ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות פרק יז טז).
"וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אלוקיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים כה יט).
"וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אלוקיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים כה יט).
שנאת ה' לעמלק, אין לה אח ורע בהתייחסות ה' לשום אומה ולשון. דבר זה אומר דרשני במה נשתנה עם זה, מהותית, מעמים אחרים.
להבין את מהות עמלק יש לנו להתחקות אחר שורשו של עמלק:
"וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק..." (בראשית לו יב).
ואמרו חז"ל במסכת סנהדרין (צט ע"ב):
"תמנע בת מלכים הואי (היתה), דכתיב (בראשית לו) אלוף לוטן אלוף תמנע... בעיא לאיגיורי (רצתה להתגייר), באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה (נולד ממנה) עמלק, דצערינהו (שציער) לישראל. מאי טעמא - דלא איבעי להו לרחקה (שלא היה להם להרחיק אותה)".
נמצא שבזמן הורתו של עמלק היתה ה'מפה' הרוחנית של תמנע אימו, הרגשה של דיחוי והרחקה מהקדושה.
מה עניין זה לעמלק עצמו? אופיו של הולד הרי הוא נחתם ומוטבע ממצב ההורים בזמן יצירת הולד. ראיה לכך ניתן למצוא אצל יוסף הקורא לבניו אפריים ומנשה ע"ש ארועים פרטיים שקרו לו ולכאורה אינם קשורים אליהם:
"וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אלוקים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי: וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אלוקים בְּאֶרֶץ עָנְיִי" (בראשית מא).
וכן מצינו עד"ז במשה:
"וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה" (שמות פרק יח).
ומה עניין האירועים העוברים עליהם לשמו של הוולד? אלא כאמור שכפי ה'מפה' הרוחנית של ההורה כן היא מהות הוולד. וכך כתב הרמב"ן באגרת הקודש (פרק ה ע"ש באורך):
"אם דמיונו ומחשבותיו עסוקים בחכמה ובינה ומדות טובות והגונות, הנה אותו הדמיון אשר במחשבותיו, יש לו כח לצייר הצורה בטיפת הזרע כמו שהיה מדמה בשעת החבור, בלי ספק. וזהו סוד (בראשית ל) ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו' ואומר ויחמו הצאן אל המקלות וגו'... ואם כן נמצא הדמיון סיבה גדול, וההרהור והמחשבה גורמין להיות הולד ומדותיו כאשר ביארנו, הנה שההרהור והמחשבה גורמין להיות הולד צדיק או רשע...".
העולה מכל הנ"ל, שכפי הרגשת תמנע בזמן הורתו של עמלק, כן היא מהות עמלק, שפל ונדחה מהקדושה.
כל דבר חייב להיות יונק מהקדושה ע"מ להתקיים (נושא רחב שלא ניכנס אליו כאן אלא רק פס' (ירמיהו לג כה): כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי". וע"ע דברים לב ח. ריש דעת תבונות בעניין היחוד). כל עם ולשון חי מכח קישורו עם בחי' פרטית שבקדושה: אוניברסליות, מערכתיות, יופי, גבורה וכד'. מכח קישור זה מקבל אותו העם מזון מצד הקדושה, ואילו צד הטומאה שבהם מנסה להראות שהם טובים בזה יותר מהקדושה, ומישראל נושאי דגל הקדושה. עמלק שנדחה מהקדושה, חייב שיהיה לו קישור כל שהוא לקדושה, שאם לא כן לא יוכל להתקיים. בעניין זה ישנו מדרש חז"ל מעניין מאד (ילק"ש בשלח רסח):
"אליפז התימני אמר לעמלק בנו בשעה שאמר לו אבא יורש העולם הזה והעולם הבא אמר לו (שיאמר) בני ישראל יורשים העולם הזה והעולם הבא, (אלא) צא וחפור להם בארות והתקן להם הדרכים אם תעשה כן ויהיה חלקך עם הפחותים שבהם ותבוא לעולם הבא. והוא לא עשה כן אלא יצא להחריב את העולם כולו שנאמר ויבא עמלק וילחם..."
- לכאורה כוונת המדרש היא, שעמלק, הדחוי מהקדושה, ניצבו בפניו שני דרכים להתקשר לקדושה ובכך להגיע לחיים: האחת, לעסוק בקישור רחוק עם הקדושה ע"י עבודות שירות פחותות. השנית, להתנגד לקדושה. כידוע שמריבה והכאה, היא יצירת קשר אם כי הוא באופן הכי נמוך שיכול להיות, אך עכ"פ יש בה יחס וזיכה כל שהיא בינו לבין השני. עמלק, כידוע, בחר באפשרות השניה.
נמצא שבזמן שכל עם מתחרה כנגד בחינה פרטית שבישראל, עמלק יצר קשר עם הקדושה ע"י התנגדות כללית אליה. ממילא מובן מדוע עמלק הוא ראשית עניין טומאת הגויים, ומדוע אין הקדושה יכולה להיות שלמה עד שימחה זכר עמלק.
בקריאת פרשת זכור, כאשר אנו מנערים את פנימיותנו ממהותו של עמלק, מוסיפים אנו נדבך רוחני במחייתו של עמלק, וכמאמרם ז"ל (פסיקתא רבתי פרשה יב):
"(תמחה את זכר עמלק וגו') אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבון העולמים אתה אומר לנו הוו זכורים (למחות) את זכר עמלק, בשר ודם אנו, לשעה אנו, אתה שאתה חי וקיים לעולמי עולמים הוי זכור, אמר להם הקב"ה בני אין לכם אלא להיות (קוראות) (קוראים) פרשת עמלק בכל שנה ומעלה אני (עליהם) (עליכם) כאילו אתם מוחים שמו מן העולם".
ויה"ר שנזכה שבקרוב יהיה הכסא שלם, בביאת גואל ובבנין ירושלם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.














