ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך במדבר

דרשה בחופה לכבוד חתן וכלה

25
לחץ להקדשת שיעור זה

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים... שאו את ראש כל עדת בני ישראל " (במדבר א, א-ב).

מסביר רש"י מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים, כשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם , באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם.
לפי דברי רש"י מובן מדוע מזכירה התורה שה' דיבר עם משה באהל מועד, שהרי אהל מועד היא הסיבה להשראת השכינה, והשראת השכינה היא הסיבה לכך שה' מנה אותם בזמן זה, אולם לא מובן מדוע היתה צריכה התורה להזכיר שה' דיבר עם משה במדבר סיני, מה רוצה התורה ללמדנו בכך שמזכירה את המיקום הגיאוגרפי בו ציוה ה' על משה למנות את בני ישראל?
אומר הנביא ירמיהו (ב, ב): "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה". הקב"ה זוכר לעם ישראל חסד נעורים על כך שהלכו אחריו במדבר בארץ לא זרועה. זו היא אם כן הסיבה שהתורה מזכירה שה' דיבר עם משה במדבר סיני, וציוה עליו למנות שוב את בני ישראל, שהרי יש כאן סיבה נוספת לכך שהקב"ה כה מחבב את בני ישראל, ומונה אותם שוב ושוב, והיא משום שהם הלכו אחריו למדבר השומם "ארץ לא זרועה" מתוך "אהבת כלולותיך" בלי כל חשבונות.
חתן וכלה, איש ואשה נישאים, כל אחד בא ממקום אחר, ממשפחה אחרת, עם הרגלים אחרים, והנה הם יוצאים לדרך חדשה, "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" הם הולכים זה אחרי זו, וזו אחרי זה למדבר, הם יוצאים לדרך לא סלולה, בה מעולם לא צעד איש, הם סוללים את דרכם החדשה יחד, במסירות הדדית, בלי כל חשבונות, ההכרה בכך מביאה לאהבה גדולה.
מסירות גדולה זו, מביאה לאיש ואשה זכו שכינה ביניהם (סוטה יז.), והשראת השכינה מביאה אף היא לאהבה גדולה כדברי רש"י "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה.. כשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם".
הגמרא אומרת על המשמח חתן וכלה שזה כאילו שבנה אחת מחורבות ירושלים (ברכות ו:), מה הקשר בין שמחת חתן וכלה לבנין ירושלים?
התשובה היא שעיקר בנין ירושלים איננו הבניין הפיזי, אלא הבניין הרוחני שמביא להשראת השכינה בישראל, וכאשר איש ואשה נישאים, ובונים בית נאמן בישראל, הרי שכינה ביניהם, ולכן זוהי בניית חורבה מחורבות ירושלים, אבל הגאולה איננה שלמה, והשמחה איננה שלמה כל זמן ש"הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו" (איכה ה, יח), ולכן החתן שובר כוס תחת החופה כדי לזכור ברגע השמח והמרומם של נישואין, של בניית בית בו תשרה השכינה, שהשמחה איננה שלמה כל עוד לא נבנה בית ה'.
יהי רצון שנזכה שהקב"ה ברחמיו המרובים יזכור לנו שוב חסד נעורינו, אהבת כלולותינו, לכתנו אחריו במדבר, בארץ לא זרועה, ומתוך אהבה זו, יבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן.

עוד בנושא במדבר

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il