גדלות משה רבנו ומסירותו למען ישראל | הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש שמות
תצוה

קטגוריה משנית

10476

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הסבר חז"ל לכך ששמו של משה רבנו אינו מוזכר בפרשה
פרשת 'תצוה' היא פרשה מיוחדת. היא פותחת במלים: "ואתה תצוה את בני ישראל" וגו' 1 , ואילו שמו של משה רבנו אינו נזכר בה אף לא פעם אחת, כאילו הוא איננו. בכל שאר פרשיות התורה - מהולדת משה רבנו בספר שמות ועד לספר דברים, שבו משה רבנו עצמו מדבר - אין אפילו פרשה אחת ששמו של משה רבנו, מוסר התורה, אינו נזכר בה. על משמעות הדבר עומדים חז"ל והראשונים.

בזוהר 2 מובא:

תלת אינון דגרמין ביש לגרמייהו... מאן לן רב ממשה, דאמר: 'ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת', ואמר לצורך, ואע"ג דקב"ה עביד רעותיה, עם כל דא לא אשתזיב מעונשא, והא אתמר דלא אדכר בפרשת 'ואתה תצוה' ואתמחי מתמן.

בעקבות דברי הזוהר, כותב הרא"ש בפירושו לתורה 3 :

תמצא בכל הסדרים אשר בתורה - משנולד משה עד משנה תורה - שהוא נזכר, מלבד זה הסדר, ותימא הוא; ושמעתי מפי הרב רבי דן אשכנזי ז"ל, לפי שמשה אמר לפני הקב"ה על מחילת העגל דבר רע: 'ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת', ואמרו ז"ל: 'קללת חכם אפילו על תנאי היא באה', אמר הקדוש ברוך הוא: אעשה לך לפנים משורת הדין, אמחה אותך מן הספר אשר כתבתי, כלומר מסדר 'ואתה תצוה' שכתבתי לפני 'כי תשא', וזו היא הקללה שעשתה רושם, שלא נקרא שם שמו, ובשביל כך לא נזכר משה בזה הסדר.

מעלת מסירות נפש על כלל ישראל
דברי חז"ל אלו טעונים הסבר, שכן מסירות נפש למען כלל ישראל - זוהי המדרגה העליונה ביותר שהאדם יכול להגיע אליה. הרמב"ם 4 כותב, שמסירות נפש להציל אחרים היא מדרגה של "רוח ה'", שהיא הקדמה לנבואה. הרמב"ם מסדר את מדרגות הנבואה, ואומר שכהקדמה לנבואה יש מדרגה של "רוח ה'", שהיא "עזר אלהי, יעוררו ויזרזו לעשות טובה גדולה בעלת ערך, כגון הצלת קבוצת חסידים מידי קבוצת רשעים, או הצלת חסיד גדול" וכו'; וקל וחומר הצלת כלל ישראל. וזהו מה שכתוב: "ותלבש אסתר מלכות" וגו', ומבאר רש"י: "שלבשתה רוח הקדש" וכו', שכן בשעה שאדם הולך למסור את נפשו למען כלל ישראל - זוהי מדרגה של רוח הקודש. בזה זוכים לרוח הקודש, וזו עצמה מדרגה של רוח הקודש. 'מלכות' זוהי רוח הקודש 5 .

תפילתו של משה רבנו היתה תפילה של מסירות נפש למען עם ישראל. משה רבנו אמר: "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" 6 , ובכך הוא הסכים לביטול כוח התורה שלו. משה רבנו הסכים שכל מעלותיו הרוחניות יתבטלו, ובלבד שעם ישראל ינצל 7 . זהו לימוד על גדולתו של משה רבנו, ועל כוחו של משה רבנו באהבת ישראל. משה רבנו אמר: "ואם אין מחני נא מספרך", מכיוון שאם אינך מוחל לכלל ישראל, למה לי חיים? וזה היה שיא של אהבת ישראל, ושל מסירות נפש למען כלל ישראל.

אין כל ספק בדבר שמדרגת מסירות הנפש של משה רבנו היתה מדרגה עלאית, שהרי בעקבותיה זכה עם ישראל למעלת "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה" 8 . לאחר מסירות הנפש של משה רבנו, באמרו: "מחני נא מספרך" וגו', הוא מוסיף למסור את נפשו למען עם ישראל, ולאחר שהקדוש ברוך הוא אמר לו: "ושלחתי לפניך מלאך" וגו' 9 , הוא אומר: "ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה, ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי, ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני" 10 , ומוסיף רש"י: "ואשר אמרת לי: 'הנה אנכי שולח מלאך' - אין זו הודעה, שאין אני חפץ בה". משה רבנו אומר, שעל אף דברי הקדוש ברוך הוא, שישלח מלאך להעלות את בני ישראל לארץ-ישראל - אין זו הודעה, מכיוון שאין זה מתקבל על דעתו; ולכאורה דבריו אינם מובנים, שכן הקדוש ברוך הוא הודיעו בפירוש שישלח מלאך! אלא הסבר הדבר הוא, שלשׂכלו של משה רבנו יש הזדהות גמורה עם רצון הקדוש ברוך הוא, ואם הוא אינו חפץ בכך - סימן שאין זו כוונתו הסופית של הקדוש ברוך הוא. טענתו של משה רבנו היתה, שאם זה היה רצון הבורא - הוא היה צריך לחפוץ בכך, ואם משה רבנו מרגיש שאין הם מתקבלים על דעתו, והוא אינו יכול להעלות כך את העם, והוא סובל מכך, סימן שמדובר כאן רק בנסיון מצד הקדוש ברוך הוא, לראות כיצד הוא יקבל זאת, ומשום כך "אין זו הודעה". זוהי היאבקות ומסירות נפש של משה רבנו בתפילה, וזהו המשך למסירות הנפש של משה רבנו למען עם ישראל.

שכרה של מסירות נפש
ובזכות מסירות הנפש הזאת של משה רבנו, ובזכות הכוח של אהבת ישראל שלו, הוא זכה לגילויים של הבחירה המחודשת של כלל ישראל, ושל שלוש עשרה המידות שניתנו לעם ישראל. לאחר מסירות הנפש של משה רבנו למען עם ישראל לעניין העלייה לארץ ישראל, מוסיף משה רבנו לבקש: "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה", ובגמרא בברכות 11 מבואר, שמשה רבנו ביקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם, אלא רק על ישראל. קודם לכן זה לא היה כך. קודם לכן שרתה השכינה גם על אומות העולם, וכאן - לפני נתינת הלוחות השניות - מבקש משה רבנו שתהיה בחירה מחודשת של כלל ישראל; והקדוש ברוך הוא נענה לו: "ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם" 12 . זהו יסוד הגדלות של כלל ישראל. היתה כאן בחירה מיוחדת ומחודשת של כלל ישראל, מלבד הבחירה שהיתה קודם לכן - לפני מעמד הר סיני - ובבחירה הזו נבדל עם ישראל משאר העמים בכך שרוח הקודש נתייחדה לו בלבד. זהו לימוד גדול, לפיו הקדושה שייכת רק לעם ישראל 13 . זוהי הבחירה השנייה של כלל ישראל, שנעשתה לפני מתן תורה, והיא נעשתה בזכות מסירות הנפש של משה רבנו.

ובזכות מסירות הנפש של משה רבנו, הוא זכה גם לגילוי של תורה מחודשת: "וחנתי את אשר אחן, ורחמתי את אשר ארחם" 14 , ולגילוי הברית המחודשת של שלוש עשרה מידות הרחמים. וכמו כן זכה משה רבנו למאור פנים שעתיד הקדוש ברוך הוא לתת לצדיקים בעולם הבא, כפי שמובא ב'תנא דבי אליהו' 15 :

מפני מה זכה משה למאור פנים בעולם הזה, מה שעתיד הקב"ה ליתן לצדיקים בעולם הבא? מפני שעשה רצונו של הקב"ה, ומתאנח על כבודו של הקב"ה ושל ישראל, וכל ימיו היה מחמד ומתאוה ומצפה כדי שיהא שלום בין ישראל לאביהם שבשמים; ומנין לך? תדע לך, כשהיו ישראל במדבר וסרחו במעשיהם, אמר הקב"ה למשה: 'ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול', מיד היה פתחון פה למשה להשיב...

הכול נמשך ממסירות הנפש של משה רבנו. מתוך מסירות הנפש של משה רבנו, נמשך כוח אהבת ישראל שלו, ומתוך כך זכה עם ישראל ל'ונפלינו', ולשלוש עשרה מידות הרחמים. אך על אף שהיתה זו תפילה של מסירות נפש למען כלל ישראל, שמו אינו נזכר בפרשה אחת בתורה. כיצד ניתן להבין את הדבר?

כוחו של תלמיד חכם
הגמרא במכות 16 אומרת, ש"קללת חכם אפילו על תנאי היא באה", ומכיוון שמשה רבנו אמר: "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" - זה היה צריך להתקיים. זהו הכוח העצום של דיבורו של תלמיד חכם, שכל מה שהוא אומר מוכרח להתקיים בדרך כל שהיא. כל דיבוריו של משה רבנו הם תורה, ומכיוון שהוא הוציא מפיו מלים, ואמר: "מחני נא" - לכן גם אם הוא לא נמחה מכל התורה כולה, מכל מקום לפחות בפרשה אחת של התורה הוא היה צריך להמחות. דיבורו של תלמיד חכם הוא דבר קיים ואמיתי, יסודי וקבוע, שאינו מתבטל, אפילו אם הוא קללה, אפילו אם הוא על תנאי, ואפילו אם התלמיד חכם לא התכוון לכך.

לכל המעלות הללו זכה עם ישראל בזכות מסירות הנפש של משה רבנו, אך את קניין התורה עצמה אי אפשר לזכות ולהשיג בדרך זו, ומשום כך לא נזכר שמו של משה רבנו בפרשת 'תצוה'. יש הקפדה על משה רבנו, שאמר בנוסח: "מחני נא" - כביכול בלי זה ריבונו של עולם לא היה יכול להציל את כלל ישראל - ולכן, על אף שזו היתה מסירות נפש, מכל מקום דיבורו היה צריך להתקיים, ומשום כך בפרשת 'תצוה' לא נזכר שמו של משה רבנו.

בפרשה מתגלית גדלותו של משה רבנו יותר מאשר בפרשיות אחרות
ברם, על אף ששמו של משה רבנו אינו מוזכר בפירוש בפרשת 'תצוה', מכל מקום דומה שאין עוד פרשה אחת בתורה שמוזכר בה משה רבנו כל כך הרבה פעמים. אין עוד פרשה בתורה שכל כך מלאה ממשה רבנו כמו הפרשה הזאת, ובה מתגלית גדלותו הרבה יותר מאשר בכל שאר הפרשיות. כל הפרשה היא: "ואתה תצוה", "ואתה הקרב" - תמיד מדובר על משה רבנו. את הכול הוא עושה.

לגבי עשיית בגדי הכהונה, נאמר בפרשת 'כי תישא': "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה... ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן, ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך" 17 . ואילו בפרשת 'תצוה' נאמר: "ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" 18 - הציווי הוא על משה רבנו, גם אם שמו לא נזכר בפירוש. "ואתה תצוה" - רק אתה; "ועשית" - רק משה רבנו. לגבי הציווי על הארון, כותב הרמב"ן 19 , שציווי התורה הוא: "ועשו ארון", ולא: 'ועשית ארון' - "יחזור אל בני ישראל הנזכרים למעלה... ויתכן שירמוז שיהיו כל ישראל משתתפין בעשיית הארון, בעבור שהוא קדוש משכני עליון, ושיזכו כולן לתורה... והעסק - שיתנדב כל אחד כלי זהב אחד לארון, או יעזור לבצלאל עזר מעט, או שיכוונו לדבר". בעשיית הארון השתתפו כל ישראל במחשבתם, ומחשבת כלל ישראל קידשה את ארון הברית. מה שאין כן לגבי בגדי הכהונה, המכפרים על עוונותיהם של ישראל, שלגביהם נאמר: "ועשית בגדי קדש" וגו', והציווי הוא על משה רבנו בלבד. מחשבתו של משה רבנו, היא שהחילה את הקדושה, ומכוח קדושתו של משה רבנו, ומכוח דיבורו, עשו חכמי הלב את בגדי הכהונה. זהו כוח קדושת מחשבתו ודיבורו של משה רבנו. את הבגדים אמנם עשו בפועל העושים במלאכה, אך מחשבתו של משה רבנו היא זו שקידשה אותם, והפכה אותם לקודש. שמו של משה רבנו אינו נזכר, אבל גם ללא השם - משה רבנו קיים, וקדושתו קיימת, ודיבורו קיים, ומכוחם נעשו בגדי הכהונה.

וכך גם לגבי שאר הציוויים בפרשת 'תצוה', שאמנם לא נזכר בהם שמו של משה רבנו בפירוש, אבל משה רבנו קיים בהם גם בלי השם. שמו של משה רבנו אינו נזכר, אבל כוח הקדושה וכוח התורה של משה רבנו מודגשים יותר מאשר בכל מקום אחר. הוא המצווה, והוא הממנה, והוא המחנך של הכהנים, והוא הממנה את הכהן הגדול, והוא המחנך את הכהן הגדול, והוא עצמו כהן גדול ועובד את העבודה, ומקדש את הבגדים ואת המשכן. על הכול נאמר: "ואתה" - משה רבנו עצמו. הכול נעשה מכוחו של משה רבנו. "ואתה תצוה": הציווי על שמן המאור של המנורה, לעדות ששכינה שרויה בישראל; "ואתה הקרב": בחירת אהרן הכהן, ומינויו לכהן גדול - הכול נעשה מכוחו של משה רבנו. דמותו של משה רבנו וכוחו של משה רבנו קיימים, וכוח קדושתו וכוח תורתו של משה רבנו נמצאים, והוא מוריד את השכינה, והוא מקרב את אהרון. אמנם שמו של משה רבנו לא נזכר, אבל אין זה גורע ממנו דבר, ולהיפך - משה רבנו מתעלה, שכן מתברר שיש קיום למשה רבנו גם בלא הזכרת שמו.

כל תלמיד חכם הוא בחינת 'משה רבנו'
זוהי משמעות פרשתנו: משה רבנו קיים גם בלי הזכרת שמו. וזה מה שניתן ללמוד מכאן, שגם בשעה שמשה רבנו אינו מופיע בפירוש, מכל מקום כוח התורה והקדושה שלו נמצא ופועל. ואין הדברים אמורים רק במשה רבנו, אלא בכל רב, שגם בשעה שהרב איננו - דבריו קיימים ופועלים. יש קיום לרב ולתורתו גם בלי שהוא יהיה נוכח במקום, וגם בלי שהוא יפעל בגלוי, וזאת מכיוון שתורתו וקדושתו חיה ופועלת בלבבותיהם של תלמידיו.

------------------------
מתוך הספר 'שיחות מרן הגר"א שפירא למועדי ישראל', בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א (מכת"י).

^ 1 שמות כז, כ. גם הפסוקים שיובאו בהמשך הם מספר שמות, ועל כן נציין רק את הפרק והפסוק.
^ 2 פנחס, חלק ג דף רמו ע"א.
^ 3 'הדר זקנים' על התורה, תחילת פרשת תצוה. וכן מובא ב'דעת זקנים מבעלי התוספות' (לשמות לב, לב), ובפירוש 'בעל הטורים' (לשמות כז, כ).
^ 4 ב'מורה נבוכים', חלק ב, פרק מה.
^ 5 ועיין עוד ב'אורות', אורות התחיה, פסקה ז, עמוד סא, וב'לנתיבות ישראל', חלק א, עמוד קפג.
^ 6 לב, לב.
^ 7 ראה ב'אגרות הראי"ה', חלק ב, עמוד קפט, ובהערה 36.
^ 8 לג, טז.
^ 9 לג, ב.
^ 10 לג, יב.
^ 11 בדף ז ע"א, והובאו דבריה ברש"י לשמות, שם.
^ 12 שם, יז.
^ 13 עיין ב'אור החיים' לויקרא יט, ב, ד"ה קדושים.
^ 14 לג, יט.
^ 15 רבא, פרק ד, אות א.
^ 16 בדף יא ע"א.
^ 17 לא, ב-ו.
^ 18 כח, ב.
^ 19 כה, י.

תצוה

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל

ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל לשעבר. ממנהיגי הציונות הדתית. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

שלח לך
חטא המרגלים וברית אבות
סיוון תשס"ו
32 דק'
עניינו של יום
תורה ומלכות
מתוך כנס יום ירושלים התשס"ה - בישיבת מרכז הרב
ערב יום ירושלים התשס"ה
בא
ההכנה לתורה
בבא בתרא
חלוקת ארץ ישראל לעתיד לבוא
בבא בתרא קכא ע"ב
תשנ"ו

תצוה

קרוב אליך
קרוב אליך – תצוה
עלון מספר 593
רבנים שונים | אדר תשפ"ו
4 דק'
תצוה
תצוה -האורה בחיינו מכוחה של המנורה
הרב מאיר גולדויכט | אדר תשפ"ו
תצוה
חושן המשפט
הרב יוסף כרמל | התשס"ד
29 דק'
כלי יקר על הפרשה
עניין כפרתם של בגדי הכהונה על עבירות שונות
כלי יקר פרשת תצוה חלק א'
הרב חיים כץ | ה' אדר תשפ"ה

תצוה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב יעקב שפירא
הרב דוד דודקביץ'
הרב משה אליה
הרב הלל גפן
הרב בני אלון
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב חיים דרוקמן
הרב שלמה שושן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו