליקה
באותה שבת שבה אירעה השריפה התארחו בבית הנתבע כמה משפחות נוספות והדליקו נרות, במקרה שבו וודאי כי כל הנרות גרמו לנזק כתב השו"ע (חו"מ תיח, י) שיש לחייב את כולם. ערוך השולחן (שם, ל) הוסיף כי במקרה שיש ספק מי הזיק - כולם פטורים, אולם יש לחייב אותם בדיני שמיים. הוסיף וכתב ערוך השולחן (שם כט) שאם כולם "הדליקו כאחת" כולם חייבים.
במקרה זה דינם כמי שהדליקו יחד, ויש לחייב אותם על כך.
5. חיוב מדיני שמירה
על שוכר מוטלים חיובי שמירה למעט במקרה של שמירה על קרקע. הרמ"א (חו"מ שא, א) הביא מחלוקת האם בית שמחובר לקרקע נחשב כקרקע או לא, ולדעת הש"ך (שם ח) בית נחשב כקרקע לעניין חיובי שומרים. במקרה הנדון מדובר על בית שחציו קרוואן שדינו כמטלטלין (הרב י"י ליכטנשטיין, שערי צדק א, עמ' 104 ואילך), וחציו קבוע בקרקע. בכנסת הגדולה (שמ, א) הסתפק האם לדעת הרמ"א שואל פטור גם בשריפה שנגרמה בפשיעה, או רק בשריפה שנגרמה באונס? נראה שיש להוכיח שדעת השו"ע (חו"מ סו, ב) היא ששומר שפשע פטור מלשלם. במקרה זה אמנם היתה פשיעה בהעמדת נרות רבים כל כך במקום שבו יכולה להגרם שריפה, אולם לא ניתן לחייב על הנזק מדיני שומרים כיוון שחלק מהנזק היה לבית המחובר לקרקע.
6. חיוב תשלומים על הנזק לבית מכח החוזה שנחתם בין הצדדים
החוזה שנחתם בין הצדדים אינו קיים לפנינו, אך נאמר על ידם שהורד חוזה סטנדרטי מהאינטרנט. מבדיקת בית הדין עולה כי בכל החוזים כתוב בצורה כזו או אחרת שעל השוכר להחזיר את הבית במצב בו הוא קיבל אותו למעט בלאי טבעי. נמצא שהיתה התחייבות להחזיר את הבית כפי שהתקבל (כמו שכתב גם הרב אלישיב קובץ תשובות א, רטו), במקרה בו הנזק לא נגרם בו באונס.
לפיכך, הנתבע חייב בעלות התיקון מכוח החוזה וכן חייב בדמי שכירות על השימוש בבית.
7. תביעת הנתבע שהתובע ישלם לו את עלות שיפוץ הבית
הנתבע טען כי שיפץ את הבית ומצבו כעת טוב יותר ממה שהיה כאשר הנתבע קיבל אותו לחזקתו, ועל כך התובע צריך לשלם. בית הדין דחה את הדברים. אמנם, כאשר אדם בונה לחבירו דבר שיש לחבירו בו תועלת חבירו חייב לשלם (שו"ע שעה, ו), אולם, במקרה שמקבל ההנאה גילה את דעתו מראש שאינו רוצה בהנאה זו, הוא אינו חייב לשלם עליה (שו"ת הרשב"א ו, קיא, וטור חו"מ סי' שעה), וכך כתב הרמ"א (שעה, ז) שאדם ששיפץ בית שהיה צריך לשפץ אותו, והוסיף בו ציורים יפים, אין בעל הבית חייב לשלם לו על הציורים היפים שהוסיף.
הציץ אליעזר (טו, סז) הביא מחלוקת בענין זה ונראה שיש רבים הסוברים שלמרות שבעל הנכס מחה, הוא חייב לשלם על השבחת הנכס. גם החזון איש (בבא בתרא ב, ו) הסתפק בשאלה זו, אך ספיקו עוסק בנהנה שהודיע שהוא מעוניין בשבח לאחר שבוצע, למרות שמתחילה מחה שלא להשביח, אך אם הוא לא מגלה דעתו, מחאתו מועילה לפטור אותו מתשלום.
במקרה זה התובע מחה בנתבע שלא ישביח את הבית, למרות שבהתחלה השוכר הכחיש זאת, הוא חזר בו מכך, ולכן בית הדין קיבל את טענת התובע שהוא הודיע לנתבע שלא ישפץ את הדירה.
לכן באופן עקרוני התובע פטור מתשלום על השבח לבית.
למרות זאת, אם התובע ישכיר בעתיד את הבית במחיר גבוה יותר הוא יהיה חייב לשלם לנתבע עבור השבח לבית.
דיינים: הרב חיים בלוך, הרב נתן חי, הרב עמוס ראבילו.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
שיא השיאים בפסח!
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
אוצרות בלב הים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
