ענייני כשרות המצויים | הרב עודד מילר | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
סדרות מיוחדות
חכם במטבח

קטגוריה משנית

256

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הלכות דם
בביצים:
דם הנמצא בביצים שאינן מופרות מותר מהתורה, וחכמים אסרוהו משום מראית עין (סו, ב).
בימינו על פי חוק אין לשווק ביצים מופרות, ובסחורה חוקית לא אמורה להיות ביצה מופרית. על כן מעיקר הדין אין חובה לבדוק את הביצים המשווקות (עיין שם, ח), וכן אם נמצאה בהן טיפת דם ניתן לזרוק אותה ולאכול את שאר הביצה (שם, ג).
אמנם, המנהג הרווח להחמיר לבדוק את הביצים כשניתן, וכן מנהג האשכנזים להשליך את הביצה כולה במקרה שנמצא בה דם (עיין באגרות משה יו"ד א לו).
בעוף:

חכם במטבח (5)

הרב עודד מילר

4 - כשר קצר ולעניין!

5 - ענייני כשרות המצויים

טען עוד

העופות הכשרים המשווקים נמלחו והודחו כדין, ועל כן הנוזל האדמומי המופרש מהעוף לאחר מליחתו אינו דם אלא "מוהל בעלמא" ואין בו שום חשש.
אמנם, דם הצרור תחת עור העוף אינו יוצא במליחה רגילה (סז, ד). לעיתים ניתן למצוא בעופות המשווקים דם צרור, ועל כן יש לחתוך ולהסיר את האזור קודם בישול העוף (חכמת אדם ל,ג).
חליטה לנוהגים כרמב"ם:
דעת הרמב"ם שהמליחה לא פולטת את כל הדם, ולכן בנוסף למליחה יש צורך לחלוט את הבשר – להכניסו למים רותחים שימנעו מהדם לפרוש ממקומו ובכך יהיה מותר באכילה. חלק מהתימנים נוהגים כדברי הרמב"ם, ומקפידים להכניס את העוף לתוך הסיר רק לאחר שהמים כבר רותחים, ודווקא כאשר הבשר מופשר. יש לציין שלדעת הרמב"ם כל עוד הבשר לא נחלט במים רותחים הרי שכל חיתוך שלו יצריך מליחה מחדש במקום החיתוך, ולכן לשיטתו כשקונים חלקי עוף חתוכים (כרעיים, חזה וכדו') יש למלוח אותם בשנית בבית קודם החליטה, משום שהם נחתכו במפעל לחלקים רק לאחר המליחה.
אמנם, הבשר המשווק כיום נמלח למשך שעה, ולדעת כמה אחרונים מליחה זו מפליטה את כל הדם אף לדעת הרמב"ם (העמק שאלה סח, יג. ערוה"ש ס"ט, לז-מ), ועל כן גם הנוהגים כרמב"ם רשאים לסמוך על סברא זו בעת הצורך, כגון אורחים, בחורי ישיבה וחיילים (שו"ע המקוצר לרב רצאבי, יו"ד א' סי' קלב סע' יג), ולאכול את העוף למרות שלא נחלט ולא נמלח בשנית במקום החיתוך.

א) דיני תולעים
יש לבדוק מתולעים קמח, פירות יבשים, קטניות וירקות עלים, כפי ההדרכות המצויות.
אם בישלו או אפו מאכל המכיל רכיבים הטעונים בדיקה מבלי שנבדקו, יש לשאול מורה הוראה מה דינם של המאכלים (יעויין בפד, ט, וש"ך שם ס"ק כט).
מאכל שנמצאו בו שלושה חרקים מחויב בבדיקה מדין תורה. במידה ואי אפשר לבודקו או לסננו מחרקים נוספים (כמו תבשיל שלא יעבור במסננת) המאכל נאסר באכילה (ק, ד), ויש לשאול מורה הוראה על דינם של הכלים (יעויין בקז,ב, ובש"ך שם ס"ק ז).

ב) מאכלים האסורים מחשש סכנה
משקים גלויים
משקים שנותרו גלויים ללא השגחה אסורים בשתייה מחשש שנחש הטיל בהם ארס.
בימינו אין הנחשים מצויים בבתים ולהלכה המשקים מותרים בשתייה, כנפסק בשו"ע (קטז, א). מאידך כמה אחרונים כתבו שגם בזמננו שומר נפשו ירחק מכך (פת"ש שם סק"א בשם של"ה וגר"א), ועל כן יש מעלה להקפיד שלא להותיר משקאות גלויים ללא השגחה מחוץ לארון או למקרר.
בנוסף, יש לזכור שאם יין שאינו מבושל נותר גלוי עד שנשתנה טעמו הוא נחשב "פגום", ולכתחילה אין לקדש עליו גם כשאין חשש לארס נחש, משום "הקריבהו נא לפחתך" (שו"ע או"ח ערב, א).

שום בצל וביצה קלופים ששהו בלילה
בגמרא מוזכר שיש סכנה באכילת שום בצל וביצה ששהו בלילה כשהם קלופים לחלוטין, מחשש לרוח רעה ששורה עליהם, ואפילו אם שהו בתוך כלי סגור (נדה, יז.).
בשולחן ערוך ישנו סימן שלם (קטז) המוקדש לדברים האסורים באכילה מחמת סכנה, וחשש זה אינו מובא שם, כנראה משום שסמך על דברי הראשונים שבימינו לינת לילה לא מביאה רוח רעה (יעויין בתוס' יומא דף עז עמוד ב). בנוסף, גם הגמרא עצמה לא אסרה אכילה זו מן הדין אלא רק משום זהירות בעלמא, ומשום כך אין לאסור אלא במציאות הדומה בדיוק למציאות המתוארת בגמרא (הליכות שלמה תפילה, פרק ב הערה 103. מעין זה גם בשו"ת שבט הלוי חלק ג סימן קסט).
לאור זאת במקרים הבאים ניתן לאכול את המאכלים ללא שום חשש אף כאשר שהו לילה כשהם קלופים לחלוטין:
א. הוסיפו למאכל עוד רכיב בכמות כזו שמשנה את טעמו (סמ"ק, קעא).
ב. המאכל טחון "כעפר", ובכלל זה אבקות שום ובצל (דרכי תשובה קטז, ס"ק עד).
ג. המאכל שהה בלילה בקירור בתוך המקרר (רה"י שליט"א).
מאכלים שנגע בהם אדם לפני שנטל ידיו בבוקר
לכתחילה אין לגעת במאכלים לפני נטילת ידיים שחרית, משום רוח רעה השורה על הידיים. בדיעבד המאכל מותר באכילה, אך אם ניתן לשוטפו מבלי להפסידו יש להדיחו שלוש פעמים (מ"ב ד, יד).
מאכלים שישנו עליהם שנת לילה
אין להניח מאכלים תחת המיטה, מחשש שישן אדם מעליהם בלילה, ובכך תשרה עליהם רוח רעה. איסור זה אפילו אם המאכלים סגורים בכלי (קטז, ה). אמנם לעניין דיעבד ניתן להתיר את אכילתם אף אם ישנו מעליהם (פת"ש שם סק"ה בשם שו"ת שבות יעקב).

ג) טבילת כלים
כלים שאינם טבולים אסורים בשימוש, אך בדיעבד אם טעו והשתמשו בהם הם אינם אוסרים את המאכלים שבהם (קכ, טז).
כדאי להתרגל שלא להכניס לארון הכלים כלים שאינם טבולים, ואם כן מאכסנים אותם לפני טבילתם (כגון בארון כלי הפסח) יש לסמן עליהם שטעונים טבילה.
אילו כלים חייבים בטבילה
יעוד הכלי: הכלים חייבים בטבילה רק אם עומדים בשני התנאים הבאים:
א. באים במגע מכוון עם מאכל (שם, ד). לכן פותחן, למשל, אינו חייב בטבילה כי אינו מיועד לנגיעה מכוונת במאכלים.
ב. מיוצרים עבור מאכלים המוכנים לאכילה, בין אם הם מוכנים כבר קודם לשימוש בהם, ובין אם השימוש עצמו מכשירם לאכילה.
חומר הכלי: הכלים החייבים בטבילה הם כלי מתכת וזכוכית (שם, א).
על כן כלי חרס פטורים מטבילה, אך כלי חרסינה ופורצלן (שהם כלי חרס המצופים זכוכית) מטבילים בלא ברכה (ערוה"ש שם, כט).
כלי פלסטיק - למעשה מקילים בהם שאינם צריכים טבילה (חלקת יעקב, סימן מה).
כלים "תוצרת הארץ" פטורים, אך יש לוודא שהם אכן מיוצרים בארץ ולא מיובאים מחו"ל.
דיני חציצה (שם, יג)
יש להקפיד ולהוריד מדבקות ושיירי דבק מהכלי לפני הטבילה.
מדבקות אשר נצרכות לשימוש הכלי (למשל מדבקות "מינימום" ו"מקסימום" שעל המיחם) ואינן מכסות את רוב הכלי, ניתן להשאירן.

כלים חשמליים
אמנם בדרך כלל היצרנים מצהירים שהטבלת הכלי מסירה את האחריות על המוצר, אך ככל ומדובר בכלי עם מנגנון חשמלי פשוט (כמו קומקום, מיחם, טוסטר), הרי שהמציאות מראה שאם לאחר הטבילה מייבשים אותם היטב בשמש כמה ימים ורק לאחר מכן משתמשים בהם, אזי אין חשש שיתקלקלו
אם מדובר בכלים שיש להם פיקוד אלקטרוני , אזי יש לפרק את מנגנון ההפעלה החשמלי שלו, ולהחזירו על ידי יהודי (ספר טבילת כלים עמ' קז בשם הגרש"ז אויערבאך). 1

דרך ההטבלה
יש להקפיד שהמים יקיפו את כל הכלי בבת אחת. על כן:
אם מטביל בסל – ינער בתוך המים את הסל והכלים שבתוכו.
אם מטביל ביד – יניח לרגע את אחיזתו בכלי בעודו במים. לחילופין ניתן להרטיב קודם את היד במי המקווה ואז אין צורך להרפות את האחיזה (קכ,ב).
בכלי שיש בו בית קיבול יש לוודא שכולו התמלא במים, ולעתים יש להשאירו במים כמה שניות עד שיצא ממנו האוויר והמים ימלאו את כולו (רב,ח).

ד) הפרשת חלה
כמות הקמח בעיסה המחייבת בחלה
חיטה מלא חיטה לבן וכוסמין שיפון שיבולת שועל ושעורה
עם ברכה 1.650 1.550 1.350 1.200
ללא ברכה 1.450 1.250 1.150 1.050
להלן פירוט משקל הקמח (בק"ג) המחייב עבור הפרשה בברכה, ושלא בברכה (פניני הלכה כשרות א', עמ' 192):
צירוף שתי עיסות שאין בכל אחת שיעור חלה, אלא רק בשתיהן יחד
כדי שהבצקים יצטרפו ויהיה ניתן להפריש בברכה, יש להקפיד על כל התנאים הבאים:
1) פיצול הבצק לשתי עיסות נעשה משיקולים שאינם קשורים להרכב העיסה (למשל, חוסר מקום בכלי). אך כשחלוקת הבצק לשתי עיסות נעשתה משום שהן שונות בהרכבן ומהותן עד כדי כך שישנה הקפדה שהבצקים לא יתערבו (כגון בעיסה מתוקה ומלוחה, שומנית ושאינה כזו) – העיסות אינן מצטרפות לשיעור הפרשת חלה (שכו, א).
2) העיסות צריכות להיות סמוכות זו לזו, באחת משתי הדרכים (שכה,א):
א. כל העיסות תהיינה מונחות בתוך כלי אחד, ובכלל זה עיטוף כולן במגבת או שקית 2 (אם העיסות מונחות בכלי וישנה עיסה שיוצאת כולה מחלל הכלי, יש לכסותה בניילון או מגבת), ולכתחילה יש להקפיד שהעיסות יגעו זו בזו (נקה"כ שכו, בסופו).
ב. העיסות תהיינה מחוברות אחת לשנייה עד כדי שאם יתפרדו, אזי עיסה אחת תתלוש עמה בצק מהעיסה השנייה ("נשיכה"). במצב כזה אין צורך להכניסן לכלי אחד, ונדמה שדרך זו נוחה יותר.
3) שתי העיסות שייכות לאדם אחד, ולא תתבצע חלוקה לאנשים שונים עד לאחר שעת האפייה (שכו,ב). (לכן בעת אפיית מאפים המיועדים לחלוקה לאנשים שונים למשלוח מנות יש להפריש בברכה, כי יחולקו רק לאחר האפייה).
דרך ההפרשה
לאחר הברכה תולשים מהעיסה חתיכת בצק ואומרים "הרי זו חלה".
אם ההפרשה בברכה נהוג להפריש כזית (שש"כ מב, הערה מח), ואם בלא ברכה – כל שהוא.
מצווה לשרוף את החלה (הטמאה) שהורמה (מ"ב תק"ו סק"ל), אך לא בתוך התנור כדי שלא יפלט ממנה טעם ויאסור את התנור, אלא יש לעטוף אותה בנייר אלומיניום ולשרוף על אש הכיריים. אם יש קושי לשרוף, נוהגים להניחה בשתי שקיות ולשים בפח (ע"פ חזו"א דמאי טו, ס"ק א).

^ 1.. בשעת הדחק כשהדבר לא ניתן, יש לנהוג כאחת משתי האפשרויות הבאות:
א. לתת אותם כמתנה גמורה לגוי, ולשאול אותם ממנו (דרכ"ת קכ, קיב).
להפקיר את הכלי בפני שני אנשים שאינם בני ביתו, ולהתכוון שלא לזכות בו (הרב חיים כץ שליט"א).
^ 2.. לעתים נוצרת מציאות שכמה מאפים אשר כל אחד מהם הוכן בעיסה קטנה, נאספים כעת בבית לתוך שקית או תא הקפאה אחד, ויש לדון האם כעת יצטרפו ויתחייבו בחלה (מצוי בעת סידור מאפים שנותרו ממשלוחי המנות, או מקידושים וכדו'). יעויין בזה בשש"כ מב, הערה טל.

חכם במטבח

הרב עודד מילר

ר"מ בישיבת בני צבי ואברך בכולל דיינות בישיבת בית אל.

2 דק'
נקודה בהלכה
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
ניסן תשפ"ג
2 דק'
רגע בפרשה
איך נראית נקמה יהודית?
רגע בפרשה | פרשת ויחי
ה' טבת תשפ"ה
14 דק'
סולם מוצב ארצה - הפודקאסט העיוני
רכב שאול שניזוק מזריקת אבנים
סולם מוצב ארצה - הפודקאסט העיוני
כ"ה אב תשפ"ב
4 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
עירוב תבשילין
ניסן תשפ"ב

חכם במטבח

2 דק'
חכם במטבח
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
הרב עודד מילר
2 דק'
חכם במטבח
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הרב עודד מילר
3 דק'
חכם במטבח
כשר קצר ולעניין!
הרב עודד מילר | אדר ב' תשע"ט
2 דק'
חכם במטבח
שימוש נכון בתנור הביתי
הרב עודד מילר

חכם במטבח

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב שמואל אליהו
הרב משה ברלינר
הרב הלל גפן
הרב חגי לונדין
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו