ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים שיעורים נוספים

על מגילת רות ועצמאות

לחץ להקדשת שיעור זה
בדברינו לשבת פרשת בהעלותך - שנת תשע"ד , הסברנו את הקשר בין מעשיהם של אלימלך ובניו, המפורטים בפתיחה למגילת רות, לבין העיכוב שהיה בקיום ההבטחה לצאצאי יהודה מבנו פרץ לקבל את המלכות. הברכה שבירך יעקב אבינו את יהודה התקיימה רק בימי דוד המלך.
נרחיב קצת בנושא וננסה להבין גם את משמעותו בדורנו.
אלימלך, כצאצא של פרץ, מאוד רצה את המלכות. כך מתאר זאת המדרש: "ר' מאיר היה דורש שמות. ר' יהושע בן קרחא היה דורש שמות. ושם האיש אלימלך - שהיה אומר: 'אלי תבוא מלכות' ". (עיינו רות רבה (לרנר) פרשה ב ד"ה [ה] ושם האיש). התוצאה הייתה משולשת:
א. המלכות עברה לשבט בנימין (אהוד בן גרא), ואחריו לשבטים נוספים.
ב. לא הייתה ממלכה יהודית מאוחדת, כל שבט פעל כמסגרת עצמאית.
ג. שבט יהודה, לא רק שלא קיבל את המלכות על כלל ישראל, אלא היה משועבד לפלישתים במשך מאות שנים, עד ימי דוד. אז חזרה מלכות ליהודה, ודוד המלך מלך על מדינה עצמאית מאוחדת.
נרחיב יותר את הנקודה השלישית. שבט יהודה, אחרי זמן מנהיגותו של עתניאל בן קנז ואלימלך מבית לחם (עיינו סדר עולם רבה פרק יב), כמעט נעלם מספר שופטים. הוא לא בא לעזרת שכניו מבנימין בהנהגת אהוד בן גרא, במלחמה כנגד המואבים. הוא גם לא בא לעזרת שכניו דבורה (שישבה סמוך לבית אל) וברק במלחמתם כנגד הכנענים. דבורה שמותחת ביקורת חריפה על שבטים יותר רחוקים, מתעלמת מחוסר שיתוף הפעולה של שבט יהודה. ההסבר היחיד לכך הוא שהם לא יכלו לעזור כיוון שהיו תחת שלטון זר. גם לקראת סוף הספר מופיע במפורש כי הפלישתים שלטו שלטון ללא מצרים על שבט יהודה. וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה ... לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים" (פרק טו, י – יא).
ננסה להציע היכן רמוז במגילת רות, כי הפלישתים הם ששלטו על שבט יהודה. בתחילת המגילה מופיעה גיסתה של רות, עָרְפָּה. על פי המדרש היא הייתה גם אחותה (עיינו רות רבה (וילנא) פרשה ב סימן ט [ד]). חז"ל זיהו את ערפה עם הרָפָה (שמו"ב כ"א כג) היא הרָפָא (דבהי"א כ' ח), מי שילדה את הענקים, מבני פלשת, שהפילו את חתתם ושיעבדו את שבט יהודה. רק דוד - צאצאם של רות ובועז מבית לחם, יחד עם בני משפחתו, יכלו לענקים אלה, הרגו אותם, ואז דוד הקים את מדינת היהודים העצמאית הראשונה.
מה הם המאפיינים של מדינה יהודית אידאלית, על פי מגילת רות? המגילה מדגישה כמה נושאים:
א. מדינה יהודית מתקיימת ופועלת בארץ ישראל, מקום שבו המצוות התלויות בארץ, תופסות מקום מרכזי בחיים של הכלל והפרט.
ב. החסד הוא מרכיב יסודי של כל חברה יהודית. לכן, הגנה על החלש (רות ב' ח-ט), עזרה לחלש – מצוות לקט (שם ב' ב), קרוב גרים (שם ב' יא-יב), חסד של אמת (הקמת שם, שם ד' י) שזורים לאורך המגילה.
ג. סדרי משפט קבועים ובית הדין הדואג למשפט צדק לכולם (שם ד' א-יב) מאוד מודגשים במגילה.
לסיכום, בניה של רות, גומלת החסדים, התגברו על בניה של ערפה שהפנתה עורף לחמותה במצוקה והתחברה לכוח החזק באזור - הפלישתים.

הבה נתפלל כולנו, דווקא בימים אלה, ימי מתן תורה, שהקב"ה יזכה אותנו בהנהגה רבנית שתעסוק ותקדם תחומים חשובים אלה. שנזכה שגם ההנהגה המדינית תדרג משימות מסוג זה בראש סולם העדיפויות שלה. שנזכה שמדינתנו תתחזק ותתקדם, לא רק מבחינה טכנולוגית, אלא גם באהבת ישראל בלי חלוקה מגזרית, עם דאגה לחלשים וקידום המצטיינים, כדי שההנאה מכישרונותיהם תתחלק בין כל חלקי החברה. מדינת מופת שערכים אלה חקוקים על דגלה, תהיה גם אור לגויים.
עוד בנושא שיעורים נוספים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il